מרים הופרט

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
מרים הופרט
Mirjam Hoffert
מרים הופרט
מרים הופרט
לידה 13 באוקטובר 1897
פוליןפולין יאסלו, גליציה
פטירה 1980 (בגיל 82 בערך)
ישראלישראל תל אביב, ישראל
שם לידה Marie Sara Hoffert עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ישראל, אוסטריה עריכת הנתון בוויקינתונים
פעילות בולטת עובדת סוציאלית, פעילה חברתית
ידועה בשל ניהול השירות הסוציאלי לעולה בשנות ה-50, ייסוד העבודה הסוציאלית הקהילתית בישראל ומרכז 'אלומה' לטיפול משפחתי
השכלה עבודה סוציאלית, פדגוגיה סוציאלית, חינוך, פסיכואנליזה
תואר דוקטור
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

בבתי היתומות [...] הילדים סבלו קשות ממשטר קפדני ונוקשה [...] וניסיתי לראשונה להנהיג שינויים בשיטה ובגישה. כל אלה נתנו לי את הדחף לראות את ייעודי בטיפול בשכבות נחלשות, באדם, ובעיקר בילד ובנוער הזקוקים לעזרה

מרים הופרט מתוך גיליון מידעו"ס, מאי 1989, 'צעדים ראשונים בעבודה סוציאלית', עמ' 11

מרים הופרט (13 באוקטובר 18971980) הייתה מחלוצות העבודה הסוציאלית ביישוב העברי. היא ניהלה את השירות הסוציאלי לעולה בשנות ה-50 והייתה ממקימות העבודה הסוציאלית הקהילתית בישראל.

הכשרתה המקצועית[עריכת קוד מקור | עריכה]

ד"ר מרים הופרט (Mirjam Hoffert) נולדה בעיר יאסלו (Jaslo) שבגליציה ב-13 באוקטובר 1897 ונפטרה בתל אביב בשנת 1980. היא החלה את דרכה המקצועית בלימודי פסיכולוגיה ופדגוגיה בווינה, שם השתלמה במכון הפסיכואנליטי אצל אנה פרויד וזיגפריד ברנפלד (Siegfried Bernfeld) (אנ'), פילוסוף ופסיכואנליטיקאי יהודי שהשפיע רבות על תנועת 'השומר הצעיר'[1], בה הייתה גם פעילה בנעוריה. בהמשך, עבדה אצל המחנך היהודי יאנוש קורצ'אק בוורשה, וכתבה את עבודת הדוקטורט שלה על העקרונות הפסיכולוגיים בעבודתו של יוהאן היינריך פסטלוצי (Johann Heinrich Pestalozzi), מחלוצי הפדגוגיה הסוציאלית באירופה. כבר בעבודתה הראשונה כמנהלת בית יתומות יהודי נקטה בגישה אינדיבידואלית, שוויונית וחדשנית, כזו שמבקשת לקדם אווירה משפחתית במוסדות בניגוד לשיטות העבודה הפטרנליסטיות המקובלות. התנסות זו הובילה אותה ללמוד עבודה סוציאלית בבית הספר של אליס סלומון בברלין בין השנים 1926–1928. את הכשרתה המקצועית עשתה בתחום ההתמכרויות לאלכוהול וסמים, תוך העדפת גישה משפחתית מערכתית, אשר תלווה אותה גם בהמשך דרכה המקצועית. לאחר סיום לימודיה עבדה בקליניקה לילדים עם בעיות התנהגות וכן עם משפחות במחלקת הרווחה של עיריית ברלין. לאחר עליית הנאצים לשלטון פוטרה ממשרתה והיגרה לפלשתינה המנדטורית בשנת 1933.

