מריאל הלר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
מריאל הלר
Marielle Heller
לידה 1 באוקטובר 1979 (בת 44)
מחוז מארין, ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
תקופת הפעילות מ-2001 עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום לימודים
בן או בת זוג ג'ורמה טאקון עריכת הנתון בוויקינתונים
פרופיל ב-IMDb
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

מריאל סטיילס הלראנגלית: Marielle Stiles Heller; נולדה ב-1 באוקטובר 1979) היא במאית, תסריטאית ושחקנית אמריקאית ממוצא יהודי.[1] היא ידועה בעיקר בבימוי הסרטים "יומנה של נערה מתבגרת" (2015), האם אי פעם תסלחי לי?" (2018), ו"יום יפה בשכונה" (2019), וכן במשחקה בסדרה של נטפליקס "גמביט המלכה" (2020).

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מריאל סטיילס הלר נולדה במחוז מרין, קליפורניה, ארצות הברית לסטיב הלר, כירופרקט, ולאנני סטיילס-הלר, אמנית ומורה לאמנות.[2] היא גדלה באלמדה הסמוכה, יחד עם אחיה ואחותה הצעירים, נייט ואמילי. אביה הוא בן למשפחה יהודית ניו-יורקית.[3] הלר התחילה כשחקנית, וכינתה את המשחק "האהבה הראשונה שלי".[4] היא הייתה חלק מהתיאטרון המוזיקלי לילדים של אלמדה, שם השתתפה בארבע הצגות בשנה, כולל התפקידים של ארנב בפו הדוב, טמפלטון העכברוש ברשת של שרלוט ופולי ב"אחיינו של הקוסם ".

עם הזמן היא סיימה את לימודיה בתיאטרון קהילתי, והשתתפה בהפקות בבית הספר התיכון סנט ג'וזף נוטרדאם. היא סיימה את לימודיה בשנת 1997.[5] היא למדה תיאטרון ב-UCLA ולאחר מכן באקדמיה המלכותית לאמנות הדרמה בלונדון.[6] בנוסף, היא זכתה במלגת תסריטאות של לין אורבך ובמלגת פסטיבל הסרטים של מרילנד.[7]

קריירה[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחר שובה לארצות הברית, היא עבדה כשחקנית בתיאטרון מג'יק, בתיאטרון הקונסרבטוריון האמריקאי, בתיאטרון הרפרטוארי של ברקלי ובתיאטרון לה ג'ולה. היא הייתה בבכורה עולמית של הסרט הקונטיננטלי של דייוויד אדגר בבימויו של טוני טקונה.[8] היא גם שיחקה בתוכניות ספין סיטי ואבות רווקים."[9]

יומנה של נערה מתבגרת היה סרט הביכורים של הלר, אותו גם כתבה וגם ביימה. הוא מבוסס על הרומן הגרפי משנת 2002 בשם "יומנה של נערה מתבגרת: במילים ותמונות" מאת פיבי גלוקנר,[10] אותו קיבלה כמתנה לחג המולד מאחותה ב-2006 גיבורת הסיפור, מיני, היא ילדה בת 15 המתגוררת באזור מפרץ סן פרנסיסקו ב-1976 שמתחילה רומן עם החבר בן ה-35 של אמה, מונרו. הלר התרשמה מדמותה של מיני, אישה צעירה שבטוחה במיניות שלה, ובשיחה עם היעדר סרטים המייצגים נשים צעירות בצורה כזו, היא החלה לעבד את הרומן הגרפי למשחק. בברכתה של גלוקנר, היא עיבדה את התסריט לתסריט.[11] הסרט הוקרן בבכורה בפסטיבל סאנדנס ב-24 בינואר 2015, ולאחר מכן זכה להפצת סרטים מוגבלת באוגוסט 2015.[12] בסרט מככבת בל פאולי בתפקיד מיני. הסרט זכה לשבחי המבקרים בפסטיבל הסרטים סאנדנס, והיה בתחרות בקטגוריית הסרט הדרמה האמריקאי. הסרט זכה גם בגראנד פרי של דור 14 פלוס בפסטיבל הסרטים הבינלאומי בברלין בשנת 2015.[13] בשנת 2016, הסרט זכה בתואר הסרט הראשון הטוב ביותר בטקס פרסי Independent Spirit.

