דברי הימים של משה רבנו
 | |
| שער הספר פריז 1628 (~ה'שפ"ח) | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| שפת המקור |
עברית  |
| סוגה |
אגדה ביהדות, מקרא משוכתב |
  | |
דברי הימים של משה רבנו הוא חיבור מסוגת המקרא המשוכתב (כתיבת סיפורי המקרא עם תוספות), העוסק בחיי משה רבנו.
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]הספר נכתב כנראה בסביבות המאה ה-11 או המאה העשירית, זאת בשל העובדה שהספר מצוטט בספר הערוך, ומשום שהסגנון האופייני לתקופה.
אביגדור שנאן הגדיר את דברי הימים של משה כ"סיפור" ולא כמדרש מכמה סיבות: לשון החיבור היא פסאודו-מקראית ולא ארמית, צורת הספר אינה מפרשת את הפסוקים אלא עורכת אותם מחדש, בספר לא מוזכרים חכמים, לא מוזכרים המילים "שנאמר" "הדא הוא דכתיב" הרגיל במדרש, לספר אין מגמה מוסרית אלא להנאת הקורא.
מנחם מנדל כשר טען שהספר מתבסס על ספר הישר,[1] ואילו אהרן ילינק סבר הפוך – שספר הישר הסתמך על דברי הימים של משה.[2] כיום ברור שדברי הימים של משה הוא המקורי ולו רק בשל הדעה הפופולרית במחקר שספר הישר התחבר במאה ה-17.
טסה ראג'ק (אנ') זיהתה בספר מוטיבים השאולים מהמיתולגיה היוונית.[3]
מהדורות
[עריכת קוד מקור | עריכה]הסיפור נדפס לראשונה בקושטא רע"ז, ולאחריו פעמים רבות, על ידי אהרון ילינק,[2] על ידי יהודה דוד אייזנשטיין[4] ועל ידי זיכרון אהרן.[5]
אביגדור שנאן[6] הדפיס מהדורה מכתב יד של ספר דברי הימים לירחמאל. מהדורתו זהה עד לסיפור משה בכוש ומשם יש מספר שינויים בגוף הסיפור ושינויים לשוניים. לדוגמה: מספר השנים שבהם היה בכלא של יתרו (7 או 10), הבן הנימול במלון (אליעזר או גרשום) ועוד. מבחינה לשונית נוסח כתב היד שומר על נוסח מקראי (שכתוב המקרא) ואילו נוסח הדפוסים בלול בלשון חז"ל. בנוסף בנוסח כתב היד יש פרק המהווה סיכום של הספר. לפי שנאן מהדורה זו מדויקת יותר. נוסח זה נדפס גם על ידי עידן דשא.[7]
ג'ון רבס תרגם את החיבור לאנגלית.[8] סעד מאלכי תרגם קטעים רבים מהחיבור לערבית ופרסמם בעיתון אסראאיל.[9]
הספר
[עריכת קוד מקור | עריכה]הספר מתאר את חייו של משה רבנו בגוף שלישי ובזמן עבר, המתמקד בעלילה ולדברי שנאן "אינו מתעכב כמעט על חיי הנפש", רגשות או מחשבות. לדבריו זהו "סיפור עלילה רדוד שלא הושקעה בו כל מחשבה לא מצד המבנה ולא מצד הדמויות, לא מצד הסגנון ולא מצד העלילה". מבחינה עלילתית ולא כותב על הרגשות או המחשבות שלהם. בשונה מסיפור התורה, המתאר את משה כשליח ה', מייסד דת ומחוקק, הספר מתאר את משה כגיבור וחכם אישי יותר, הלוחם את מלחמותיו ופותר את בעיותיו בעיקר בזכות כוחו וכישוריו.
התקבלות הספר
[עריכת קוד מקור | עריכה]החיבור צוטט לראשונה על ידי רבי נתן מרומי בספר הערוך.[10] צוטט גם על ידי פרשני המקרא רבי אברהם אבן עזרא,[11] רשב"ם,[12] ורבים אחרים. החיבור נכלל באנתולוגיה "ספר הזכרונות" לאלעזר בן אשר הלוי ("דברי הימים לירחמיאל") שחובר ב-1325, וחלקים ממנו נכללו בספר ילקוט שמעוני,[13] ומאוחר יותר – בספר הישר.
אבן עזרא הסתייג מהספר, וכתב: "ואל תסמוך אל דברי הימים של משה, כי הבל כל הכתוב בו".[14] בדומה לכך כתב רשב"ם: "ואין בדבר זה מדברי התנאים והאמוראים, ואין לחוש לספרים החיצונים".[15] רבי יצחק אברבנאל כתב, "אפשר שיהיה אמת",[16]
לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- אביגדור שנאן, דברי הימים של משה
, הספרות כרך 24, 1977, עמ' 100–116 - ענת רייזל, "דברי הימים של משה רבנו", מבוא למדרשים, אלון שבות: הוצאת תבונות – מכללת הרצוג, תשע"א, עמ' 434 (מהדורה מוקדמת של הפרק באתר מחלקי המים)
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- מידע על דברי הימים של משה רבנו בקטלוג הספרייה הלאומית
- מהדורות
- דברי הימים של משה רבנו, באתר מפעל המילון ההיסטורי ללשון העברית של האקדמיה ללשון העברית, לפי כתב־יד לונדון, כולל ניתוח מילוני
- ספר דברי הימים של משה רבינו ע"ה, ונציה: ז'ואן דגארה, שס"ה (~1605), באתר גוגל ספרים
- ספר דברי הימים של משה רבינו ע"ה, פריז, 1628, באתר היברובוקס
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ↑ מנחם מנדל כשר, תורה שלמה, שמות חלק א, עמ' 22 סימן רטז
- 1 2 אהרון ילינק, בית המדרש, כרך ב, לייפציג, תרי"ג, עמ' 1 - 11
- ↑ Tessa Rajak, Moses in Ethiopia: Legend and Literature, Journal of Jewish Studies, 29:2 (Autumn 1978): 111-12, באתר Academia.edu
- ↑ יהודה דוד אייזנשטיין, אוצר המדרשים, חלק ב' עמ' 357
- ↑ אוסף מדרשים, <זכרון אהרן> - ב, באתר אוצר החכמה
- ↑ אביגדור שנאן, דברי הימים של משה, הספרות כרך 24, 1977, עמ' 107 - 116, (להורדה)
- ↑ ילקוט מדרשים חלק ט
- ↑ ראו: כאן.
- ↑ 10, 21, 28 באוגוסט 1923 בעמוד השער
- ↑ ערך "אהרן"
- ↑ שמות ב, כ.
- ↑ שמות פרק ד פסוק כ
- ↑ בספר שמות, מספר פעמים
- ↑ פירוש האבן עזרא ספר שמות פרק ד פסוק כ
- ↑ רשב"ם שמות ד, יא
- ↑ פירוש רבי יצחק אברבנאל לתורה, שמות, פרק ב פסוק יא