מריון ברטולי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
מריון ברטולי
Marion Bartoli
לידה 2 באוקטובר 1984 (בת 39)
לה פאיי אן וליי, אוברן, צרפת
מדינה צרפתצרפת צרפת
מקום מגורים שווייץשווייץ ז'נבה, שווייץ
מספר צאצאים 1 עריכת הנתון בוויקינתונים
גובה 1.70
יד חובטת ימין, חבטת פורהנד בשתי ידיים
פעילות כמקצוענית 2000 – 14 באוגוסט 2013 (כ־13 שנים) עריכת הנתון בוויקינתונים
סה"כ פרסים שצברה 11,055,114 דולר אמריקאי עריכת הנתון בוויקינתונים
יחידים
מאזן קריירה 490–299 עריכת הנתון בוויקינתונים
דירוג שיא 7
זכיות בטורנירים 14 (8 WTA ו-6 ITF)
זוגות
מאזן קריירה 117–82 עריכת הנתון בוויקינתונים
דירוג שיא 15 (5 ביולי 2004)
זכיות בטורנירים 4 (3 WTA ו-1 ITF)
שיאי גראנד סלאם
זכיות 1
אליפות אוסטרליה הפתוחה רבע גמר (2009)
אליפות צרפת הפתוחה חצי גמר (2011)
וימבלדון זכייה (2013)
אליפות ארצות הברית הפתוחה סיבוב רביעי (2007, 2008)
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

מריון ברטוליצרפתית: Marion Bartoli; נולדה ב-2 באוקטובר 1984) היא טניסאית עבר מצרפת. דורגה בשיאה, במקום השביעי בעולם בדירוג ה-WTA.

ב-6 ביולי 2013, זכתה ברטולי בהישג השיא שלה, זכייה באליפות וימבלדון לנשים, הטורניר היוקרתי ביותר מבין טורנירי הגראנד סלאם. שישה שבועות לאחר מכן, פרשה מטניס מקצועני.

נוסף על כך, זכתה ברטולי בעוד 7 תארים ליחידות ו-3 תארים בזוגות נשים במסגרת סבב ה-WTA.

ברטולי ידועה בסגנון המשחק הייחודי שלה. גם בעת חבטת הפורהנד-חבטת כף היד וגם בעת חבטת הבקהנד- חבטת גב היד, היא מחזיקה את המחבט בשתי ידיים, דבר שכמעט לא נראה כיום. גם חבטת ההגשה שלה לא רגילה וכוללת תנועות מוזרות.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ברטולי נולדה בלה פאיי אן וליי, אוברן שבצרפת ונכנסה לתחום הטניס בזכות אביה, ולטר, בגיל 6. בשנת 2001 זכתה באליפות ארצות הברית הפתוחה בטניס לנוער ובתחרויות נוער חשובות נוספות.

2006[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 2006 זכתה ברטולי בתואר הראשון שלה באוקלנד, ניו זילנד לאחר ניצחון בגמר על ורה זבונרבה מרוסיה 2-6, 2-6. באוקטובר 2006 היא זכתה בתואר היחידות השני שלה, אליפות יפן הפתוחה לאחר ניצחון בגמר 6-2, 2-6, 2-6 על איקו נאקמורה מיפן, כתוצאה מכך נכנסה לדירוג ה-20 הטובות בעולם. בטורניר האחרון שלה ב-2006, בקוויבק סיטי שבקנדה, זכתה לאחר "דאבל בייגל" 0-6, 0-6 בגמר על אולגה פוצ'קובה ועלתה למקום 17 בעולם, דירוג השיא שלה דאז. כמו כן, היא זכתה בשלושה תוארי זוגות עם שלוש שותפות שונות: אמילי לואה, אנה-לנה גרונפלד ושחר פאר.

2007[עריכת קוד מקור | עריכה]

גמר וימבלדון[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 2007 הגיעה ברטולי לראשונה בקריירה שלה, לשלב הגמר בטורניר גראנד סלאם, בטורניר הנשים באליפות וימבלדון, לאחר ניצחון בשלב חצי הגמר על ז'וסטין הנין מבלגיה. בגמר היא הפסידה לוונוס ויליאמס מארצות הברית והעפילה לדירוג השיא שלה מקום 11 בעולם.

2009[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 2009 זכתה ברטולי בשני טורנירים, הראשון בטורניר שנערך במרץ במונטריי, שבמקסיקו, לאחר ניצחון במשחק הגמר על נה לי מסין, 3-6, 4-6 והשני באוגוסט בטורניר שנערך סטנפורד, שבארצות הברית לאחר ניצחון על ונוס ויליאמס מארצות הברית 6–2, 5–7, 6–4.

