מרגרט ה. רייט

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
מרגרט ה. רייט
לידה 18 בפברואר 1944 (בת 80)
הנפורד, ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום לימודים אוניברסיטת סטנפורד (1976) עריכת הנתון בוויקינתונים
מנחה לדוקטורט ג׳ין ה. גולוב, Walter Murray עריכת הנתון בוויקינתונים
מוסדות
פרסים והוקרה
  • AWM/MAA Falconer Lecturer (1998)
  • הרצאת ג'ון פון נוימן (2019)
  • עמית החברה למתמטיקה תעשייתית ושימושית (2009)
  • הרצאת נתר (2000)
  • עמית האגודה האמריקאית למתמטיקה (2013) עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

מרגרט ה. רייט (Margaret H. Wright; נולדה ב-18 בפברואר 1944) היא פרופסור למדעי המחשב ומתמטיקאית אמריקאית. הייתה ראש הפקולטה למדעי המחשב באוניברסיטת ניו יורק, ונשיאת החברה למתמטיקה תעשייתית ויישומית (SIAM). התמחתה במיטוב (אופטימיזציה), אלגברה ליניארית ומדעי המחשב.

קורות חיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מרגרט רייט נולדה בסן פרנסיסקו, וגדלה בהנפורד, קליפורניה ובטוסון, אריזונה – שם למדה בתיכון. בניגוד לשני הוריה, שהיו רופאים, היא עצמה נמשכה כבר מגיל צעיר לתחומים מתמטיים. בתיכון אהבה ללמוד מתמטיקה ואפילו התבלטה כטובה ביותר במקצוע זה בכיתתה. את התיכון סיימה ב-1960, כלומר בגיל 16.[1]

לימודים ועבודה[עריכת קוד מקור | עריכה]

תחילה, כשהלכה לאוניברסיטת סטנפורד לא ידעה מה ללמוד, אך שמעה שתואר במתמטיקה ומדעי המחשב יוכלו לעזור לה בהמשך החיים ויתנו לה יותר אפשרויות עבודה בעתיד. לכן את התואר הראשון עשתה במתמטיקה ואת התואר השני במדעי המחשב. בסיום התואר השני, רייט החלה לעבוד בתעשייה בחברת "גי טי אי סילבניה (GTE Sylvania)", המייצרת ציוד חשמלי. לאחר מספר שנים, חזרה לסטנפורד כדי לעשות את הדוקטורט שלה במדעי המחשב, כאשר מחקרה עסק באופטימיזציה. התזה שלה הייתה על שיטות מספריות לאופטימיזציה לא ליניארית מאולצת. כשסיימה את התואר השלישי ב-1976, נשארה באוניברסיטת סטנפורד כחוקרת במחלקה לחקר ביצועים עד שעברה למעבדות של חברת נוקיה בל ב-1988 – שם הייתה חלק מהצוות הטכני. בין השנים 19951996 כיהנה כנשיאת החברה למתמטיקה תעשייתית ויישומית ובשנת 1997 נבחרה לאקדמיה הלאומית להנדסה. בין השנים 1997–2000 היא הייתה ראש המחלקה לחקר מדעי המחשב במעבדות בל ובשנת 2001 התמנתה ליושבת ראש הפקולטה למדעי המחשב באוניברסיטת ניו יורק. ב-2005 נבחרה לאקדמיה הלאומית למדעים.[2][3]

עבודות ופרסומים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מרגרט רייט פרסמה ביחד עם פיליפ גיל ווולטר מורי, שני ספרים העוסקים באופטימיזציה:

  • Practical Optimization (1982)
  • Numerical Linear Algebra and Optimization (1990)

בנוסף, פרסמה כמעט כ-50 דוחות טכניים בשביל אוניברסיטת סטנפורד ומעבדות נוקיה בל והייתה עורכת של כחמישה כתבי עת מדעיים.

אחד מפרסומיה בכתב עת היה על מהפכת שיטות הנקודה הפנימית באופטימיזציה וקישור השיטה של קארמרקאר לפתירה של בעיות ליניאריות, לשיטות הנקודה הפנימית. בפרסום דיברה על ההיסטוריה של הנושא, פיתוחים אחרונים ותוצאות.[4]

פרסים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • פרס על שירות משמעותי ותרומה לתחומי מתמטיקה ומדעי המחשב מהחברה למתמטיקה תעשייתית ויישומית (2001).
  • פרס עבור שירות ציבורי מהאגודה האמריקאית למתמטיקה (2002).

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא מרגרט ה. רייט בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Margaret Wright, Simons Foundation, ‏2014-02-12 (באנגלית אמריקאית)
  2. ^ Margaret Wright, mathwomen.agnesscott.org, ‏1995
  3. ^ INFORMS, Wright, Margaret H., INFORMS (באנגלית אמריקאית)
  4. ^ Margaret Wright, The interior-point revolution in optimization: History, recent developments, and lasting consequences, Bulletin of the American Mathematical Society 42, 2005, עמ' 39–56 doi: 10.1090/S0273-0979-04-01040-7