מקרא משוכתב

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

מקרא משוכתב (Rewritten Bible) או סיפור מקראי משוכתב הוא סוגה ספרותית שהייתה נפוצה בתקופת בית שני. ייחודה בכך שהסופרים השונים כותבים את המקרא מחדש בפרפרזה. גזה ורמש (Geza Vermes), שהיה הראשון לעמוד על טיבה של סוגה זו, מגדיר אותה כסיפור שעוקב אחר הרצף המקראי אבל כולל גם תוספות והרחבות רבות. יעקב כדורי (ג'יימס קוגל) סבור כי מאחורי השכתוב המקראי עומד לעיתים קרובות גם רקע פרשני. כלומר, השכתוב לא נעשה מתוך דחף יצירתי סתמי אלא מתוך רצון לפרש את סיפורי המקרא. הגדרתה של סוגה זו היא הגדרה מודרנית, ואין משמעותה שהכותבים של הספרים השונים מסוגה זו ראו את עבודתם כבעלת מצע ומאפיינים משותפים לספרים האחרים מאותה סוגה.[דרוש מקור]

בשיטה זו המחבר מנסח מחדש את המקרא בסגנונו הוא ובתוך כך הוא מפרש מילים קשות, ממלא פערים בסיפור המקראי, ומשלב אגדות שונות ברצף הסיפור. לסוגה זו משויכים החיבורים הבאים: ספר היובלים, החלקים הראשונים של קדמוניות היהודים ליוסף בן מתתיהו, קדמוניות המקרא, המגילה החיצונית לבראשית, דברי הימים של משה רבנו וכן ספר הישר המאוחר.

דוגמה לכך ניתן להביא מספר הישר המשכתב את ספר בראשית, פרק ד', פסוק ח': "וַיֹּאמֶר קַיִן אֶל הֶבֶל אָחִיו וַיְהִי בִּהְיוֹתָם בַּשָּׂדֶה וַיָּקָם קַיִן אֶל הֶבֶל אָחִיו וַיַּהַרְגֵהוּ", סיפור זה קצר וסתום. לא נאמר כלל מה אמר קין להבל ומהו המעשה שאירע בשדה שהוביל לרצח. הפרשנים והמדרשים השונים מתמודדים עם הקושי כל אחד על פי דרכו. וכך מתמודד עמו ספר הישר:

ויהי מימים ויצאו קין והבל אחיו בשדה ביום לעשות מלאכתם
ויהיו שניהם בשדה ויהי קין עובד וחורש אדמתו והבל רועה צאנו
ויעבור הצאן על מקום החרישה אשר חרש קין בארץ ויחר לקין מאד על הדבר הזה
ויגש קין אל הבל אחיו בחמתו ויאמר אליו מה לי ולך כי באת אתה וצאנך לעבור ולרעות בכל ארצי
ויען גם הבל את קין אחיו ויאמר אליו מה לי ולך אשר תאכל את פרי צאני ולובש את צמרם
ועתה הסר מעליך את צמרי אשר לבשת ושלם את פרים ואת בשרם אשר אכלת
ויהי כאשר תעשה את הדבר הזה גם אנכי אצא מארצך כאשר אמרת או אעוף בשמים אם אוכל

ספר הישר אינו מביא את הפסוק כלשונו ומפרשו כפי שעושים מדרשי אגדה, אלא נוקט בדרך אחרת: הוא מרחיב ומשכתב את הכתוב, מציע את הדברים בפרפרזה משלו ומשלב מסורת אגדה המשלימה את הפערים שהותיר המספר המקראי.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • Geza Vermes, Scripture and Tradition in Judaism, Leiden 1973
  • עלי יסיף, סיפור העם העברי, עמ' 64-58, ירושלים תשנ"ד
  • יהושע לוינסון, הסיפור שלא סופר, אמנות הסיפור המקראי המורחב במדרשי חז"ל, ירושלים תשס"ה