מקרא לישראל

מקרא לישראל הוא מפעל פרשנות ישראלי מדעי-מודרני לתנ"ך. ייחודו של הפירוש הוא שילוב של מחקר נוסח ולשון, מחקר הריאליה ההיסטורית, ניתוח ספרותי ואמנותי והשוואה עם ספרויות מקבילות בנות התקופה.

הכרך הראשון ראה אור בשנת 1990, ונכון לשנת 2024 ראו אור 31 כרכים בסדרה, אך היא טרם הושלמה.

הסדרה רואה אור באופן עצמאי, ואינה שייכת להוצאת ספרים כלשהי. ההפקה וההפצה נעשו בעבר בהוצאת מאגנס, וכיום בהוצאת עם עובד.

מבנה הפירוש ודרכו

כל אחד מספרי הסדרה מוקדש לספר מקראי אחד (בכמה מספרי תרי עשר נדפסו פירושים לשניים או שלושה ספרים בכרך אחד, וכמה מן הספרים הארוכים פוצלו לשני כרכים או יותר). כל ספר כולל מבוא ופירוש עדכניים בדרכו של מחקר המקרא המודרני.

הספרים נפתחים במבוא נרחב הכולל רקע היסטורי על תקופת התרחשות והיווצרות הספר, והיבטים הנוגעים לחיבור ועריכה של הטקסט המקראי. לאחר מכן, המבוא ממשיך וכולל היבטים לשוניים הבאים לידי ביטוי בספר המתפרש וכולל התייחסויות להשפעות של לשונות זרות בספרים הרלוונטיים. לאחר מכן, ישנה סקירה הנוגעת לנוסח הספר תוך השוואה לכתבי יד נוספים והשוואה למגילות מדבר יהודה. כמו כן, לפי עניינו של כל ספר מצורפים מבואות רלוונטיים.

לאחר פרקי המבוא מפורשות היחידות הטקסטואליות בספר בזו אחר זו. ברבים מהכרכים מובאים גם נספחים שעוסקים בנושאי עומק או רוחב העולים מתוך הפירוש.

את אופיו של הפירוש תיארו העורכים בהקדמתם, שנדפסת בראש כל אחד מן הכרכים:

"מקרא לישראל" הוא פירוש חדיש ומקצועי למקרא, הנסמך על רבדי התרבות היהודית לדורותיה. הפירוש שם לו למטרה את המשימות הבאות: להתחשב במיטב הידע על נוסח המקרא, בשים לב לעדות תרגומיו העתיקים ולגלגוליו במשך הדורות; להעריך את הצד האמנותי של המקרא, על סוגי הספרות השונים שבו , לאור המקבילות החוץ מקראיות ובהתחשב בהישגי הפרשנות הקלאסית והחדשה; להביא את מיטב הידע על לשון המקרא, על יסוד חקר הלשונות השמיות, המילונאות והדקדוק המודרניים; להביא את סברות המחקר על התהוות הספרים, כולל בירור זיקתם ההדדית של חלקי המקרא השונים; לתאר את הצד הריאלי של המקרא לאור הממצאים הארכיאולוגיים האחרונים והסברות ההיסטוריות החדשות; לבחון את עולמו הרעיוני של המקרא לאור תולדות המחשבה המקראית והחוץ מקראית; ולהביא לפני הקורא דיונים שהתעוררו במשך הדורות בקשר לסוגיות הגותיות פרשניות או היסטוריות מיוחדות - דיונים המשקפים את מקום המקרא בתרבות ישראל והעמים.

כותבי הפירושים

הפירוש לכל אחד מספרי התנ"ך נכתב בידי חוקר או שניים, רובם ישראלים. החוקרים כותבי הפירושים הם: שמואל אחיטוב, יאירה אמית, שמעון בר אפרת, אדל ברלין, רוני גולדשטיין, יאיר הופמן, אביגדור הורוויץ, יאיר זקוביץ, יעקב חיים טיגאי, שרה יפת, מרדכי כוגן, רימון כשר, נועם מזרחי, נפתלי משל, אוריאל סימון, אליהו עסיס, שלום מ' פאול, יעקב קליין, ברוך י' שורץ.

בשנותיה הראשונות עורכי הסדרה היו משה גרינברג ושמואל אחיטוב, עד פטירתו של גרינברג בשנת 2010. לאחר מכן המשיך אחיטוב לערוך את הסדרה לבדו. בשנת 2023 הצטרף לאחיטוב עורך חדש, נועם מזרחי.

ספרי הסדרה

תורה

• דברים (שני כרכים) – יעקב חיים טיגאי (תשע"ו)

נביאים

• יהושע – שמואל אחיטוב (תשנ"ו)
• שופטים – יאירה אמית (תשנ"ט)
• שמואל (שני כרכים) – שמעון בר אפרת (תשנ"ו)
• מלכים (שני כרכים) – מרדכי כוגן (תש"ף)
• ישעיה ("השני", פרקים מ–סו; שני כרכים) – שלום מ' פאול (תשס"ח)
• ירמיה (שני כרכים) – יאיר הופמן (תשס"א)
• יחזקאל (שני כרכים) – רימון כשר ושמואל אחיטוב (תשס"ד)

תרי עשר

• הושע – שמואל אחיטוב (תשפ"ב)
• יואל – מרדכי כוגן; ועמוס – שלום מ' פאול (תשנ"ה)
• עובדיה – מרדכי כוגן; ויונה – אוריאל סימון (תשנ"ב)
• מיכה – יאיר הופמן (תשע"ז)
• נחום – מרדכי כוגן; חבקוק וצפניה – שמואל אחיטוב (תשס"ו)
• חגי – רימון כשר ואליהו עסיס (תשפ"ב)
• מלאכי – רימון כשר ואליהו עסיס (תשפ"ב)

כתובים

• משלי (שני כרכים) – אביגדור הורוויץ (תשע"ג)
• שיר השירים – יאיר זקוביץ (תשנ"ב)
• רות – יאיר זקוביץ (תש"ן)
• איכה – יעקב קליין (תשע"ז)
• אסתר – אדל ברלין (תשס"א)
• דניאל – שלום מ' פאול (תשפ"ג)
• עזרא ונחמיה – שרה יפת (תשע"ט)
• דברי הימים (שני כרכים) – שרה יפת (תשפ"ד)

טרם ראו אור

• תורה: בראשית, שמות, ויקרא (עתיד לראות אור בפירושם של ברוך שורץ ונפתלי משל), במדבר
• נביאים: ישעיהו א–לט (עתיד לראות אור בפירושו של רוני גולדשטיין), זכריה א'–ח', זכריה ט'–י"ד (עתיד לראות אור בפירושו של נועם מזרחי)
• כתובים: תהלים, איוב, קהלת