משימת הבחירה של וייסון

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
לכל קלף יש ספרה בצידו האחד וצבע בצידו השני. המשימה היא לבחור איזה קלף או קלפים חייבים להפוך כדי לבדוק את הטענה: "אם בצידו הגלוי של הקלף מופיע מספר זוגי, אז צידו הסמוי של הקלף הוא בצבע כחול"?

משימת הבחירה של וייסון או בעיית ארבעת הקלפים (Wason Selection Task) היא חידת היגיון שהגה פיטר קאת'קארט וייסון בשנת 1966.[1][2][3] זוהי אחת המשימות המפורסמות ביותר בחקר החשיבה הדדוקטיבית.[4]

החידה עוסקת בבסיסה בהיקשים מותנים. היקשים כאלה הם בעלי מבנה בו שתי הנחות יסוד ומסקנה, כשהנחת היסוד הראשונה היא מהסוג של "אם...אז". בחידה לדוגמא שבאיור משמאל מציגים לאדם סט של ארבע קלפים המונחים על השולחן. לכל קלף מספר בצידו האחד וצבע בצידו השני. הצד הגלוי של הקלפים הוא: 3, 8, כחול ואדום. המשימה של האדם היא לציין איזה קלף או קלפים הוא חייב להפוך על מנת לבחון את נכונותו של הכלל: "אם בצידו הגלוי של הקלף מופיע מספר זוגי אז צידו הסמוי של הקלף הוא בצבע כחול". תגובה לפיה יש להפוך קלף שאין צורך להפוך אותו, או שאינה מצליחה לזהות קלף שצריך להפוך, אינה נכונה. המשימה המקורית עסקה במספרים (זוגי, אי זוגי) ואותיות (תנועות, עיצורים).

החידה היא בעלת חשיבות מכיוון שאנשים מתקשים לפתור אותה ברוב התרחישים אבל בדרך כלל יכולים לפתור אותה נכון בהקשרים מסוימים. בפרט, חוקרים גילו שהחידה נפתרת בקלות כאשר ההקשר הוא משטור של כלל חברתי.

פתרון[עריכת קוד מקור | עריכה]

התשובה הנכונה היא להפוך שני קלפים, זה שבצידו הגלוי רשומה הספרה 8, וזה שצידו הגלוי הוא אדום.

הכלל היה: "אם בצידו הגלוי של הקלף מופיע מספר זוגי אזי צידו הסמוי הוא כחול". רק קלף עם מספר זוגי בצידו הגלוי (8) ומשהו אחר מכחול (אדום) בצידו השני יכול להפר כלל זה.

  • אם הקלף שבצידו הגלוי מופיעה הספרה 3 הוא כחול (או אדום), זה לא מפר את הכלל. הכלל אינו טוען דבר לגבי מספרים אי-זוגיים.
  • אם הקלף שבצידו הגלוי מופיעה הספרה 8 אינו כחול בצידו הסמוי, הכלל מופר.
  • אם הקלף שצידו הגלוי הוא כחול צידו הסמוי הוא אי זוגי (או זוגי), זה לא מפר את הכלל. הצבע הכחול אינו בלעדי למספרים זוגיים.
  • אם הקלף שצידו הגלוי הוא אדום בצידו הסמוי מופיע מספר זוגי, זה מפר את הכלל.

שימוש בלוגיקה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הפרשנות של "אם" כאן היא של אימפליקציה מטריאלית בלוגיקה הקלאסית, לכן ניתן לפתור בעיה זו על ידי בחירת הקלפים באמצעות מודוס פוננס (יש לבדוק את כל הקלפים הזוגיים כדי לוודא שהם כחולים) ומודוס טולנס (חייבים לבדוק את כל הקלפים שאינם כחולים כדי לוודא שהם לא עם מספר זוגי).

