קדמוניות המקרא

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

ספר קדמוניות המקראלטינית: Liber Antiquitatum Biblicarum, מוכר גם בראשי התיבות LAB) הוא מהספרים החיצוניים, שנכתב, לפי רוב החוקרים, בסוף המאה ה-1 לספירה, לאחר חורבן בית שני. הספר מכונה גם פסוידו-פילון בגלל יחוסו (המוטעה) לפילון האלכסנדרוני והוא אף נכלל באסופה הלטינית של כתבי פילון. ישנם חוקרים המאחרים את זמן כתיבת הספר לתקופת חז"ל, בגלל הקרבה התוכנית של הספר לספרות חז"ל[1].

הספר שייך לסוגה המכונה מקרא משוכתב. הספר נמצא בידינו בלטינית בלבד, ב-18 כתבי יד שלמים ושני כתבי יד חלקיים אך כנראה הוא תורגם אליה מיוונית, שאליה תורגם מעברית במאה ה-11 או ה-12. חוקרי הספר נעזרים בכתב יד עברי מהמאה ה-14 בשם "דברי הימים" שהוא עיבוד של אלעזר בן אשר הלוי של ספרו של ירחמיאל בן שלמה, שהוא כנראה תרגום חוזר לעברית של הגרסה הלטינית של "קדמוניות המקרא". השם "קדמוניות המקרא" הוא תרגום השם המופיע בכתבי היד הלטיניים של החיבור, והוא משקף את תוכנו.

מבין הספרים החיצוניים, זהו הספר הקרוב ביותר לספרות התלמודית, ואין בו דבר המנוגד לשיטת חז"ל. הספר מתאר את תולדות העולם מאדם הראשון, ומסיים באופן מפתיע דווקא בשאול. מכיוון שלא נראה שיש היגיון רב בסיום הספר דווקא בתקופה זו, סבורים חוקרים רבים שכתבי היד שהגיעו אלינו קטועים, והספר הסתיים במקורו בתקופת דוד או מאוחר יותר. היה מי שהציע שהספר נועד להשלים את דברי הימים (אשר מתחילים בתיאור היסטורי מימי שאול). יש בספר הרחבות פרשניות לנושאים שונים שהמקרא מקצר בהם או עובר עליהם בשתיקה, והוא ממעט לדון בנושאי הלכה, ובשונה מספרים אחרים בני תקופתו אינו מייחס עצמו להתגלות או לדמות מקראית כלשהי.

בספר ישנם תכנים אגדיים המופיעים אצלו לראשונה, כגון האגדות על השלכת אברהם לכבשן האש[2], נישואי דינה לאיוב[3], והיוולדו של משה כשהוא נימול.

הספר לא נכלל במהדורת "הספרים החיצונים" של אברהם כהנא.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ בספר מוזכר תאריך חורבן הבית כי"ז בתמוז, שהוא תאריך חורבן בית שני ולא בית ראשון[דרושה הבהרה].
  2. ^ ראו במדרש בראשית רבה פרשה לח, יג. באתר דעת.
  3. ^ שם פרשה נז.