2011[עריכת קוד מקור | עריכה]

במרץ 2011 העפילה ברטולי לגמר טורניר אינדיאן וולס, ונוצחה בגמר בידי קרולין ווזניאקי מדנמרק (1 בעולם). במאי היא העפילה לשלב הגמר בטורניר שטרסבורג והפסידה לאנדריאה פטקוביץ' מגרמניה (15 בעולם), לאחר שפרשה במערכה השנייה עקב פציעה.

חצי גמר רולאן גארוס[עריכת קוד מקור | עריכה]

באליפות צרפת הפתוחה אותה שנה הגיעה ברטולי לשלב חצי הגמר, שבו הפסידה לאלופה היוצאת פרנצ'סקה סקיאבונה מאיטליה (5 בעולם) בשתי מערכות. ביוני היא זכתה בטורניר איסטבורן, לאחר שגברה בגמר על פטרה קביטובה מצ'כיה (8 בעולם) בשלוש מערכות. היה זה התואר השישי שלה בקריירה והראשון על מגרשי דשא.

בטורניר וימבלדון אותה שנה ניצחה ברטולי בשלב שמינית הגמר את סרינה ויליאמס מארצות הברית בשתי מערכות 3-6, 6-7 אך הפסידה בשלב רבע הגמר לסבינה ליזיקי מגרמניה (62 בעולם) בשלוש מערכות 4–6, 7–6, 6-1.

באוקטובר באותה שנה זכתה ברטולי בתואר השביעי שלה באוסקה שביפן לאחר שניצחה את אלופת ארצות הברית סמנתה סטוסור מאוסטרליה 1-6 3-6.

2012[עריכת קוד מקור | עריכה]

את שנת 2012 פתחה ברטולי בדירוג השיא שלה, מקום שביעי בעולם.

2013[עריכת קוד מקור | עריכה]

אלופת וימבלדון[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-6 ביולי 2013 זכתה ברטולי בהישג השיא שלה לאחר שזכתה באליפות וימבלדון, לאחר שגברה במשחק הגמר על סבין ליזיקי מגרמניה בתוצאה 1-6 4-6.

ב-14 באוגוסט 2013 הודיעה ברטולי במפתיע על פרישה מטניס תחרותי[1].

כיום, מתגוררת ברטולי בז'נבה שבשווייץ.

זכיות בתחרויות מסבב ה-WTA[עריכת קוד מקור | עריכה]

יחידות (8)[עריכת קוד מקור | עריכה]

מספר תאריך תחרות מגרש יריבה בגמר תוצאה
1 7 בינואר 2006 אוקלנד, ניו זילנד קשה ורה זבונרבה, (רוסיהרוסיה) 2-6, 2-6
2 8 באוקטובר 2006 אליפות יפן הפתוחה בטניס, טוקיו קשה איקו נאקמורה, (יפןיפן) 6-2, 2-6, 2-6
3 5 בנובמבר 2006 בל צ'אלנג', קוויבק סיטי, קנדה קשה אולגה פוצ'קובה, (רוסיהרוסיה) 0-6, 0-6
4 2 במרץ 2009 מונטריי, מקסיקו קשה נה לי, (הרפובליקה העממית של סיןהרפובליקה העממית של סין) 3-6, 4-6
5 2 באוגוסט 2009 סטנפורד, ארצות הברית קשה ונוס ויליאמס, (ארצות הבריתארצות הברית) 6–2, 5–7, 6–4
6 18 ביוני 2011 איסטבורן, אנגליה דשא פטרה קביטובה, (צ'כיהצ'כיה) 6–1, 4–6, 7–5
7 16 באוקטובר 2011 אוסקה, יפן קשה סמנתה סטוסור, (אוסטרליהאוסטרליה) 6–3, 6–1
8 6 ביולי 2013 אליפות וימבלדון, בריטניה דשא סבין ליזיקי, (גרמניהגרמניה) 1-6, 4-6

זוגות (3)[עריכת קוד מקור | עריכה]

מספר שנה תחרות שותפה
1 2004 קזבלנקה אמילי לואה, (צרפתצרפת)
2 2005 פאטאיה אנה-לנה גרונפלד, (גרמניהגרמניה)
3 2006 פראג שחר פאר, (ישראלישראל)

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]