משה מנשהוף

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
Gnome-colors-edit-find-replace.svg
יש לשכתב ערך זה. הסיבה לכך היא: ויקיזציה והעברת קישורים חיצוניים מגוף הערך להערות שוליים.
אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה.
משה מנשהוף
Moshe menasheof.JPG
משה מנשהוף
עיסוק הוגה דעות, סופר ומו"ל
לאום יהודי
שפות היצירה עברית עריכת הנתון בוויקינתונים
נושאי כתיבה פילוסופיה, מדע בדיוני
שנות פעילות 1986-היום
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

משה מנשהוף (נולד ב-1958) הוא סופר, הוגה דעות, ומוציא לאור. הוא כתב כמה ספרים בסוגת המדע הבדיוני, תרגם את שירתו של ג'לאל א-דין רומי. מנשהוף תאורטיקן ופילוסוף עצמאי, ויש לו תאוריות מקוריות ומקיפות של התודעה האנושית. בכתיבתו הפילוסופית הוא דן בנושאים: תפיסה, זיכרון, שינה וחלום. הוא גם כתב מאמרים שונים, ביניהם מאמר נגד קיומו של הלא מודע[1]  ומאמר על היצר[2].

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

משה מנשהוף נולד באספהאן שבאיראן בשנת 1958. הוא למד בבית הספר "אתהאד" של אליאנס שבאספהאן ועלה לישראל בשנת 1979. סיים תואר ראשון בפילוסופיה ובמחשבת ישראל בשנת 1986 באוניברסיטה העברית שבירושלים. בתקופת לימודיו בירושלים היה בין השאר לתלמידו של פרופ' ישעיהו לייבוביץ ונמנה עם החוג המצומצם שפקד את ביתו מדי מוצאי שבת.

ב-1994 סיים את לימודיו לתואר שני בהיסטוריה של המזרח התיכון באוניברסיטת תל אביב. נושא התזה שלו היה: "יחסם של האיראנים אל היהודים ערב המהפכה האסלאמית באיראן". בלימודי התואר השלישי שב לעסוק בפילוסופיה. נושא עבודת המחקר שלו, שלא הוגשה בסופו של דבר, היה "תפיסה וזיכרון", ובה ניסה להציג תאוריה מקורית המתארת כיצד אנחנו תופסים ואיך אנחנו זוכרים. בעבודה זו ניסה להתמודד עם בעיות שונות מהספרות הפילוסופית הקשורות לנושא זה. הוא המשיך לעסוק בנושאים האלה ואף ביטויים ממחשבותיו הציג בספריו השונים. בסוף שנת 2016 הוא פרסם את הספר "חלום וזיכרון" הכולל ארבע מסות: מסה על התפיסה, מסה על הזיכרון, מסה על השינה ומסה על החלום. בספר הזה יוצר מנשהוף שפה ייחודית ובאמצעותה מציג תאוריה כוללת ומקורית משלו. בספר הזה הוא מסביר את כל הנושאים האלה מבלי להזכיר אף לפעם אחת את הלא-מודע. במאמר "האם הכרחי להניח את קיום הלא מודע?" (יולי 2017) הוא מציג את עמדתו על כך שהנחת הלא-מודע מיותרת ומסבכת.

מנשהוף מתעתד להוציא מסה חמישית על רגש והרגשה, וגם בספר הזה ממשיך בקו של הספר "חלום וזיכרון" ומתבסס עם אותן הנחות יסוד ודן באותה מסגרת תאורטית.

במהלך לימודיו באוניברסיטה יסד, ערך והוציא לאור עיתון "דנשג'ו", ביטאון סטודנטים יוצאי איראן בישראל, אשר פורסם בקרב כל קהילת יוצאי איראן בישראל.

בשנים 1987-1986 כתב ביקורות ספרים אחדות בעיתון "כותרת ראשית". וכן עסק בכתיבה עיתונאית במקומון "צומת השרון".

