משה גרינברג

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
משה גרינברג
אין תמונה חופשית
לידה 10 ביולי 1928
פילדלפיה, ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 15 במאי 2010 (בגיל 81)
ירושלים עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ארצות הברית, ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
מקצוע חוקר יהדות, מתרגם, מרצה באוניברסיטה, חוקר מקרא, סופר, מתרגם תנ"ך עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים מלגת גוגנהיים
פרס ישראל (1994) עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

משה גרינברג (10 ביולי 1928 - 15 במאי 2010) היה פרופסור בחוג למקרא באוניברסיטה העברית וחתן פרס ישראל לחקר המקרא בשנת תשנ"ד (1994). נודע בין השאר בזכות מחקריו על הדת ועל החוק במקרא. השפיע רבות על התפתחות חקר המקרא בזכות תלמידיו הרבים ואף תרם לחקר השפות השמיות.

תולדות חיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

גרינברג נולד בפילדלפיה וגדל במשפחה ציונית, אשר בהיעדר בית ספר יהודי קונסרבטיבי שכרה את שמואל-לייב בלנק כמורה פרטי, כדי שילמדו עברית, מקרא וספרות עברית מנעוריו[1].

בבגרותו החל גרינברג ללמוד מקרא וחקר תרבות אשור בהדרכת אפרים שפייזר באוניברסיטת פנסילבניה, שם סיים את הדוקטורט שלו בשנת 1954. בו בזמן למד לימודי יהדות במוסד הקונסרבטיבי בית המדרש לרבנים באמריקה (ה-JTS). גרינברג הושפע רבות מגישותיהם של שפייזר ושל יחזקאל קויפמן, המדגישות את שילוב חקר תרבות אשור בחקר המקרא.

גרינברג לימד מקרא ולימודי היהדות באוניברסיטת פנסילבניה בשנים 1970-1964. בסיום תקופה זו הצטרף לאוניברסיטה העברית, שם לימד מקרא עד שנת 1996. מאז 1970 התגורר גרינברג בירושלים.

במשך הקריירה האקדמית שלו שימש גרינברג בתפקידים במוסדות הבאים: קולג' סוורת'מור, ה-JTS ואוניברסיטת קליפורניה בברקלי.

בנוסף לפרס ישראל, זכה גרינברג בעמיתות גוגנהיים בשנת 1961, בפרס הריסון למצוינות בלימוד ובמחקר מאת מוסד דנפורת' ובפרס למחקרים טקסטואליים מאת המוסד הלאומי לתרבות יהודית באמריקה בשנת 2000, נבחר כחבר באקדמיה האמריקאית לאמנויות ולמדעים ב-1987.

משה גרינברג נפטר ב-15 במאי 2010 בביתו בירושלים, והותיר אחריו אישה, אוולין, ושלושה בנים. בנו רפי הוא ארכאולוג באוניברסיטת תל אביב, ובנו יואל עובד כעיתונאי ומפרסם מפרי עטו גם בעיתונות האמריקאית.

ספרים[עריכת קוד מקור | עריכה]

(רשימה חלקית)

  • The Hab/piru. New Haven: American Oriental Society, 1955
  • The Religion of Israel, abridged English translation of vols. 1-7 Yehezkel Kaufmann's Toldot ha'Emuna ha-Yisre'lit. Chicago: University of Chicago Press, 1960
  • Introduction to Hebrew. Englewood, NJ: Prentice Hall, 1965
  • Understanding Exodus New York: Behrman House, 1969
  • Ezekiel 1-20 and Ezekiel 21-37 (Anchor Bible. Garden City: Doubleday, 1983, 1997)
  • Biblical Prose Prayer. University of California, 1983
  • Studies in the Bible and Jewish Thought (Philadelphia: Jewish Publication Society, 1995)

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

כתביו

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]