בניסוי שעסק במשימת ארבעת הקלפים של וייסון נמצא שההיסק של אנשים במשימה הוא לא בהכרח על פי כללי הלוגיקה. ממצא זה העלה את האפשרות לקיומם של מנגנוני חשיבה שהם חוץ-לוגיים. [5]

לחלופין, אפשר לפתור את הבעיה על ידי שימוש בהתייחסות נוספת ללוגיקה מסדר אפס. בלוגיקה הקלאסית, התנאי המטריאלי הוא שקרי אם ורק אם ההנחה (antecedent) נכונה והתוצאה (consequent) היא שקרית. משמעות הדבר היא כי, יש לבדוק שני מקרים במשימת הבחירה על מנת לבחון האם הכלל מופר.

  • המקרה בו ההנחה (antecedent) אמיתית (הקלף הזוגי), על מנת לבחון האם התוצאה (consequent) היא שקרית (הצד הנגדי אינו כחול).
  • המקרה שבו התוצאה (consequent) שקרית (הקלף האדום), כדי ללמוד האם ההנחה (antecedent) אמיתית (הצד הנגדי הוא זוגי).

הסברים לביצוע במשימה[עריכת קוד מקור | עריכה]

במחקר המקורי של וייסון, אפילו 10% מהנבדקים לא הגיעו לפתרון הנכון (קלף 8 והקלף האדום).[6] תוצאה זו שוחזרה אף בשנת 1993.[7] ניתן להסביר את שיעור ההצלחה הנמוך במשימה זו בהעדר הרלבנטיות שלה לחיי היומיום. ואומנם, מסגור מחדש של המשימה, הביא להצלחה גדולה יותר בפתרון המשימה.[8] מספר חוקרים טענו כי הנחקרים לא קוראים את התנאי "אם ...אז" כתנאי מטריאלי שכן בשפה הטבעית התניה איננה מטריאלית.[9][10][11] כך או אחרת, מאפיין מעניין של המשימה היא השאלה כיצד נחקרים מגיבים כשמוסבר להם הפתרון הלוגי הקלאסי: "פסיכולוג, שלא 'מחובר' יותר מידי ללוגיקה, התוודה פעם בפני שלמרות כל הבעיות עם ההיסק לטווח קצר במשימת ארבעת הקלפים של וייסון, הוא מעולם לא פגש נחקר שלא הבין את הפתרון הלוגי, כשזה הוסבר לו, והסכים שהוא נכון".[12]

גם הערה אחרונה זו שנויה במחלוקת, שכן היא אינה מסבירה אם הנבדקים ראו את פתרונם הקודם כלא נכון, או שמא הם ראו בבעיה כמעורפלת מספיק כך שתאפשר שתי פרשנויות.[דרוש מקור]

וייסון אף מייחס את שגיאות המשתתפים במשימת בחירה זו להטיית אישור. הטיית אישור מאלצת אנשים לחפש את הקלפים המאשרים את הכלל, תוך שהם מתעלמים מהמטרה העיקרית של המשימה, שהיא לבחור במכוון את הקלפים שעשויים להפר את הכלל.[9]

שיטור חוקים חברתיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

החל משנת 1983, נסיינים זיהו שהצלחה במשימת הבחירה של וייסון תלויה במידה רבה בהקשר. עם זאת, לא היה הסבר תאורטי מהם ההקשרים שמעוררים בעיקר תגובות נכונות, ומהם ההקשרים שמעוררים בעיקר תגובות שגויות.[10]

לכל קלף יש גיל בצד אחד ומשקה בצד השני. אילו כרטיסים חייבים להפוך כדי לבדוק את הרעיון שאם אתה שותה אלכוהול, אז אתה חייב להיות מעל גיל 18?

