משה ניסני

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
משה ניסני לבוש במדי "הנוער העובד", ירושלים, 1922

משה ניסני (28 במרץ 1908 - 10 ביולי 1989) היה איש חינוך ותרבות ישראלי, מקים ומנהל בית ספר בנתניה.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

משה ניסני נולד בעיר שיראז שבממלכת פרס בשנת 1908, למלכה ומרדכי ניסני, משפחת סוחרים בת שלושה ילדים. בשנת 1911, בהיותו כבן 3, עלתה המשפחה לארץ ישראל והתיישבה בירושלים. בעיר זו עברו עליו ימי ילדותו ונעוריו שם גם הכיר את מי שהייתה לימים אשתו, מרים קרקובסקי. משה ומרים התחתנו בשנת 1932 והתיישבו בירושלים[1].

ניסני למד בסמינר למורים "בית הכרם" וסיים בשנת 1930. תוך כדי לימודיו היה פעיל בארגון הנוער הפרסי בירושלים[2], היה בין מייסדי תנועת הנוער "הנוער העובד" וכן פעל בשירות ה"ההגנה". ניסני גם היה פעיל של מפא"י בקרב עדת הפרסים[3] ובקרב המורים[4].

את ראשית דרכו בחינוך עשה משה ניסני כמורה בהר-טוב וכן בעיר שכם כמורה קהילת השומרונים. בהיותו בקיא בשפה הערבית נשלח למספר חודשים לדמשק כדי לאסוף מידע ולעקוב אחר הלך הרוחות בעולם הערבי. הדיווחים שלו סייעו להצגת הטיעון היהודי בפני ועדת פיל.

המשך דרכו של משה ניסני כמחנך הייתה ניהול בית הספר היסודי בכפר יהושע בשנת 1941. בשנת 1942 עברה משפחת ניסני למושב אביחיל שם לימדו וחינכו משה ומרים את ילדי הכפר. משה ניסני היה מבין הוגי ומייסדי זרם העובדים בחינוך בירושלים ובתל אביב-יפו. בשנת 1940 הוא ייסד בנתניה בית ספר ברוח תנועה זו, את בית הספר "בארי" על שמו של ברל כצנלסון. את בית הספר הזה ניהל במשך 35 שנים עד יציאתו לגמלאות[5][6][7][8].

בד בבד עם פעילותו כמנהל בית הספר "בארי" היה משה ניסני פעיל בתנועת העבודה ובמרכז הסתדרות המורים[9] כיו"ר ארגון מנהלי בתי הספר היסודיים בישראל[10]. במסגרת זאת תמך בדרישה להצמדת משכורות מורי בתי הספר היסודיים לזאת של התיכוניים[11]. ניסני כתב עשרות מאמרים בענייני חינוך בביטאונים המקצועיים השונים והיה חבר בוועדות רבות בנושאי חינוך.

בשנת 1981 קיבל את אות יקיר העיר נתניה[12]. גם לאחר צאתו לגמלאות המשיך משה ניסני בפעילות ציבורית, והוא ניהל את מועדון הגמלאים של הסתדרות המורים עד לפטירתו בישראל בשנת 1989. אחריו השאיר משפחה ענפה המונה מעל ל-30 נפשות והוא נקבר בבית העלמין במושב אביחיל.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • בן צבי יצחק, תש"ל, ספר השומרונים, הוצאת יצחק בן-צבי.
  • גלבר יואב, שורשי החבצלת, המודיעין ביישוב, 1918-1947
  • ניסני משה, 26/9/1926, עיתון "דבר"- עיתון פועלי ארץ ישראל, ועידת הנוער העובד.
  • ניסני משה, כסליו-אייר תרצ"א, מנהגי החתונה של השומרונים, ידיעות ציון, שנה ב', 15-21.
  • ניסני משה, מאי 1959, משמעת, אורים להורים.

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]