מריה נוימן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
ערך מחפש מקורות
רובו של ערך זה אינו כולל מקורות או הערות שוליים, וככל הנראה, הקיימים אינם מספקים.
אנא עזרו לשפר את אמינות הערך באמצעות הבאת מקורות לדברים ושילובם בגוף הערך בצורת קישורים חיצוניים והערות שוליים.
אם אתם סבורים כי ניתן להסיר את התבנית, ניתן לציין זאת בדף השיחה.
ערך מחפש מקורות
רובו של ערך זה אינו כולל מקורות או הערות שוליים, וככל הנראה, הקיימים אינם מספקים.
אנא עזרו לשפר את אמינות הערך באמצעות הבאת מקורות לדברים ושילובם בגוף הערך בצורת קישורים חיצוניים והערות שוליים.
אם אתם סבורים כי ניתן להסיר את התבנית, ניתן לציין זאת בדף השיחה.
מריה נוימן
Maria Neumann
תמונה משנות ה-1940
תמונה זו מוצגת בוויקיפדיה בשימוש הוגן.
נשמח להחליפה בתמונה חופשית.
לידה 22 ביוני 1905
לוגוז', האימפריה האוסטרו-הונגרית עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 28 באוגוסט 2003 (בגיל 98)
טימישוארה, רומניה עריכת הנתון בוויקינתונים
ענף מדעי גאומטריה עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום לימודים התיכון הפיאריסטי בטימישוארה
אוניברסיטת המלך פרדיננד בקלוז'
מנחה לדוקטורט Nicolae N. Mihăileanu עריכת הנתון בוויקינתונים
מוסדות אוניברסיטת טימישוארה
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

מריה נוימןרומנית: Maria Neumann, בהונגרית: Neumann Mária, ‏ 23 ביוני 1905 לוגוז'28 באוגוסט 2003 טימישוארה) הייתה מתמטיקאית יהודיה רומנייה, שהתמחתה בעיקר בגאומטריה לא-אוקלידית ובמורשתו המדעית של יאנוש בויאי, הייתה מרצה בכירה באוניברסיטת טימישוארה.

היא הייתה אחיינית של יוליוס נוימן.

קורות חיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מריה נוימן נולדה בשנת 1905 בעיר לוגוז', בחבל באנאט, בממלכת הונגריה שבמסגרת האימפריה האוסטרו-הונגרית, כצעירה מבין שני ילדיהם של אדמונד נוימן, עורך דין, ושל אילקה לבית נמט.[1] הסב שלה מצד אביה, פיליפ נוימן (1901-1836) ייסד ב-1866 את בית החולים למחלות זיהומיות בעיר לוגוז', כיהן כרופא מחוזי ואחרי 1876 ניהל את בית החולים למחלות מין. הוא היה גם דמות חשובה בקהילה יהודית, ראש החברה קדישא ויו"ר מועצת המנהלים של בית הספר היסודי היהודי בלוגוז'. ביתו היה אחד מבתיה היפים במרכז לוגוז'. אחי אביה, יוליוס נוימן כיהן כפרופסור לגינקולוגיה באוניברסיטת וינה. אחיה, יוזף, היה לחוקר בביולוגיה בפריז.

בילדותה ונעוריה בימי השלטון האוסטרו-הונגרי ואחר כך בימי השלטון הרומני, למדה נוימן בגימנסיה הפיאריסטית של טימישוארה, בה סיימה מבחני הבגרות בשנת 1923. בהמשך למדה מתמטיקה עד שנת 1930 באוניברסיטת קלוז' ע"ש פרדיננד הראשון. בתום לימודיה, על אף כישוריה, מוצאה היהודי מנע ממנה להישאר בתחום המחקר וההוראה באוניברסיטה והיא פעלה בשנים 1933–1949 כמורה לתלמידי תיכון: בשנים 1933–1934 בתיכון גרמני בטימישוארה, בשנים 1934–1936 בתיכון בעיר רמניקו ולצ'ה בחבל מונטניה ואחר כך בשנים 1936–1949 בתיכון היהודי בטימישוארה. במקביל בשנים 1936–1940 לימדה גם בתיכון הממלכתי לבנות "כרמן סילבה" בטימישוארה, משם פוטרה בעקבות "חוקי הגזע" נגד היהודים. נוימן הייתה מורתם של מדענים עתידיים רבים, ביניהם ברנהרד רותנשטיין, פרנץ ראדו, אמריק דויטש, ג'ורג' לוסטיג ואחרים.

בימי השלטון הקומוניסטי, התאפשר לה ללמד כמרצה במכון הפדגוגי של טימישוארה (1952-1949) ובשנים 1971-1962 באוניברסיטת טימישוארה. בשנת 1968 סיימה עבודת דוקטורט בהדרכת פרופ' ניקולאיה נ. מיכאיליאנו בנושא "על מודל אלגבראי של גאומטריה היפרבולית של המישור". בשנת 1971 נוימן פרשה לגמלאות.

מריה נוימן פרסמה בין היתר בתחומי הגאומטריה הדיפרנציאלית ויסודות המתמטיקה. היא שיתפה פעולה עם פרופ' ניקולאיה מיכאיליאנו בפרסום ספרי לימוד על יסודות הגאומטריה. מריה נוימן נפטרה בשנת 2003 בגיל 98 בעיר טימישוארה. היא הובאה לקבורה בבית העלמין היהודי בטימישוארה. אחד מתלמידיה בימי פעילותה האקדמית היה מדען המחשב אוקטביאן מוקאנו הפועל בקטלוניה.

ספרים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • עם ניקולאיה מיכאיליאנו כתבה את ספרי הלימוד:
    • 1956- Bazele geometriei (יסודות הגאומטריה)
    • 1973 - Fundamentele geometriei (יסודות הגאומטריה)
  • 1974 - עם ארווין שולו (Ervin Sulló) וטיבור טורו (A semmiből egy új világot teremtettem (Tibor Toro (מכלום יצרתי עולם חדש) - על הגאומטריה של יאנוש בויאי (בהונגרית) - בהוצאת פאקלה, טימישוארה
  • - עם פטר אגייד (Peter Egyed), גיירג' מאנדיץ' (György Mandics) וארווין שולו (Ervin Sulló) - Modell és Valósság (מודל ומציאות) (בהונגרית)
  • 1971 - עם M.Huschitt, A.Ioanoviciu, P.Stanciu, E.Visa (מ. הושיט, א. יואנוביצ'ו, פ. סטאנצ'ו, א. וישה) - Culegere de probleme de geometrie sistematică și proiectivă (קובץ שאלות של גאומטריה שיטתית ופרויקטיבית) - ,Ed. Didactica și Pedagogică, București

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • Francisc Urményi, Mătuşa mea, profesoara. Editura Marineasa, Timişoara, 2003
  • - Solomon Marcus, Coca Roman - cap. Matematică în N.Cajal, H.Kuller Contribuția evreilor din România la cultură și civilizație, Editura Hasefer, FCER, București 2004 p. 184

(סולומון מרכוס, קוקה רומאן - הפרק "מתמטיקה" בספר "תרומת יהודי רומניה לתרבות ולציוויליזציה", הוצאת הספר, פקי"ר, בוקרשט 2004) עמ' 184

  • -

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ האתר geni