בשנת 2008 ייסד מנשהוף את הוצאת כתב.[1]

משנת 2010 עורך מדור הגות ופילוסופיה של "יקום תרבות",  הגיש מספר פינות בתוכנית הרדיו של קול ישראל "רגע של עברית". בהן של המושגים:

  • "ערי שמים" – כינוי מהמקורות, אותו הציע במקום המונח "חייזרים". השתמש במושג זה בספר עמוס - גואל הגורל.
  • "מדע בעיניים" – מושג אותו הציע בעיקר למקרים בהם מצטטים מחקרים מדעיים ומסיקים מסקנות שאינן נובעות מהם.

יצירתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

ספרים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • ב-1994 פרסם את ספרו הראשון אופוריה שיצא לאור בהוצאת כנרת. מדובר בספר בסוגת המדע הבדיוני המתאר מציאות אופורית לאחר חתימה על הסכמי פירוק הנשק ויישומם בעולם, המתערערת לפתע.
  • בשנת 2007 תרגם לעברית את ספר השירים של המשורר היהודי יליד איראן נתן שאוליאן (פויאא).
  • בשנת 2008 פרסם את ספרו השני, הכפיל הווירטואלי שיצא לאור בהוצאת כתב, רומן מדע בדיוני פילוסופי. בספר זה הוא מעמיד את האדם במקום של יוצר ובורא עולם וירטואלי ובו האדם. הספר אף היה מועמד ב-2009 לפרס גפן בקטגוריית ספר המקור[3].
  • בשנת 2011 פרסם במקביל שני ספרים, שניהם יצאו לאור בהוצאת כתב.
    • עמוס-גואל הגורל, רומן פסיכולוגי, סאגה משפחתית רבת תהפוכות הנפרשת על פני דורות אחדים. ראשיתה, בסיפור חייו של פטרסון היתום שנמשה בילדותו מספינה טרופה, גודל אצל כומר באמריקה ונלווה למטיף אדמס ולצאן מרעיתו שהקימו בשנת 1866 מושבה אמריקנית בסמוך ליפו מתוך אמונה שבכך הם מחישים את הגאולה. עמוס, דור חמישי לַמשפחה והנצר אחרון לה, הוא דמות טראגית, ספק בובת חוטים, ספק ישו מודרני, הנקרעת בין זהויות שונות. סיפור הנע בין יפו העות'מאנית, ירושלים החרדית ותל אביב החופשית של סוף המאה העשרים, שבה מחפש עמוס, גיבור הספר, את ייעודו.
      הבוסר שאכל אבי סבו, הדמויות השזורות בחייו ובעיקר שתי הנשים המושכות אותו לתפישות חיים מנוגדות, המיסטית והרציונלית, הם הרקע למאבק האיתנים המתחולל בנפשו של עמוס. היבריס ואמונה עיוורת חוברים לחיפוש סרק אחר גאולת הגורל, כמו בהתיישבות האמריקנית ביפו כך גם בכת תל אביבית שמרוממת את עמוס ומציבה אותו בראשה.
    • סיפור המטמון באי ודאות, מחזור שירים סיפוריים והגותיים.
בין שני הספרים קיים דיאלוג מובנה, והם מתכתבים גם עם יצירתו של המשורר ג'לאל א-דין רומי.
  • כמו כן פרסם את הספר "שירת רומי", ובו תרגום שירים נבחרים מהספר המת'נווי ופרקים בהגותו של רוּמי.
  • בשנת 2014 יצא לאור ספרו האחרים, רומן מדע בדיוני העוסק בעולם פוסט אפוקליפטי ובוחן סוגיות פילוסופיות, גם כן בהוצאת כתב.
  • בשנת 2016 יצא לאור ספרו חלום וזיכרון: מסה על תפיסה, זיכרון, שינה וחלום[4] הכולל ארבע מסות: על התפיסה, על הזיכרון, על השינה ועל החלום, בהוצאת כתב.
  • סיפור המטמון באי ודאות, הוצאת כתב 2011, מחזור שירים סיפוריים והגותיים. בין שני הספרים קיים דיאלוג מובנה. שני הספרים עמוס-גואל הגורל וסיפור המטמון באי הוודאות שפורסמו באותה השנה מתכתבים עם יצירתו של המשורר הצוּפי ג'לאל א-דין רומי.
  • שירת רומי – תרגום שירים נבחרים מהספר המת'נווי ופרקים בהגותו של ג'לאל א-דין רוּמי, הוצאת כתב 2013,. כולל מבוא, תרגום חלקים נבחרים מהמת'נווי וכן הערות והארות על השירים המתורגמים.
  • האחרים הוצאת כתב 2014, רומן מדע בדיוני העוסק בעולם פוסט אפוקליפטי ובוחן סוגיות פילוסופיות.
  • חלום וזיכרון: מסה על תפיסה, זיכרון, שינה וחלום[3] הוצאת כתב 2016, הכולל ארבע מסות: על התפיסה, על הזיכרון, על השינה ועל החלום, ובו יוצר שפה איחודית ומציג באמצעותה תאוריה כוללת/

