מרנפתח

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מרנפתח
Merenptah Louxor-HeadAndShoulders-BackgroundKnockedOut.png
פרעה מרנפתח
לידה המאה ה־13 לפנה״ס עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 2 במאי 1203 לפנה״ס? עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום קבורה מצריםמצרים עמק המלכים
עיסוק מדינאי עריכת הנתון בוויקינתונים
שושלת Nineteenth Dynasty of Egypt
אב רעמסס השני עריכת הנתון בוויקינתונים
אם איסטנופרט עריכת הנתון בוויקינתונים
צאצאים Seti II
מקדש המתים של המלכה טאוסרט
Amenmesse עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg
ארון הקבורה של מרנפתח בעמק המלכים

מרנפתח (1274 לפנה"ס לערך- 1203 לפנה"ס) היה הפרעה הרביעי בשושלת ה-19 שבמצרים העתיקה. הוא שלט בין השנים 1203-1213 לפנה"ס.

אביו, רעמסס השני, מלך במשך 66 שנים כך שמרנפתח, שהיה בנו ה-13 מאשתו איסטנופרט, עלה לשלטון בגיל מאוחר מאוד- בסביבות גיל 60 ואף יותר. מרנפתח נלחם כנגד מרידות בכנען, אך פועלו החשוב ביותר היה מסע המלחמה לאזור לוב. גויי הים שהשתלטו על לוב פלשו ממנה למצרים וניסו לכובשה, אך מרנפתח הדף אותם, חדר ללוב והביס אותם גם שם.

מרנפתח העביר את המרכז השלטוני מפר-רעמסס בחזרה לממפיס, בה הוא בנה מקדש מלכותי. יורשו של מרנפתח היה סתי השני.

הארכאולוג גרפטון אליוט סמית שהסיר את הכיסוי מעל פני המומיה של מרנפתח ב-7 ביולי 1907, טען כי המומיה (שגובהה 1.714 מ') מעידה כי פניו של מרנפתח היו דומים במבניהם לאלה של סבו, סתי הראשון, יותר מאשר לאלה של אביו, רעמסס השני.[1]

הסרקופג של מרנפתח נמצא בשנת 1940 על ידי הארכאולוג הצרפתי פיר מונטה (Pierre Montet) בעת שחפר את קברו השלם של המלך פסוסנס הראשון בטאניס שהייתה בירת השושלת ה-21. באותה עת בתקופת הביניים השלישית במצרים העתיקה, היה מקובל לעשות שימשו נוסף בפסלים, מונומנטים, וגם סרקופגים מתקופות קדומות. קרטוש על צידו החיצוני האדום של הסרקופג הראה שבמקור זה היה סרקופג של מרנפתח.[2] 

מרנפתח וישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – מצבת ישראל

מצבת מרנפתח היא כתובת ארכאולוגית שנכתבה בשנתו החמישית של פרעה מנרפתח ולה משמעות חשובה להיסטוריה של עם ישראל ולארכאולוגיה המקראית, בהיותה המקור החיצוני הראשון המזכיר את עם ישראל. באסטלה המכונה אסטלת מרנפתח הוא מתפאר במלחמותיו וניצחונותיו. בין שאר המלחמות נכתב "ישראל חרבה, אין לה זרע". מתיאור זה שההשמדות המתוארות בו הם לרוב מוגזמות, כהרגלם של מלכי מצרים ושליטים אחרים ברחבי הסהר הפורה, עולה כי כבר בסביבות אמצע המאה ה-13 לפנה"ס התקיימה קבוצה אתנית בשם "ישראל".

בעקבות איזכור זה, חוקרים מסוימים סברו כי בימיו התרחשה יציאת מצרים. אך כיוון שמתוארת כאן הימצאותם בארץ ישראל, מרביתם הגיעו למסקנה כי יציאת מצרים הייתה דור או שניים קודם לכן, ייתכן שבתקופת מלכות אביו, רעמסס השני.

ישנה סברה שהיישוב המקראי מי נפתוח, המזוהה עם ליפתא, נקרא על שם מרנפתח[3].

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Grafton Elliot Smith, The Royal Mummies, Cairo (1912), pp. 65-70
  2. ^ The Third Intermediate period The 21st dynasty באנציקלופדיה בריטניקה
  3. ^ http://mikranet.cet.ac.il/pages/item.asp?item=9514


הקודם:
רעמסס השני
פרעוני מצרים הבא:
אמנ מסס