הפסיכולוגים אבולוציוניים קוסמידס וטובי זיהו כי משימת הבחירה של וייסון נוטה לייצר את התגובה ה"נכונה" כשהיא מוצגת בהקשרים של יחסים חברתיים.[10] לדוגמה, אם הכלל הוא "אם אתה שותה אלכוהול, אתה חייב להיות מעל גיל 18", ולקלפים יש גיל בצד אחד ומשקה בצד השני, למשל, "16", "שותים בירה", " 25", "סודה לשתייה", לרוב האנשים אין קושי בבחירת הקלפים הנכונים ("16" ו"שתיית בירה").[10] בסדרה של ניסויים בהקשרים שונים, נבדקים הפגינו באופן עקבי ביצועים מעולים כאשר התבקשו לאכוף כלל חברתי הכרוך בהטבה שניתנה רק למי שרשאי להטבה זו.[10] החוקרים טענו כי ניסויים אלה הפריכו הסברים אלטרנטיביים, לפיהם אנשים לומדים את כללי החליפין החברתיים באמצעות תרגול, כך שקל להם ליישם את הכללים המוכרים הללו יותר מאשר כללים פחות מוכרים.[10]

לפי קוסמידס וטובי, עדות ניסויית זו תומכת בהשערה שמשימת הבחירה של וייסון מתגלה כקלה יותר אם הכלל שאמור להיבדק מתייחס לחילופים חברתיים (כדי לקבל הטבה X צריך למלא את תנאי Y) והנבדק מתבקש לאכוף את הכלל. הם טענו שהבחנה כזו, אם תתבסס אמפירית, תתמוך בטענתם של פסיכולוגים אבולוציוניים כי החשיבה האנושית נשלטת על ידי מנגנונים הרגישים להקשר שהתפתחו בדרך של ברירה הטבעית. מטרת התפתחות המנגנונים הללו הייתה לפתור בעיות ספציפיות של אינטראקציה חברתית. המנגנונים הללו לטענתם אינם מנגנונים נטולי הקשר שהתפתחו למטרות כלליות.[10] למעשה, לטענתם, המודול שהתפתח הוא מודול המתמחה באיתור רמאים.[10]

הערכת השערת היחסים החברתיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

על פי דיוויס ושות' טענתם של קוסמידס וטובי בדבר קיום מנגנון חשיבה הרגיש להקשר והספציפי לתחום, ולא כזה שהוא למטרות כלליות, אינו עקבי תאורטית ואינו מוצדק מבחינה הסקית.[11] וון סידוב טען שעלינו להבחין בין תנאים דאונטיים לבין תנאים תיאוריים, אך ההיגיון של בדיקת תנאים דאונטיים הוא שיטתי יותר ותלוי במטרותיו.[13][14][15] עם זאת, בתגובה לקנאזאווה,[12] קאופמן ושות נתנו ל-112 נחקרים גרסה ממוחשבת של 70 פריטים של משימת הבחירה של וייסון בהקשר שהוצע על ידי קוסמידס וטובי. הם מצאו במקום זאת ש"ביצועים בבעיות לא שרירותיות ומוכרות מבחינה אבולוציונית קשורים יותר לאינטליגנציה כללית מאשר ביצועים בבעיות שרירותיות, חדשות מבחינה אבולוציונית".[16] בכתיבה עבור כתב העת Psychology Today, קאופמן הגיע למסקנה כי "נראה שהאינטליגנציה הכללית מאוד תואמת לפסיכולוגיה אבולוציונית."[17]

