אמון (מלך יהודה)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אמון
Amon rex.png
איור משנת 1553
לידה 665 לפנה"ס
ירושלים
פטירה 643 לפנה"ס (בגיל 22 בערך)
ירושלים
מדינה ממלכת יהודה
מקום קבורה גן עוזא
עיסוק מונרך עריכת הנתון בוויקינתונים
בת זוג יְדִידָה בַת עֲדָיָה מִבָּצְקַת
שושלת בית דוד
תואר מלך יהודה
אב מנשה
אם משלמת בת חרוץ
צאצאים יאשיהו
יורש העצר יאשיהו
מלך יהודה ה־15
641 לפנה"ס643 לפנה"ס
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

אָמוֹן היה מלך יהודה במשך שנתיים (642 לפנה"ס-640 לפנה"ס) ממותו של מנשה אביו ועד לרציחתו. תיאורו מופיע במקרא בספר מלכים ובספר דברי הימים.

אמון בן מנשה נושא שם מצרי המעיד על השפעה מצרית חזקה ביהודה בתקופתו. כאשר נולד בשנת 665 כבר הורגשה ההיחלשות האשורית והנטייה הפרו-מצרית גברה. הסתלקותה של אשור, אשר עליה נשענו הוא ומנשה אביו, חיזקה את מתנגדיו הפוליטיים. מסיבה זו אמון בן מנשה הישראלי שהומלך בידי אשור נרצח בידי האצולה היהודאית כדי לגרום להפיכה שושלתית[1].

תיאורו על פי המקרא[עריכת קוד מקור | עריכה]

אמון נולד בשנת 664 לפנה"ס למנשה מלך יהודה ולמשולמת בת חרוץ מן יטבה.[2] כאשר היה בן 16 נולד בנו יאשיהו[3] מאשתו יְדִידָה בַת עֲדָיָה מִבָּצְקַת[4] שמלך אחריו.

לאחר שנתיים של מלוכה מרדו בו והרגוהו. לא נאמר מי היו המורדים ומה היו מניעיהם, אך כתוב כי "עם הארץ" התנגד למרד, הכה את הקושרים והמליך את בנו יאשיהו הילד (גיל 8) תחתיו.[5]

במדרש חז"ל[עריכת קוד מקור | עריכה]

אמון מתואר כמלך רשע. לא זו בלבד שהלך בדרכי מנשה אביו[6] אלא שגם לא שב בתשובה, בניגוד למנשה.[7] הוא אסר את עבודת הקרבנות על המזבח, עד כדי כך שהמזבח העלה קורי עכביש מחוסר שימוש,[8] ועליו דרשו את הפסוק "והנה עלה כולו קמשונים"[9].

בדברי הימים[10] נאמר עליו "כי הוא אמון הרבה אשמה", ודרשו חז"ל[11] שאשמתו הייתה ששרף את התורה,[12] או שבעל את אמו.[13] לפי הגרסה האחרונה, כאשר בא על אמו שאלה אותו האם הוא יכול ליהנות ממעשה כזה. הוא ענה לה שלא, אלא הוא עושה זאת רק כדי להכעיס את הבורא.

הגמרא אומרת[14] שהיה ראוי שאמון יוזכר בין המלכים שאין להם חלק לעולם הבא מרוב עוונותיהם, אלא שבגלל כבודו של בנו יאשיהו, שהיה צדיק, לא נמנה בין אלה.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ יגאל בן-נון, קיצור תולדות יהוה, רסלינג, 2016
  2. ^ ובפירוש דעת מקרא סבור שהיא ידפת.
  3. ^ משום שיאשיהו היה בן שמונה במלכו.
  4. ^ מלכים ב', כב א
  5. ^ מלכים ב, כא, כ"ד
  6. ^ מלכים ב, כא, י"ט-כ"א
  7. ^ דברי הימים ב, לג, י"ג-כ"ג
  8. ^ בבלי סנהדרין קג ע"א
  9. ^ משלי כד,לא.
  10. ^ ב, לג, כ"ד
  11. ^ בבלי סנהדרין קג ע"ב
  12. ^ והדרש הוא שהתורה נקראת אמון, כמשלי ח, ל': "ואהיה אצלו אמון". (סדר עולם רבה פרק כד)
  13. ^ והדרש הוא "אמון" - אמו (מהרש"א סנהדרין שם).
  14. ^ בבלי סנהדרין קד ע"ב
מלכי יהודה ושנת עלייתם לכס המלוכה (לפני הספירה)
רחבעם אביה אסא יהושפט יהורם אחזיהו עתליה יהואש אמציה עוזיהו
928 911 908 867 846 843 842 836 798 769
יותם אחז חזקיהו מנשה אמון יאשיהו יהואחז יהויקים יהויכין צדקיהו
758 733 726 698 641 639 609 608 597 596–586