סרקופג
 |
הערך נמצא בשלבי עבודה: כדי למנוע התנגשויות עריכה ועבודה כפולה, אתם מתבקשים שלא לערוך את הערך בטרם תוסר ההודעה הזו, אלא אם כן תיאמתם זאת עם מניח התבנית.
| |
| הערך נמצא בשלבי עבודה: כדי למנוע התנגשויות עריכה ועבודה כפולה, אתם מתבקשים שלא לערוך את הערך בטרם תוסר ההודעה הזו, אלא אם כן תיאמתם זאת עם מניח התבנית. | |
סַרקוֹפָג הוא מְכל אבן המשמש כארון קבורה. המילה מקורה במילה היוונית סרקוֹפגוֹס (σαρκοφαγος), שמשמעותה "אכלן בשר".[1]
היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]
תיעוד עשיר במיוחד של שימוש בסרקופגים מתקופת מצרים העתיקה התגלה בחפירות באתרים שונים במצרים. פרעונים ובני המעמד הגבוה נחנטו ונקברו בסרקופגים. [2]
סרקופגים מלפני יותר מ-3,000 שנה נמצאו בסקארה, אתר קבורה עתיק בקרבת קהיר שהיה עיר הקברים של ממפיס. [3]
בסוף המאה ה-19 התגלה בשכם סרקופג שומרוני מהתקופה הרומית. [4]
בשנת 2015 נחשף באשקלון סרקופג מהתקופה הרומית. [5]
ישנם סרקופגים רבים שנמצאו ונשמרו כמו סרקופג אלכסנדר, סרקופג הזוג הנשוי, סרקופג יוניוס באסוס ועוד.
הסרקופגים הופיעו מחדש בארצות הברית במהלך הרבע האחרון של המאה ה-19. הם המשיכו להיות פופולריים בשנות ה-50, למרות הפופולריות של מצבות שוכבות (אשר ניתן היה לתחזק בקלות רבה יותר).[6]
מבנה[עריכת קוד מקור | עריכה]
מרבית הסרקופגים נעשו מאבן גיר קשה ועוטרו בעיצובים שונים, בסרקופגים שנמצאו באזורים בהם התגוררו יהודים בזמן בית המקדש השני גולפו דגמים גאומטריים וצמחיים, לעומת סרקופגים הלניסטיים בהם גולפו דמויות מהמיתולוגיה היוונית.
חלק מהסרקופגים נבנו להיות מעל האדמה, כחלק מקבר מפואר ומשוכלל. אחרים נועדו לקבורה צנועה בלבד ומוקמו באולמות תת-קרקעיים. הסרקופג בדרך כלל היה שכבת ההגנה החיצונית של המומיות המצריות המלכותיות, עם כמה שכבות של ארונות מתים המונחים בתוכו.
הרודוטוס האמין בטעות, שהסרקופג עשוי מאבן מיוחדת שמכלה את הגופה השוכנת בתוכה.[7]
סרקופגים אנתרופואידים עשויים חרס[עריכת קוד מקור | עריכה]
ארונות הקבורה האנתרופואידים, דמויי אדם, נתגלו בחפירות בארץ ישראל ובסביבתה. הארונות מתוארכים לתקופת הברונזה המאוחרת וראשית תקופת הברזל, למאות ה-14 עד ה-10 לפני הספירה, תקופה בה המצרים שלטו בדרום הלבנט באמצעות מוצבים צבאיים. הארונות נמצאו בדיר אל-בלח, בית שאן, לכיש, תל אל-פרעה, סחב ולאחרונה ב-2013 בתל שדוד שבעמק יזרעאל.[8] עיצוב הארונות מעיד על השפעה מצרית במזרח הקדום בעיקר בעיצוב המכסים הצורת פנים השפעות מצריות ניכרות למשל בעיצוב העיניים או בהוספת זקו אוסיריס. ניתן להפריד את סגנון הארונות לשתי קטגוריות אמנותיות, זו הטבעית וזו הגרוטסקית. הפרדה נוספת נהוגה על פי עיצוב צורת הארון סוג A מחודד מהכתפיים, וסוג B גלילי.[9] הקברים הכילו מנחות קבורה עשירות ממגוון מקורות מקפריסין, מיקנה, מצרים, פניקיה וכנען.[9] אופי הקבורה מעיד על אופי הקוסמופוליטי של תקופת הברונזה המאוחרת כשמנהג קבורה זה מהווה סינתזה של אידיאולוגיות מצריות ומהמזרח הקרוב הקדום.
ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]
לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]
- זהר עמר ובועז זיסו, למשמעות הנקבים בארונות קבורה בירושלים ובסביבותיה, ארץ-ישראל (ספר טדי קולק), כח, (תשס"ח), עמ' 163-159.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
ארונות אבן, דף שער בספרייה הלאומית
- רחל ברקאי, סרקופגים שומרוניים מן התקופה הרומית בארץ-ישראל, קתדרה 54, טבת תש"ן, דצמבר 1989
- סרקופג, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
- סרקופגים בגן הארכאולוגי באשקלון בהדרכת גליה דורון
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ Private Guide Israel: מושגים בארכיאולוגיה | Danny Herman | Private Tours. Archaeological Expertise, באתר dannythedigger.com (באנגלית)(הקישור אינו פעיל)
- ^ חיים איסרוביץ, תגלית מרהיבה במצרים: אותר ארון הקבורה של מקורב לפרעה, באתר מעריב אונליין, 3 באוקטובר 2022
- ^ AFP, תגלית בעיר המתים של הפרעונים, באתר ynet, 18 בינואר 2021
- ^ רחל ברקאי, סרקופגים שומרוניים מן התקופה הרומית בארץ-ישראל עמ' 63
- ^ זיו ריינשטיין, המוות נאה לו: נחשף ארון קבורה נדיר בן כ-1,800 שנה באשקלון, באתר וואלה!, 3 בספטמבר 2015
- ^ Presbrey, Leland, Commemoration: The Book of Presbrey - Leland Memorials’, Presbrey-Leland Incorporated, 1952, עמ' 79-85
- ^ Roman and Early Christian Burial Practices, www.mcah.columbia.edu (ארכיון)
- ^ גיליון 128 לשנת 2016תל שדוד, באתר www.hadashot-esi.org.il
- ^ 1 2 TRUDE DOTHAN, QEDEM 10: Excavations at the Cemetery of Deir el-Balah, 1979, עמ' 2. (באנגלית)