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • Barkow, Jerome H.; Cosmides, Leda; Tooby, John (1995). The adapted mind: evolutionary psychology and the generation of culture (illustrated, reprint, revised ed.). Oxford University Press US. pp. 181–184. ISBN 978-0-19-510107-2.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Wason, P. C. (1968). "Reasoning about a rule". Quarterly Journal of Experimental Psychology. 20 (3): 273–281. doi:10.1080/14640746808400161. PMID 5683766.
  2. ^ Wason, P. C. (1966). "Reasoning". In Foss, B. M. (ed.). New horizons in psychology. Vol. 1. Harmondsworth: Penguin. LCCN 66005291.
  3. ^ Wason, P. C.; Shapiro, Diana (1971). "Natural and contrived experience in a reasoning problem". Quarterly Journal of Experimental Psychology. 23: 63–71. doi:10.1080/00335557143000068.
  4. ^ Manktelow, K. I. (1999). Reasoning and Thinking. Psychology Press. p. 8. ISBN 978-0-86377-708-0. The Wason selection task has often been claimed to be the single most investigated experimental paradigm in the psychology of reasoning.
  5. ^ Fiddick, Laurence; Cosmides, Leda; Tooby, John (2000-10-16). "No interpretation without representation: the role of domain-specific representations and inferences in the Wason selection task". Cognition (באנגלית). 77 (1): 1–79. doi:10.1016/S0010-0277(00)00085-8. ISSN 0010-0277.
  6. ^ Wason, P. C. (1977). "Self-contradictions". In Johnson-Laird, P. N.; Wason, P. C. (eds.). Thinking: Readings in cognitive science. Cambridge: Cambridge University Press. ISBN 978-0521217569.
  7. ^ Evans, Jonathan St. B. T.; Newstead, Stephen E.; Byrne, Ruth M. J. (1993). Human Reasoning: The Psychology of Deduction. Psychology Press. ISBN 978-0-86377-313-6.
  8. ^ Leighton, Jacqueline P; Dawson, Michael R. W (2001-09-01). "A parallel distributed processing model of Wason's selection task". Cognitive Systems Research (באנגלית). 2 (3): 207–231. doi:10.1016/S1389-0417(01)00035-3. ISSN 1389-0417.
  9. ^ 1 2 Dawson, Erica; Gilovich, Thomas; Regan, Dennis T. (באוקטובר 2002). "Motivated Reasoning and Performance on the was on Selection Task". Personality and Social Psychology Bulletin (באנגלית). 28 (10): 1379–1387. doi:10.1177/014616702236869. ISSN 0146-1672. {{cite journal}}: (עזרה)
  10. ^ 1 2 3 4 5 6 7 8 Cosmides, L.; Tooby, J. (1992). "Cognitive Adaptions for Social Exchange" (PDF). In Barkow, J.; Cosmides, L.; Tooby, J. (eds.). The adapted mind: Evolutionary psychology and the generation of culture. New York: Oxford University Press. pp. 163–228. ISBN 978-0-19-506023-2.
  11. ^ 1 2 Davies, Paul Sheldon; Fetzer, James H.; Foster, Thomas R. (1995). "Logical reasoning and domain specificity". Biology and Philosophy. 10 (1): 1–37. doi:10.1007/BF00851985.
  12. ^ 1 2 Kanazawa, Satoshi (במאי–ביוני 2010). "Evolutionary Psychology and Intelligence Research" (PDF). American Psychologist. 65 (4): 279–289. doi:10.1037/a0019378. PMID 20455621. נבדק ב-16 בפברואר 2018. {{cite journal}}: (עזרה)
  13. ^ von Sydow, M. (2006). Towards a Flexible Bayesian and Deontic Logic of Testing Descriptive and Prescriptive Rules. Göttingen: Göttingen University Press. doi:10.53846/goediss-161.
  14. ^ Beller, S. (2001). "A model theory of deontic reasoning about social norms". In Moore, J. D.; Stenning, K. (eds.). Proceedings of the 23rd Annual Conference of the Cognitive Science Society. Mahwah, NJ: Lawrence Erlbaum. pp. 63–68.
  15. ^ Sperber, D.; Girotto, V. (2002). "Use or misuse of the selection task?". Cognition. 85 (3): 277–290. CiteSeerX 10.1.1.207.3101. doi:10.1016/s0010-0277(02)00125-7. PMID 12169412.
  16. ^ Kaufman, Scott Barry; DeYoung, Colin G.; Reis, Deidre L.; Gray, Jeremy R. (במאי–ביוני 2010). "General intelligence predicts reasoning ability even for evolutionarily familiar content" (PDF). Intelligence. 39 (5): 311–322. doi:10.1016/j.intell.2011.05.002. נבדק ב-16 בפברואר 2018. {{cite journal}}: (עזרה)
  17. ^ Kaufman, Scott Barry (2 ביולי 2011). "Is General Intelligence Compatible with Evolutionary Psychology?". Psychology Today. Sussex Publishers. נבדק ב-16 בפברואר 2018. {{cite journal}}: (עזרה)
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=משימת_הבחירה_של_וייסון&oldid=38212634"