כתסריטאית השתתפה הלר בכתיבת תסריטים, מחזות תיאטרליים ופיילוטים עבור ABC ו--20th Century Fox, וסרט עבור דיסני, בשם Renegade X.[6]

בשלב הבא ביימה הלר את הסרט "האם אי פעם תסלחי לי?" על הזייפנית והסופרת הספרותית לי ישראל, המבוסס על ספר זיכרונותיה של המחברת. היא התחברה שוב עם ארצ'ר גריי, איתו עבדה לראשונה ב"יומן לנערה מתבגרת". עם תקציב מוגבל, צילום סרט המתרחש בשנות ה-90 היה אתגר. היא ליהקה את מליסה מקארתי לתפקיד הראשי.[14] הם צילמו את הסרט בחנויות ספרים שבהן מכרה ישראל את הזיופים שלה, כולל חנות הספרים ארגוסי ו-Westsider Rare & Used Books. הסרט הוקרן בבכורה בפסטיבל הסרטים הבינלאומי של טורונטו ב-8 בספטמבר 2018.[14] הוא יצא לאקרנים ב-19 באוקטובר 2018 על ידי Fox Searchlight.[15] הסרט זכה לשבחים רבים , מועמדויות לפרסים והוגדר על ידי המועצה הלאומית לביקורת כאחד מעשרת הסרטים הטובים ביותר של 2018.

הלר בפסטיבל טורונטו 2019

בינואר 2018, הוכרז שהלר תביים את "יום יפה בשכונה", סרט המתאר ראיון שערך טום ג'ונוד עם הבדרן הילד פרד רוג'רס עבור המגזין אקוויר, וכיצד המפגש השפיע על חייו של העיתונאי. התסריט נכתב על ידי המפיקים המועמדים לאמי מיכה פיצרמן-בלו ונואה הרפסטר.[16] טום הנקס, המגלם את מר רוג'רס, הסכים להצטרף לפרויקט ברגע שהלר חתמה כבמאית. הללו הכירו בעבר דרך בנו של הנקס, קולין. הסרט צולם בפיטסבורג.

ב-2020 הלר שיחקה בתפקיד מרכזי בתוכנית המצליחה של נטפליקס גמביט המלכה בתור אלמה ויטלי, אמה המאמצת של בת' הרמון (אניה טיילור ג'וי).[17][18][18]

חיים אישיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הלר נשואה לקומיקאי ג'ורמה טקונה,[11] לאחר שנפגשו ב-UCLA בזמן שלמדו משחק. יחד יש להם בן, ווילי רד הלר טקונה, שנולד בדצמבר 2014,[19] ובת שנולדה באוגוסט 2020.[דרוש מקור] הם גרים בברוקלין, ניו יורק.

אחיה של הלר, נייט, הוא מוזיקאי שהלחין את המוזיקה לכל שלושת סרטיה העלילתיים. אחותה, אמילי הלר, היא סטנדאפיסטית, מפיקה והכותבת של הסדרה הקומית של HBO בארי.

פילמוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

במאית[עריכת קוד מקור | עריכה]

קולנוע

שנה סרט הערות
2015 יומנה של נערה מתבגרת גם תסריטאית
2018 האם אי פעם תסלחי לי?
2019 יום יפה בשכונה
TBA Nightbitch גם תסריטאית ומפיקה

טלוויזיה

שנה תוכנית הערות
2015 טרנספרנט פרק: "עולם חדש בא"
2016 קז'ואל 2 פרקים
2020 מה המשמעות של החוקה עבורי מחזה מצולם

שחקנית[עריכת קוד מקור | עריכה]

קולנוע

שנה סרט תפקיד הערות
2004 שחרור חיי היומיום צוֹמֵחַ סרט קצר
2010 מקגרובר שעוני
2014 טיול בין המצבות מארי גוטסקינד
2016 עוגן נייר קרוליין
Popstar: Never Stop Never Stopping חבר צוות דוקומנטרי

טלוויזיה

שנה תוכנית תפקיד הערות
2001 כוח לבן אנשי מסיבות
2002 ספין סיטי קארי פרק: "עיניים פקוחות לרווחה"
2005 Awesometown מלצרית
2008 הכל בעד לא אַברָשׁ 2 פרקים
2009 אבות רווקים ג'יל פרק: "פגוש בנות בפארק"
2020 גמביט המלכה אלמה ויטלי תפקיד ראשי
2021 מקגרובר אמא של מקגרובר תפקיד חוזר

