מצודת ראשיא
מצודת ראשיא או מצודת העצמאות (בערבית: قلعة الاستقلال; בצרפתית: Citadelle de l'Indépendance de Rashaya) היא מצודה בעיירה ראשיא בלבנון השוכנת בראש הר בגובה של כ-1,400 מטר מעל פני הים. המצודה נבנה כארמון על ידי משפחת שיהאב (شهاب) במאה ה-18.[1] בזמן המנדט הצרפתי בלבנון, הוא שימש את כוחות הצבא הצרפתי וכיום הוא משמש את צבא לבנון. עם זאת, זהו אתר תיירות שניתן לבקר בו. המצודה משקיפה על העיירה ראשיא, ההרים והדרכים שסביבה.[2]
תולדות המצודה ומאפייניה[עריכת קוד מקור | עריכה]
מיקומו וגובהו של הכפר ראשיא הפכו אותו לנקודת ישוב, משחר ההיסטוריה. בשנת 1172 הצלבנים בנו מגדל על שרידי ביצורים עתיקים: כנעניים, יווניים, רומיים וערביים. המקום היה אסטרטגי עבורם, כדי להגן על שיירות של סוחרים ועולי רגל שעברו במקום בדרכם בין ירושלים לסוריה. במקום נחפרו בורות מים ומספר בארות שאחת מהן פועלת גם היום.[3][4][5] בין היתר נחפרה מנהרה באורך של כ־1,500 מטר, שיורדת מערבה עד למעיין "עין מרי", שבין הכפרים אל-עקבה (ער') ובְּכִּיפָא (ער'). המנהרה שימשה לתנועת לוחמים, אספקה במקרה של מצור וכן למילוט.
המצודה הנוכחית הוקמה כארמון מוגן היטב סביב המגדל הצלבני, ושטחה עומד על כ־8.5 דונם. בשלושה מארבעת צדדיה ישנם צוקים והצד הרביעי, המזרחי – פונה לפסגת החרמון. סביב המצודה נבנו חומות עבות והיא מזכירה את המצודה שבנו הצלבנים בבופור.[3] מושל אזור חצביא, הנסיך אבו בכר שיהאב, בנה את הבניין כארמונו והוא מפואר (יחסית לתקופתו) ומרווח ביותר.
ההיסטוריה של המצודה[עריכת קוד מקור | עריכה]
ב-29 בספטמבר 1923 קיבלה צרפת מחבר הלאומים את המנדט על סוריה ובעקבות זאת הוצב חיל מצב צרפתי במצודה. ב-22 בנובמבר 1925, במסגרת המרד הדרוזי הגדול, הסתערו לוחמיו של סולטאן אל-אטרש על המצודה, כדי לכבוש אותה מהצרפתים. הניסיון נהדף והיו אבדות רבות לשני הצדדים. כיום מוצבים שני לוחות בכיכר שבחצר המצודה. על לוח אחד נכתבו שמות החללים הצרפתים ועל השני – שמות החללים בני אזור ראשיא.[3]
מצודת העצמאות[עריכת קוד מקור | עריכה]
בבחירות שנערכו בלבנון ב-1943, ניצחו תומכי השאיפה לעצמאות והיפרדות מצרפת. ראש הממשלה הנבחר ריאד אלצלח (מוסלמי), והנשיא בשארה אל-ח'ורי (נוצרי), הודיעו על כוונתם למחוק מחוקת לבנון את כל הסעיפים שקושרים את לבנון למנדט הצרפתי. בתגובה, ב-11 בנובמבר 1943, הצרפתים עצרו את הנשיא יחד עם עוד חברי פרלמנט נכבדים (וביניהם שר הפנים כּמיל שמעון, שהיה נשיא לבנון בשנות החמישים של המאה ה-20) וכלאו אותם במצודת ראשיא. בעקבות ההפגנות, מרי אזרחי ולחץ בין-לאומי הם שוחררו ב-22 בנובמבר 1943, ויום שחרורם הוא יום העצמאות של לבנון.[3][4]
לאחר פינוי הכוחות הצרפתיים מלבנון בשנת 1946, המקום אוייש על ידי כוח ז'נדרמריה לבנונית וכן כמה משרדים ממשלתיים. ב-1 בספטמבר 1964 נכנס למקום צבא לבנון ומאז המצודה היא בסיס צבאי.
תיירות[עריכת קוד מקור | עריכה]
המצודה נכללת ברשימת האטרקציות התיירותיות בלבנון, של משרד התיירות. תיירים לבנונים מבקרים במקום, בתיאום עם הצבא.[3]
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ זאב וילנאי, אריאל, אנציקלופדיה לידיעת א"י, 1976, עמ' 7653-7652
- ^ Rashaya Al Wadi, www.middleeast.com
- ^ 1 2 3 4 5 LBTAdmin, Rachaya's Citadel Of Independence, Lebanon Traveler, 2019-12-15 (באנגלית אמריקאית)
- ^ 1 2 قلعة راشيا... من خلف أسوارها أعلن استقلال لبنان, annahar.com (בערבית)
- ^ Rachaya el Wadi, village Liban Sud Bekaa Mont Hermon 1925 Indépendance Libanaise, www.libanvision.com