סרקופג
סַרקוֹפָג הוא ארון קבורה עשוי אבן, חרס או עץ. מקורו של השם בשפה היוונית, במילה סרקוֹפגוֹס (σαρκοφαγος), שתרגומה "אוכל בשר".[1]
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]עדויות לשימוש נרחב בסרקופגים במצרים העתיקה התגלו בחפירות באתרים שונים במצרים. הפרעונים ובני המעמד הגבוה נחנטו ונקברו בסרקופגים.[2] סרקופגים בני יותר מ-3,000 שנה נמצאו בסקארה, אתר קבורה עתיק בקרבת קהיר שהיה עיר הקברים של ממפיס.[3]
בארץ נמצאו סרקופגים רבים מתקופות שונות. קבוצת סרקופגים גדולה התגלתה בסוף המאה ה-19 בשכם, ולימים זוהתה כשייכת לשומרונים מהתקופה הרומית וסייעה בזיהוי מקומות היישוב של השומרונים.[4] [5]
בשנת 2015 נחשף באשקלון סרקופג מהתקופה הרומית,[6] ומאז נחשפו שברי סרקופגים או סרקופגים שלמים נוספים כמו סרקופג אלכסנדר, סרקופג הזוג הנשוי, סרקופג יוניוס באסוס ועוד.
הסרקופגים הופיעו מחדש בארצות הברית במהלך הרבע האחרון של המאה ה-19. הם המשיכו להיות פופולריים עד שנות ה-50, אז מצבות שוכבות (אשר ניתן לתחזק בקלות רבה יותר) הפכו לפופולריות והשימוש בסרקופגים דעך.[7]
מבנה
[עריכת קוד מקור | עריכה]מרבית הסרקופגים נעשו מאבן גיר קשה ועוטרו בעיצובים שונים, בסרקופגים שנמצאו באזורים בהם התגוררו יהודים בזמן בית המקדש השני גולפו דגמים גאומטריים וצמחיים, לעומת סרקופגים הלניסטיים בהם גולפו דמויות מהמיתולוגיה היוונית.
חלק מהסרקופגים נועדו להיות בתוך קבר מפואר ומשוכלל, בעוד אחרים נועדו לקבורה צנועה ומוקמו בקברים תת-קרקעיים. הסרקופג היווה בדרך כלל את שכבת ההגנה החיצונית של המומיות המצריות המלכותיות, עם כמה שכבות של ארונות מתים המונחים בתוכו.
הרודוטוס האמין בטעות, שהסרקופג עשוי מאבן מיוחדת המכלה את הגופה השוכנת בתוכה.[8]
סרקופגים אנתרופואידים עשויים חרס
[עריכת קוד מקור | עריכה]ארונות קבורה אנתרופואידים (דמויי אדם) התגלו בחפירות בארץ ישראל ובסביבתה. הארונות מתוארכים לתקופת הברונזה המאוחרת וראשית תקופת הברזל, למאות ה-14 עד ה-10 לפני הספירה, תקופה בה המצרים שלטו בדרום הלבנט באמצעות מוצבים צבאיים. הארונות נמצאו בדיר אל-בלח, בית שאן, לכיש, תל אל-פרעה, סחב ובתל שדוד שבעמק יזרעאל.[9] עיצוב הארונות מעיד על השפעה מצרית, בעיקר עיצוב המכסים וצורת הפנים, בה ניכרות השפעות מצריות בעיצוב העיניים או בהוספת זקן אוסיריס. ניתן לחלק את סגנון הארונות לשתי קטגוריות אמנותיות, זו הטבעית וזו הגרוטסקית. חלוקה מקובלת נוספת מתבססת על עיצוב צורת הארון, שיכולה להיות גלילית או מחודדת מאזור הכתפיים.[10] הקברים הכילו מנחות קבורה עשירות ממגוון מקורות, ביניהם קפריסין, מיקנה, מצרים, פניקיה וכנען.[10] אופי הקבורה מעיד על האופי הקוסמופוליטי של תקופת הברונזה המאוחרת, כשמנהג קבורה זה מהווה סינתזה של אידאולוגיות מצריות ואידאולוגיות מהמזרח הקרוב הקדום.
ראו גם
[עריכת קוד מקור | עריכה]לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- זהר עמר ובועז זיסו, למשמעות הנקבים בארונות קבורה בירושלים ובסביבותיה, ארץ-ישראל (ספר טדי קולק), כח, (תשס"ח), עמ' 163-159.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
ארונות אבן, דף שער בספרייה הלאומית- רחל ברקאי, סרקופגים שומרוניים מן התקופה הרומית בארץ-ישראל, קתדרה 54, טבת תש"ן, דצמבר 1989
- סרקופג, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
- סרקופגים בגן הארכאולוגי באשקלון בהדרכת גליה דורון
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ Private Guide Israel: מושגים בארכיאולוגיה | Danny Herman | Private Tours. Archaeological Expertise, באתר dannythedigger.com (באנגלית)(הקישור אינו פעיל)
- ^ חיים איסרוביץ, תגלית מרהיבה במצרים: אותר ארון הקבורה של מקורב לפרעה, באתר מעריב אונליין, 3 באוקטובר 2022
- ^ AFP, תגלית בעיר המתים של הפרעונים, באתר ynet, 18 בינואר 2021
- ^ רחל ברקאי, סרקופגים שומרוניים מן התקופה הרומית בארץ-ישראל עמ' 63
- ^ רחל ברקאי, סרקופגים שומרוניים, ספר השומרונים, ירושלים 2002, עמ' 310-338.
- ^ זיו ריינשטיין, המוות נאה לו: נחשף ארון קבורה נדיר בן כ-1,800 שנה באשקלון, באתר וואלה, 3 בספטמבר 2015
- ^ Presbrey, Leland, Commemoration: The Book of Presbrey - Leland Memorials’, Presbrey-Leland Incorporated, 1952, עמ' 79-85
- ^ Roman and Early Christian Burial Practices, www.mcah.columbia.edu (ארכיון)
- ^ גיליון 128 לשנת 2016תל שדוד, באתר www.hadashot-esi.org.il
- ^ 1 2 TRUDE DOTHAN, QEDEM 10: Excavations at the Cemetery of Deir el-Balah, 1979, עמ' 2. (באנגלית)