תיאטרון[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • חלוקה קונטיננטלית (מאת דייוויד אדגר)
  • המלט - אופליה
  • המלך ליר - קורדליה (נציגת סן דייגו)
  • מהומה רבה על דבר - גיבורה (Theatricum Botanicum)
  • פנינסולה (מאת מדלין קנט) - מככבת

פרסים ומועמדויות[עריכת קוד מקור | עריכה]

פרסי בחירת מבקרי הטלוויזיה

שנה קטגוריה עבודה תוצאה
2021 שחקנית המשנה בסדרה /סרט הטובה ביותר גמביט המלכה מועמדות

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא מריאל הלר בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ SAITO, STEPHEN (5 באוגוסט 2015). "Interview: Marielle Heller on Seeing Herself in "The Diary of a Teenage Girl"". The Moveable Fest. נבדק ב-18 בדצמבר 2018. {{cite web}}: (עזרה)
  2. ^ "Marielle Heller Annie Stiles-Heller Photostream".
  3. ^ "Cast and crew of 'A Beautiful Day in the Neighborhood' felt deep connection to city with Tree of Life tragedy".
  4. ^ Dawn, Randee. "Seeing truth in the fraud". Los Angeles Times. New York. נבדק ב-18 בדצמבר 2018. {{cite web}}: (עזרה)
  5. ^ Marielle Heller '97 | Saint Joseph Notre Dame High School, web.archive.org, ‏2019-04-04
  6. ^ 1 2 Marielle Heller | Playscripts, Inc., www.playscripts.com
  7. ^ "MD Film Fest | About The Festival | Producers Club". www.md-filmfest.com. אורכב מ-המקור ב-21 בדצמבר 2015. נבדק ב-10 בינואר 2016. {{cite web}}: (עזרה)
  8. ^ 21 Questions with Marielle Heller |, web.archive.org, ‏2019-03-29
  9. ^ Majumdar, Antora (6 בספטמבר 2018). "TIFF 2018 Women Directors: Meet Marielle Heller — "Can You Ever Forgive Me?"". Women and Hollywood. נבדק ב-3 בינואר 2019. {{cite web}}: (עזרה)
  10. ^ SMITH, C. MOLLY (29 בינואר 2016). "'Diary of a Teenage Girl' challenged perceptions of young women and sex". EW (באנגלית). Meredith Corporation. נבדק ב-18 בדצמבר 2018. {{cite web}}: (עזרה)
  11. ^ 1 2 "The Diary of a Teenage Girl" Director Marielle Heller Is Here to Remind You: Women Have Sexual Thoughts Too, Cosmopolitan, ‏2015-08-06 (באנגלית אמריקאית)
  12. ^ Davis, E., "Watch: Kristen Wiig, Alexander Skarsgård, & Bel Powley Star In The New U.K. Trailer For Diary Of A Teenage Girl", IndieWire, July 1, 2015.
  13. ^ "Prizes & Honours 2015". www.berlinale.de. נבדק ב-11 ביולי 2018. {{cite web}}: (עזרה)
  14. ^ 1 2 Ford, Rebecca (5 בספטמבר 2018). "WE GET SCARED WHEN WOMEN CHARACTERS ARE IDIOSYNCRATIC': Director Marielle Heller on Melissa McCarthy going to 'really dark places' as a washed-up writer in Can You Ever Forgive Me?". Hollywood Reporter. 424 (29): 66. נבדק ב-31 בדצמבר 2018. {{cite journal}}: (עזרה)
  15. ^ Los Angeles Times, enewspaper.latimes.com (באנגלית אמריקאית)
  16. ^ Nolfi, Joey (19 במרץ 2018). "Marielle Heller insists Tom Hanks' 'beautiful' Mr. Rogers movie 'not a biopic,' reveals plot details". MSN. אורכב מ-המקור ב-18 בדצמבר 2018. נבדק ב-18 בדצמבר 2018. {{cite web}}: (עזרה)
  17. ^ "The Queen's Gambit". IMDB.
  18. ^ 1 2 "In Hollywood, Women are seen as 'a Risk'". The New York Times. 30 בנובמבר 2020. {{cite news}}: (עזרה)
  19. ^ Goldstein, Gregg (3 בינואר 2015). "10 Directors to Watch: Secrets of Marielle Heller's Sundance 'Diary'". Variety (באנגלית). נבדק ב-18 בדצמבר 2018. {{cite web}}: (עזרה)