קרטוש

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
(הופנה מהדף כרטוש)
שמו של הפרעה תחותמס השלישי, במקדש המתים בכרנך

קָרְטוּש (או כרטוש ) (מצרפתית - cartouche במשמעות כרטיס או חפיסת כרטיסים[1] (במצרית עתיקה: שִׁנוּ) הוא סימן בעל צורה סגלגלה (אובל) בכתב החרטומים המצרי, המקיפה את הכיתוב, ומסמלת בכך שמדובר בשם של מלכות ומלכים או אנשי בית המלוכה.

השימוש בקרטוש החל מהשושלת הרביעית, בימי הפרעה סנפרו. בכתב הכהני הדמוטי (בעל אותיות המייצגות את הציורים המסובכים יותר של כתב החרטומים) הקרטוש צומצם לזוג סוגריים וקו אופקי.

קדם לקרטוש סימן הסרך - סמל של מקדש-ארמון בתוך מלבן משוקע ועליו בדרך כלל בז המייצג את האל הורוס. עמודי שער המקדש ייצגו את בית המלוכה או את המלך והיו לסימנו המזהה, או ששמו נרשם מעל לציור המקדש.

סרך, צורה שקדמה לקרטוש לסימון בתי מלוכה בכתב החרטומים (ההירוגליפים)

למלך מצרים החל מהשושלת השלישית היו חמישה שמות, כאשר השמות ה-4 וה-5 נכתבו בקרטוש:

1) הורוס

2) שתי הנשים

3) הורוס הזהב

4) מלך מצרים העליונה והתחתונה

5) בן רע (אל השמש).

השם "קרטוש" שמשמעותו בצרפתית קלף משחק או חפיסת קלפים, (במקור מהלטינית Carta או Charta, ודומה לו האנגלית Card, Chart ובעברית שרטוט תוך שאילת השורש העברי שרט.) הוא כינוי מודרני שניתן על ידי חיילים צרפתים בצבא נפוליאון. במצרית עתיקה נקרא הקרטוש "שֶנוּ", והסימן מייצג את העובדה שסמכותו של המלך מקיפה הכל.

השימוש בקרטוש לפענוח הכתב ההירוגליפי[עריכת קוד מקור | עריכה]

במהלך מאמצי הפענוח של כתב החרטומים, הכתב ההירוגליפי על אבן רוזטה, הציע חוקר המזרח (אוריינטליסט) הצרפתי סילבסטר דה סאסי לפענח את הכתב על פי ההנחה שהקרטושים מכילים שמות פרטיים, וכך הצליחו הפיזיקאי הבריטי תומאס יאנג והאגיפטולוג ז'אן-פרנסואה שמפוליון לפענח מספר רב של תווים וסללו את הדרך לפענוחו של הכתב ההירוגליפי.

קרטוש בשני חלקים של רעמסס השני, מאבן גיר התגלתה מדרום לעזה שם הייתה כנראה קבועה במצודה מצרית על דרך הים. תצוגה מוזיאון הכט חיפה

השימוש בקרטוש לתיארוך ממצאי עתיקות בארץ ישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

קרב קרקר (ייתכן כרכר המקראית) המתואר בכתובת קרקר על מצבת שלמנאסר השלישי (בכפר כּוּרךְ שבכורדיסטן) וכן בקצרה באנדרטה האשורית השחורה (האובליסק השחור מכלח), תוארך באופן מדויק (בתיארוך מוחלט ולא רק יחסי) באמצעים שונים לשנת 853 לפני הספירה. לפיכך ניתן לתארך באופן יחסי עם דיוק טוב מלכים ושושלות המתוארים במקורות נוספים כמו במקרא ובכתובות בכתב יתדות מממלכת אשור וממלכות בבל ופרס, ובכתב חרטומים מהממלכה המצרית, וכן לתארך בקירוב טוב גם שכבות של ממצאים שבהם הקרטושים נמצאו.

בקרב זה אוזכר המלך אחאב לבית עמרי מלך ממלכת ישראל ואיתו בני בריתו, וכך קרטושים שנמצאו באתרים שונים בחפירות בארץ ישראל מתקופת הברזל המאוחרת וימי ממלכות ישראל ויהודה המפוצלות מאפשרות תיארוך מוחלט או מקורב מאוד גם לשאר הממצאים בשכבות אלו, למשל קרטוש של פרעה שישך (שושנק) נמצא במגידו (אך במקרה זה בתוך שפכים ולא בשכבת ממצאים מובחנת) ומתאים לכתובת מסע שישק, ולויכוח על הממלכה המאוחדת או קרטוש של רעמסס השני שנמצא על לוח ארד בבית השער בתל לכיש עם.[2]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא קרטוש בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ קרטוש - מצרפתית cartouche, במשמעות כרטיס או חפיסת קלפים, במקור בלטינית carta או charta ובדומה לאנגלית card ולעברית בהשאלת שורש שר"ט: שרטוט.
  2. ^ זכרונותיו של ארכאולוג ישראלי, דוד אוסישקין, עמוד 216. (אתר לימודי אקדמיה - academia.edu)
Sphinxfront.jpg ערך זה הוא קצרמר בנושא ארכאולוגיה. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.