פעילותה ביישוב העברי ובמדינת ישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

בזכות ניסיונה המקצועי, מצאה עבודה זמן קצר לאחר הגעתה. תחילה הוזמנה על ידי ד"ר מרדכי ברכיהו, מייסד מחלקת ההיגיינה בארגון 'הדסה', לטפל בילדים עם בעיות התנהגות, ולאחר מכן הוזמנה על ידי הנרייטה סאלד לעבוד בלשכה למען עולי גרמניה בתל אביב, שבהמשך התרחבה לאוכלוסיות אחרות ונקראה 'הלשכה לטיפול בעולה'. בשנת 1947 עבדה במחנות העקורים בקפריסין ועם קום המדינה בשנת 1948 התמנתה לניהול השירות למען העולה.

במבט רטרוספקטיבי, ביטאה הופרט ביקורת על יחס הממסד כלפי תושבי המעברות ומחנות העולים: "העובדים הסוציאליים התקשו להתגבר על האפוטרופסות של המוסדות, שנהגו להחליט במקום האנשים בלי לשתפם בשיקול ובהחלטה [...] ניסינו להסביר את הדבר למוסדות, לאור העובדה שהיו גם עולים שרצו לעזוב (את) המעברות ולדאוג לעצמם, אך לא הצלחנו"[2].

לאחר שנת השתלמות בארצות הברית ייסדה וניהלה את המחלקה לעבודה סוציאלית קהילתית (Community social work) (אנ') במשרד הסעד בין השנים 1962-1953[3] וכן הקימה יחד עם מספר נשים נוספות, רובן עובדות סוציאליות, תחנה לייעוץ בחיי נישואין - מרכז ראשון מסוגו אשר פועל עד ימינו בשם 'אלומה' ומציע טיפול משפחתי מסובסד לכל נפש.

בשנת 1961 עמדה בראש בית הספר הישראלי לעבודה סוציאלית בקניה - the Kenya-Israel school for rural social workers at Machakos, פרויקט דיפלומטי ביוזמת שרת החוץ, גולדה מאיר. לצד המטרה לכונן יחסים בין המדינות ולתרום לשחרורה של קניה מהשלטון הבריטי, בית הספר היווה גם מוקד עלייה לרגל ממדינות שכנות באפריקה[4].

לאחר פרישתה לגמלאות כיהנה כיועצת לחברת הדיור הציבורי 'עמידר', למחלקת השכונות של הועד הפועל של ההסתדרות ולעמותת 'מטב' לטיפול סיעודי בקשישים.

מעבר לכך הקימה תיאטרון קהילתי לנוער בפרדס כץ, ובשנת 1978 לקחה חלק בארגון הוועידה הבינלאומית לעבודה סוציאלית שהתקיימה בישראל.

בהלווייתה אמרה עליה אחת מתלמידותיה בבית הספר בקניה, אשר הגיעה במיוחד לחלוק לה כבוד אחרון, ש "יש לפעמים שאדם נושא בקרבו את כל האנשים, וכזאת הייתה מרים הופרט"[5].

מדי שנה מוענק פרס על שמה ליזמות וחדשנות בעבודה סוציאלית על ידי איגוד העובדים הסוציאליים.

מרים הופרט הייתה נשואה ליעקב חורני, פעיל ציוני. לזוג לא היו ילדים.

מבחר מכתביה[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • מרים הופרט, 18.4.1937. 'קלובים לילדים', דבר.
  • מרים הופרט, 1989. 'צעדים ראשונים בעבודה סוציאלית', מידעו"ס, מאי, עמ' 8–12.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ ערן רולניק, 2007. עושי הנפשות: עם פרויד לארץ ישראל 1948-1918, עם עובד, תל אביב.
  2. ^ מרים הופרט, 1989. 'צעדים ראשונים בעבודה סוציאלית', מידעו"ס, מאי, עמ' 12-8.
  3. ^ דוד ל., 22.12.1967. 'עבודה קהילתית דרך חדשה לקליטת עלייה', דבר.
  4. ^ 'בית הספר לעבודה סוציאלית בקניה'. 22.12.1967, דבר.
  5. ^ אריה ליפשיץ, 1.01.1981. 'להיטיב עם האדם: שנה למותה של ד"ר מרים הופרט', דבר.