יחזקאל קויפמן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
יחזקאל קויפמן
יחזקאל קויפמן.jpg
פרופ' יחזקאל קויפמן
תמונה זו מוצגת בוויקיפדיה בשימוש הוגן.
נשמח להחליפה בתמונה חופשית.
לידה 17 בדצמבר 1889
דונייבצי, אוקראינה עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 9 באוקטובר 1963 (בגיל 73) עריכת הנתון בוויקינתונים
עיסוק היסטוריון, פילוסוף, חוקר מקרא עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום לימודים אוניברסיטת ברן עריכת הנתון בוויקינתונים
שפות היצירה עברית עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים פרס ישראל
פרס ביאליק עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

יחזקאל קויפמן (17 בדצמבר 1889כ"א בתשרי תשכ"ד, 9 באוקטובר 1963) היה פרופסור, פילוסוף וחוקר מקרא, חתן פרס ישראל במדעי היהדות לשנת תשי"ח (1958) ושני פרסי ביאליק לחכמת ישראל. שימש כראש החוג למקרא באוניברסיטה העברית בירושלים והיה חבר האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים משנת 1959.

תולדות חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

יחזקאל קויפמן נולד בדוניביץ, מחוז פודוליה, שהייתה בשליטת האימפריה הרוסית להורים שומרי מסורת. אביו מרדכי נחום קאופמן היה סוחר בדים. קויפמן התחנך בחדר, ולאחר מכן למד תלמוד ופוסקים בבית מדרש. בנוסף למד עברית, דקדוק עברי ומעט ספרות עברית, מפי מורה פרטי. ב-1918 סיים את לימודיו באוניברסיטת ברן בפילוסופיה ובבלשנות שמית. קויפמן עבר לברלין שם עבד במסגרת מפעל אנציקלופדיה יודאיקה. בשנת 1929 עלה לארץ ישראל והחל ללמד בבית הספר הריאלי בחיפה. בשנת 1949 עבר לירושלים, והיה פרופסור למקרא באוניברסיטה העברית עד 1957, וכן ראש החוג למקרא.

קויפמן היה חבר המועצה הספרותית של מוסד ביאליק, וזכה פעמיים בפרס ביאליק לחכמת ישראל, בשנת תרצ"ג על ספרו "גולה ונכר" ובשנת תשט"ז על חיבורו המקיף "תולדות האמונה הישראלית"[1].

נפטר בירושלים.

ארכיונו שמור בספרייה הלאומית.

השקפותיו[עריכת קוד מקור | עריכה]

קויפמן נודע בעיקר בעמדתו שהמונותאיזם הישראלי הופיע באופן ספונטאני בתקופה קדומה מאוד, בניגוד לתפיסה ההגליאנית של אסכולת ולהאוזן, שרווחה אז, שעל פיה המונותאיזם הישראלי התפתח באופן הדרגתי מאמונות אליליות. לפי קויפמן, החידוש העיקרי באמונה הישראלית לא היה הרעיון שקיים אל אחד בלבד, אלא הרעיון שאל זה אינו כפוף לחוקי הטבע או לכל חוק אחר.

לפי קויפמן ההבדל בין מונותיאיזם לבין פוליתיאיזם אינו הבדל כמותי (האם יש אל אחד או אלים רבים), אלא שהאל העברי, בניגוד לאלים, אינו כפוף לגורל או לחוקי הטבע. האלים כפופים ל"הוויה קדומה, על אלוהית", ומכאן ההסבר לקורות חייהם ואילו ביהדות אין סיפור על הולדת או התוהוות האל. "אין בדת ישראל מיתוס, אין בה סיפור על קורות חיי האלהים, על התרחשות בספירה האלהית, המתבצעת באלהות כתהליך בלתי תלוי ברצונה.", "האל הוא לא רק "אחד", הוא גם נצחי ומעל לכל התהוות. הוא לא נולד, הוא לא גדל, הוא לא חומד, הוא לא מפרה ומוליד, הוא לא מת, הוא לא קם לתחייה" וכן כי האל העברי אינו בעל חולשות אנושיות.

לפי קויפמן לא היו מלחמות בין ישויות אלוהיות שונות לבין אלוהי ישראל.

האגדה המקראית אינה מדמה לה את נחש, תנין, לויתן, ים (ובודאי גם לא את רהב) כהויות קדמונות, "אלוהיות", שיש להן שורש עצמאי בהויה הנצחית. כולם נזכרו כבריותיו של אלהים וכמשועבדים לו... האגדה המקראית אינה תופסת איפוא את המלחמה כמלחמה בין כוחות אלוהיים קדמונים הנלחמים זה עם זה על השלטון בעולם, אלא כמלחמה בין האלוהים ובין בריותיו, שמרדו בו והסתערו על עולמו להחריבו

תולדות האמונה הישראלית א, עמודים 424–425

בתחום האפותיאוזה(אנ') כתב קויפמן כי האלילות מאמינה בעליית בני אדם למדרגה אלהית. כלומר, בנוסף לאלים יש חצאי אלים, (בני-אדם שעלו למדרגת אלים). האלילות מעלה לדרגת חצאי אלים את האבות הקדומים, מלכים וגיבורים. ואילו בדת ישראל אין חצאי אלים, אין גיבורים ומלכים בני אלהים.

בתחום ביקורת המקרא נודע קויפמן בעמדתו המהפכנית כלפי תורת התעודות. לפי קויפמן, המקור הכהני בתורה נתחבר לפני המקור הדברימי, בתקופת בית המקדש הראשון. עמדה זו משפיעה רבות על תפיסת התפתחות החוק המקראי ומשמעות הנבואה הקלאסית בישראל.

הנצחה[עריכת קוד מקור | עריכה]

על שמו נקראים רחוב בשכונת רמות בירושלים, רחוב בשכונה ה' בבאר שבע, רחוב המחבר את הטיילת התל אביבית לשדרות ירושלים ביפו ורחוב בחיפה סמוך לבית בירם בו לימד.

על שמו קרויה הקתדרה למקרא שבאוניברסיטה העברית בירושלים.

ספריו החשובים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ספר יובל[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • מנחם הרן (עורך), ספר היובל ליחזקאל קויפמן: מחקרים במקרא ובתולדות האמונה הישראלית, מוגשים לו בהגיעו לשיבה, ירושלים: הוצאת ספרים ע"ש י"ל מאגנס, תשכ"א.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מפרי עטו:

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

Stub Israelis.png ערך זה הוא קצרמר בנושא ישראלים. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.