חידת היגיון

חידת היגיון היא חידה הנשענת על תחום הדדוקציה והסקת מסקנות ופחות על ידע כללי או אינטואיציה.

היסטוריה

חידת ההיגיון הומצאה לראשונה בידי צ'ארלס לוטווידג' דודג'סון, הידוע יותר בשם העט שלו לואיס קרול, שכתב את הספר אליס בארץ הפלאות. בספרו The Game of Logic (משחק ההיגיון) הוא הציג חידות בהן מקבלים רשימה של הנחות יסוד ונשאלים מה יכולים להסיק מהנחות אלו, בעיקר באמצעות עקרון הסילוגיזם. דודג'סון המשיך לכתוב חידות מסובכות אף יותר, בהן יש עד לשמונה הנחות יסוד.

במחצית השנייה של המאה ה-20, המתמטיקאי ריימונד סמוליאן המשיך והרחיב את תחום חידות ההיגיון בספרים כגון: The Lady, or the Tiger?, To Mock a Mockingbird ו-Alice in Puzzle-Land. הוא הפך את חידות האבירים והנוכלים לפופולריים, בהם יש אבירים, שתמיד דוברים אמת, ושקרנים, שתמיד משקרים.

סוגי חידות

החידות הקלאסיות ואולי הנפוצות ביותר אלו חידות מילוליות.

קיימות חידות היגיון המשלבות ציורים או תבניות. למשל תשבצים, תשחצים, חידות גפרורים המשלבות שרטוט של הגפרורים וכדומה.

ישנן בנוסף חידות היגיון שהן לגמרי א-מילוליות במהותן. דוגמאות נפוצות הן הסודוקו, בו צריך להסיק היכן צריך להציב כל מספר בטבלה; שחור ופתור, בו צריך להסיק אילו ריבועים בטבלה לבנים ואילו שחורים על מנת ליצור תמונה מסוימת; ומבוכי היגיון, בהם על הפותר להסיק מהם החוקים במבוך.

חידות טבלת היגיון

סוג אחר של חידות היגיון, הפופולרי בקרב חובבי חידות וזמין בכתבי עת המוקדשים לנושא, כולל תבנית בה מופיעות ההגדרות לחידה, כמו גם המטרה (לדוגמה, להחליט מי הביא את איזה כלב למופע כלבים, ומאיזה גזע כל כלב); בנוסף, כמה רמזים ניתנים ("מיסטי ורקס הם לא מגזע רועה גרמני"), ועל הקורא למלא טבלה עם הרמזים ולנסות להסיק מתוכם מה הפתרון. סוג זה של חידות נקרא לרוב חידות "טבלת היגיון". הדוגמה הידועה ביותר לכך היא החידה הנקראת חידת הזברה, בה נשאלת השאלה של מי הזברה?".

תת-קבוצה של חידות טבלת היגיון, הנפוצה בכתבי עת של חידות היגיון, היא קבוצת "חידות שולחן". בחידות אלו, תהליך הפתרון זהה לתהליך בחידות טבלת היגיון, אך לא מופיעה בו טבלה אם משום שטבלה תהא גדולה מדי ואם משום שעזרה אחרת ניתנת. לדוגמה, מפה של עיירה יכולה להופיע במקום טבלה בחידה בה המטרה היא למצוא את המיקום של חנויות שונות.