מאמרים[עריכת קוד מקור | עריכה]

· The Basic Cause for the Change in Wittgenstein's Philosophy - The Fear of the Infinite Regression as an Essential Cause for the Change in Ludwig Wittgenstein's Philosophy (2017).
  • האם הכרחי להניח את קיום הלא מודע? (יולי 2017). מאמר זה בא לטעון כי השאלה "אם הלא-מודע קיים?" איננה שאלה נכונה אלא יש לשאול האם הכרחי להניח את קיומה כדי להסביר את המבנה ההכרה האנושית וגם לענות עליה. במאמר הזה מוצג ניסיון להגיע ליסוד הראשוני שהביאה להנחה זו. לטענת המחבר היסוד הראשוני בו נוצר הצורך להניח את הלא-מודע היה בניסיון להתמודד עם השאלה: מדוע אדם זוכר תוכן מסוים זה ברגע זה ולא תכנים אחרים, או מדוע אדם חלם על תוכן זה ולא אחר. לדעתו ההתמודדות עם השאלה הזאת היא שהביאה את פרויד להניח את הלא-מודע. הטענה שמוצגת בהמשך המאמר היא שאין כל הכרח להניח זאת ואף מציב אלטרנטיבה. האלטרנטיבה הזאת מציגה עמדה שבאותה הנקודה הבסיסית איננה מניחה את הלא-מודע ועם זאת מסבירה איך ניתן לענות על שאלה זו ללא הנחת הלא-מודע ואיך להמשיך ולהסביר את כל המבנה של ההכרה האנושית מבלי צורך בהנחה זו. גרסה של המאמר פורסם באלכסון תחת כותרת "לא מודע לא הכרחי" . תרגום המאמר באנגלית " פורסם בשנת 2017:
· Is it Necessary to Assume the Unconscious? (2017)
  • ימי הביניים של החשיבה החופשית והיצירתית 2018. במאמר זה מצביע על העדר של פילוסופיות כלליות חדשות במאה שנים האחרונות ותוהה מדוע הפילוסופיה תקועה. מאמר זה פורסם תחת כותרת "ימי הבינוניות" באלכסון. תרגום האנגלית של המאמר:
· The Dark Ages of Free and Creative Thinking (2018)
  • החומר האוניברסלי של אבן גבירול, הרצאה שהושמעה בידי משה מנשהוף באירוע "אבן גבירול -פינת אבן עזרא " של מגזין "יקום תרבות". החומר האוניברסלי כמוקד הגותו הפילוסופית של שלמה אבן גבירול (הרשב"ג) 1020-1058
  • רשמים ממסע לפולין – יקום תרבות

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

יוטיוב:

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ משה מנשהוף, האם הכרחי להניח את קיום הלא-מודע? משה מנשהוף, יְקוּם תַּרְבּוּת, ‏2018-03-03 (בhe-IL)
  2. ^ משה מנשהוף, היצר הוא אחד, כתב הוצאה לאור 2019, ktav.co.il
  3. ^ רשימת המועמדים הסופיים לפרס גפן, שנת 2009
  4. ^ חלום וזיכרון, באתר של הוצאת "כתב"