פלוטוקרטיה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

פלוטוקרטיהיוונית: Pluotos - הון, Kratos - שלטון) היא שיטת ממשל בלתי דמוקרטית שבה הכוח השלטוני מצוי בידי בעלי ההון. סוג זה של משטר כולל ריכוזיות גבוהה והימצאות השליטה ברוב מוסדות המדינה בידי קבוצה קטנה של האוכלוסייה המשמרת בכך את כוחה הפוליטי והכלכלי. שלטון זה מתאפיין באי שוויון כלכלי גבוה ובאפשרות נמוכה למוביליות חברתית. רעיון זה של שיטת ממשל מופיע לראשונה אצל פילוסופים ביוון העתיקה. כל הרעיון של שלטון ההון עלול להיתמך על ידי המעמדות העשירים בחברה בצורה עקיפה או בחשאיות, אם כי המונח עצמו משמש כמעט תמיד בהקשר שלילי וכגנאי.

שימוש[עריכת קוד מקור | עריכה]

המונח משמש בדרך כלל בצורת גנאי וזלזול כדי לתאר או להזהיר מפני מצב פוליטי לא רצוי. לאורך ההיסטוריה, הוגי דעות פוליטיים ומדינאים כמו וינסטון צ'רצ'יל, ההיסטוריון הצרפתי אלקסיס דה טוקוויל, המונרכיסט הספרדי מהמאה ה-19 חואן דונוסו קורטס והבלשן נועם חומסקי גינו את הפלוטוקרטים על ההתעלמות מחובותיהם החברתיים, תוך שימוש ציני בכוחם כדי לשרת את האינטרסים האישיים שלהם שהובילו להגדלת העוני וטיפוח סכסוכים מעמדיים, ולהשחתת החברה בגלל חמדנותם ונהנתנותם.

דוגמאות היסטוריות[עריכת קוד מקור | עריכה]

ישנם מספר דוגמאות למדינות פלוטוקרטיות לאורך ההיסטוריה: האימפריה הרומית, כמה ערי-מדינה ביוון העתיקה, קרתגו, רפובליקות הסוחרים של ונציה, פירנצה וג'נובה, וכן האימפריה היפנית טרום מלחמת העולם השנייה (תקופה שכונתה "זאיבצו"). לדעת ההוגה נועם חומסקי והנשיא לשעבר ג'ימי קרטר, ארצות הברית כיום דומה למשטר פלוטוקרטי אך בעל הסתייגויות דמוקרטיות.

דוגמה מודרנית אחת לפלוטוקרטיה היא העיר לונדון. לעיר (לא את כל לונדון המודרנית אלא את אזור העיר העתיקה, אשר כיום כולל בעיקר את הרובע הפיננסי) יש מערכת אלקטורלית ייחודית עבור הממשל המקומי שלה. יותר משני שלישים מהבוחרים אינם תושבים, אלא נציגים של עסקים וגופים אחרים אשר תופסים מקום בעיר, כאשר קולותיהם מופצים על פי מספר העובדים ברשותם. ההצדקה העיקרית להסדר זה היא כי רוב השירותים הניתנים על ידי תאגיד העיר משמשים כעסקים בעיר. למעשה, כ-450 אלף תושבים שאינם תושבים הם אוכלוסיית העיר, שמספרם עולה על 7,000 תושבי העיר.

ארצות הברית[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחר מלחמת העולם השנייה[עריכת קוד מקור | עריכה]

רוסיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

דו"ח של הקרדיט סוויס משנת 2013 קבע כי "לרוסיה יש את הרמה הגבוהה ביותר של אי-שוויון בעולם, מלבד מדינות קטנות בקאריביים עם תושבים מיליארדרים".

ברחבי העולם, מיליארדרים "אחראים" קולקטיבית בעבור 1%-2% מכלל עושר משקי הבית, ו-20 המיליארדרים הגדולים בארצות הברית הם הבעלים של 50% מכלל כל העושר ברחבי ארצות הברית. ברוסיה כיום, המיליארדרים מחזיקים ב-35% מכלל העושר הארצי, והאוכלוסייה ברוסיה קטנה פי שלושה מזו של ארצות הברית.

כתעמולה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתקופת הפשיזם האיטלקי והגרמני, נקראו מדינות מערביות-דמוקרטיות "פלוטוקרטיות" כחלק ממערך התעמולה והז'רגון הפוליטי שמשטרים אלו ייסדו. קריאות אלו רמזו כי מספר מצומצם של אנשים עשירים במיוחד שולט במדינות ומחזיק בהן ככופר.

"פלוטוקרטיה" החליפה את המושגים "דמוקרטיה" ו"קפיטליזם" כקונספט פשיסטי עיקרי להתנגחות פוליטית בארצות הברית ובבריטניה במהלך מלחמת העולם השנייה. עבור הנאצים, המונח היה לעיתים קרובות מילת קוד עבור "היהודים".[1]

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ World fascism: A Historical Encyclopedia, Blamires, Cyprian; Jackson, Paul, 2006
P parthenon.svg ערך זה הוא קצרמר בנושא מדע המדינה. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.