משלמת בת חרוץ
מְשֻׁלֶּמֶת בַּת-חָרוּץ, היא דמות מקראית, אשת מנשה מלך יהודה אמו של אמון מלך יהודה. שמה נעדר מהתיאור המקביל המסופר בספר דברי הימים ב', פרק ל"ג. בנה אמון נישא לידידה בת עדיה מהיישוב בצקת.[1]
מוצאה[עריכת קוד מקור | עריכה]
יש הסוברים כי מוצאה של מְשֻׁלֶּמֶת מהעיר יודפת בגליל התחתון. העיר נזכרת בכתובת תגלת-פלאסר השלישי. במידה שמקבלים זיהוי זה, ייתכן שמדובר בנישואים פוליטיים במטרה ליצור קשרים עם משפחות נכבדות מאזור הגליל.[2]
פירוש שמה[עריכת קוד מקור | עריכה]
השם מְשֻׁלֶּמֶת מופיע פעם אחת בתנ"ך וייתכן ששמה מתפרש כשלום או שלמות. אחרים מפרשים את השם כתשלום, פיצוי על אבדן ילד שנפטר.[3] השם משלמת מופיע במכתבי יב.[4]
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ ספר מלכים ב', פרק כ"ב, פסוק א'
- ^ בוסתנאי עודד, מיכאל קוכמן, עולם התנ"ך: מלכים ב', תל אביב, דודזון עתי, 1994, עמ' 190
- ^ יהודה אדרי, נשים בתנ"ך ובאספקלריית חז"ל, קריית גת, דני ספרים, 2009, עמ' 177
- ^ אציקלופדיה מקראית כרך ה, ירושלים, מוסד ביאליק, 1968, עמ' 567