תיעוש

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
דורטמונד, 1910, מפעלי התעשייה משתלטים על נוף העיר ההיסטורית הקטנה והשדות החקלאיים
מפעל הרכבת מטוסים, 1944
קו ייצור רובוטי של מכוניות BMW, ‏2005

תיעוּשׂ הוא האידאולוגיה (אינדוסטריאליזם) או התהליך (אינדוסטריאליזציה) המכוונים הפיכתה של מדינה או חברה למבוססת על תעשייה (בניגוד להתבססות על חקלאות או על ייצור-עצמי של מוצרים בבתי מלאכה קטנים). התיעוש כמגמה נרחבת החל עם המהפכה התעשייתית במאה ה-19 אולם ניתן לזהות תיעוש גם בשלבים היסטוריים מוקדמים הרבה יותר, למשל במעבר לייצור כלי חרס באמצעות אובניים בעת העתיקה.

מאפייני תיעוש[עריכת קוד מקור | עריכה]

התיעוש מתבסס על מיכון, אוטומציה והתקדמות טכנולוגית לשם הגברת הייצור. התיעוש מאופיין בריכוז של הייצור במפעלים ובתי חרושת וביצירת יחידות גדולות על ידי חלוקת עבודה כלומר הרכבת יחידות קטנות יותר המיוצרות בנפרד ותוך התמקצעות, תוך שימוש בפס ייצור ובשרשרת אספקה (זאת בניגוד למוצרי בתי מלאכה בהם מיוצר כל המוצר באותו מקום ועל ידי אותם אנשים). הדבר מאפשר מספר יתרונות, בהם הגדלת כושר הייצור לייצור המוני המאפשר ייעול הייצור והוזלה של המוצר הסופי, עבודה לפי תקנים, אבטחת איכות ועוד. כל אלו מאפשרים את העלאת רמת החיים של כלל האוכלוסייה, על ידי הנגשת מגוון גדול, זול ובדוק של מוצרים וכן גלובליזציה כלומר תנועת סחורות הטומנת בחובה האצה והעמקה של הקשרים הפוליטיים, התרבותיים והכלכליים בין מדינות, חברות ויחידים מכל העולם. התיעוש מעודד מחקר ופיתוח טכנולוגי ומדעי ומשמש זרז רב עוצמה במדינות המפותחות.

ניתן להבחין בין תיעוש קפיטליסטי, בו נמצאים אמצעי הייצור בידיים פרטיות והוא נענה לחוקי היצע וביקוש של השוק החופשי לבין תיעוש במדינות קומוניסטיות וטוטליטריסטיות, בו אמצעי הייצור מולאמים והמדינה שולטת בפרמטרים כגון אילו מוצרים ייוצרו, באילו כמויות ובאיזה מחיר.

ביקורת[עריכת קוד מקור | עריכה]

ביקורת התיעוש מגיעה משני מקורות עיקריים: חברתי וסביבתי.

הסולידריות חברתית בחברה מתועשת חלשה יותר מאשר בחברות המבוססות על חקלאות ובתי מלאכה קטנים וקיימת בה פחות תחושה קהילתית. כוח-אדם נודד למרכזי התעשייה, מתרכז בערים גדולות ונוטש את אזורי הכפר. בשל המיומנות הנמוכה הנדרשת מעובד פס-ייצור, התחזק כוח המיקוח של המעסיק, המסוגל להחליף את העובד בעובד אחר, מבלי לפגום בתפוקת בית-החרושת וכך גרם הייצור ההמוני להרעת תנאיהם של העובדים במפעלים, עד כדי יחס אינסטרומנטלי לעובדים. כמו כן, בדרגים הנמוכים, העבודה משעממת וחדגונית ומדכאת את היצירתיות והאישיות של העובד. הפנמת רווחת העובד על ידי המעסיק, קידומו ופיתוח חוקי זכויות עובדים מובילים לאיזון טוב יותר בחברות המתועשות המתקדמות בין עובדים ומעסיקים.

מפעלי ייצור מהווים איום מבחינת איכות הסביבה, הם הורסים את הסביבה הטבעית עליה הם מוקמים, פוגעים באיזון האקולוגי פולטים מזהמים וגורמים לזיהום אוויר, זיהום מים ופליטת גזי חממה. עם זאת, שיתוף פעולה בין גורמי הגנת הסביבה לקברניטי התעשייה מסייע לשילוב נאות של המפעל בסביבה.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא תיעוש בוויקישיתוף