לדלג לתוכן

משפחה מורחבת

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
משפחה מורחבת בעיר Chagcharan במחוז גור, אפגניסטן, מאי 2007

 משפחה מורחבת היא משפחה הכוללת מעבר למשפחה הגרעינית של הורים וילדיהם גם דודות, דודים, סבים, בני דודים או קרובי משפחה אחרים, וכולם גרים בקרבת מקום או באותו משק בית.

בנסיבות מסוימות, המשפחה המורחבת מצטרפת לבן המשפחה הקרובה, או ממלאת את מקומו. משפחות אלו כוללות במשק בית אחד או בקרבת מקום קרובי משפחה בנוסף למשפחה הקרובה[1]. דוגמה לכך היא הורה מבוגר שעובר לגור עם ילדיו בהגיעו לגיל זיקנה. בתרבויות מערביות מודרניות המונח משמש כדי להתייחס לסבים וסבתות, דודים, דודות ובני דודים, בין אם הם גרים יחד באותו משק בית ובין אם לא[2]. עם זאת, המונח עשוי להתייחס גם לתא משפחתי שבו מספר דורות חיים יחד במשק בית משותף. בתרבויות מסוימות, המונח משמש שם נרדף לאנשים שיש ביניהם קרבת דם.

פרדריק לה פלה דן בסוג של משפחה מורחבת שבה ההורים גרים עם אחד מצאצאיהם ובן זוגו והילדים של שניהם, בעוד שהצאצאים האחרים עוזבים את הבית או נשארים בו אם אינם נשואים. משפחה שכזו מזוהה לפעמים עם שיטות ירושה לא שוויוניות, כמו אלו הנהוגות ביפן ובקוריאה. סוג דומה של משפחה קיים גם כשההעברה של קרקע ומטלטלין שוויונית פחות או יותר, כמו למשל ברומניה המסורתית[3] ובצפון מזרח תאילנד[4] וכן בין עמים ילידים מסואמריקאים[5]. במקרים אלו, הצאצא המטפל בהורים לרוב יורש - בנוסף לחלקו בקרקע ובמטלטלין - גם את הבית.

במשפחה מורחבת כמה דורות מתגוררים תחת קורת גג אחת. משפחה כזאת מקיימת חיי תרבות משותפים. כל חבריה הם בעלי זכויות שוות על הרכוש. כולם חוגגים את החגים ביחד וממלאים ביחד את התפקידים של המשפחה.

קיימות שונויות בין התרבויות. כמו כן, עם הגלובליזציה מצטמצם תפקידה של המשפחה וגוברת הנטייה לאינדיבידואליזם.

סוציולוגיה

[עריכת קוד מקור | עריכה]
משפחה מורחבת בקייפטאון, דרום אפריקה, 2000

לעיתים קרובות, ההנחה היא שמשפחות מורחבות החולקות משק בית משותף נהנות מיתרונות ספציפיים, כגון תחושת ביטחון ושייכות רבה יותר למשל בעת משבר, וכן הימצאות דמויות להזדהות ולהפנמה של הערכים התרבותיים המקובלים. עם זאת גם בתרבויות שבהן מצופה מהבוגרים שנישאים לעזוב את בית ההורים, הם מעדיפים להישאר בקרבת המשפחה המורחבת. עובדה זו ניכרת במיוחד בקהילות מעמד הפועלים, כאשר בוגרים נוטים להקים משפחות בקרבת ההוריהם, הדודות, הדודים והסבים. בני משפחה מורחבת אלה נוטים להתאסף לעיתים קרובות לאירועים משפחתיים, לעזור ולתמוך זה בזה, הן רגשית והן כלכלית.[6]

אף כי המשפחות בימינו נחשבות ניידות יותר מבעבר, הדבר לא מביא בהכרח להתפוררותן של רשתות משפחתיות מורחבות. במקום זאת, כיום נפוץ השימוש בעזרים טכנולוגיים וברשתות חברתיות לצורך שמירה על הקשרים המשפחתיים[6].

במיוחד במשפחות חד-הוריות למשק-בית משותף יש יתרון כלכלי. מצד שני שיתוף במשק בית עלול להוות חיסרון בתלות בגודל ובמספר המשפחות המעורבות, במיוחד אם רק חלק מבני המשפחה אחראים להוצאות לכלכלת המשפחה[7].

משפחות של עולים ממדינות ברית המועצות לשעבר הגיעו לעיתים במבנה רב דורי וכך גם המשיכו את חייהן בארץ. המנהג, שהיה זר למה שהיה מקובל בישראל, זכה לכינוי "סבתא בסלון". דוגמה למשפחה כזאת מופיעה בסדרה סובייצקה של כאן 11[8].

בברית המועצות שלאחר מלחמת העולם השנייה היה מספר הנשים כמעט פי 3 ממספר הגברים. בעקבות כך נוצרו משקי בית בהם מספר דורות של נשים גרות ביחד. בעקבות קושי החיים בכפרים היגרו הצעירים לערים והמשפחות הצעירות הזמינו את האיכרות שנשארו בכפרים להצטרף אליהן כדי לעזור בגידול הילדים. כיוון שהייתה חובה על נשים סובייטיות עד גיל 55 לצאת לעבודה בשכר הן נאלצן להיעדר מהבית לשעות ארוכות. את תפקיד גידול הילדים מילאו נשים מבוגרות, בעיקר הסבתות. וזה היה המקור למשפחה המורחבת[9].

בחברה הערבית המסורתית הייתה נהוגה משפחה מורחבת - חמולה. כולם גרו בסמיכות וחיו חיי שותפות. הזקן – הגבר – היה מתפקד כראש המשפחה, עלפיו ישק דבר בכל תחומי החיים. הוא היה הבעלים החוקי של נכסי המשפחה, מפשר בסכסוכים, קובע בענייני ישות ונציג המשפחה כלפי השלטונות[10].

ברחבי העולם

[עריכת קוד מקור | עריכה]
משפחת סנוק, אינדיאנים 1899

כ־49 מיליון אמריקאים (שהם 16.1% מכלל האוכלוסייה) חיים בבתים הכוללים שלושה דורות או יותר, לעומת 42 מיליון בשנת 2000. מצב זה דומה במערב אירופה. עוד 34 אחוז גרים בטווח של קילומטר מילדיהם[11].

בתרבויות רבות[12] משפחות מורחבות הן התא המשפחתי הבסיסי. בבריטניה ובארצות הברית, במהלך המהפכה התעשייתית (בערך 1750 עד 1900), יותר אנשים חיו במשפחות מורחבות מאשר בכל עת לפני או מאז[13].

תת-היבשת ההודית

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתת היבשת ההודית, במיוחד בהודו, נהוג הסדר משפחתי המורכב מדורות רבים שחיים באותו בית. הסדר זה מכונה "המשפחה הבלתי מחולקת ההינדית" (HUF (Hindu Undivided Family[14][15]. למשפחה כזאת שייכים כל הפרטים שהם צאצאים ישירים של אב משותף.

המשפחה הבלתי מחולקת ההינדית נוצרת אוטומטית כאשר אדם מתחתן ומקים משפחה. אין חובה לבני הזוג להביא ילדים לעולם. ההכנסה של כל בני הבית במשפחה הבלתי מחולקת ההינדית שייכת לכל המשפחה ולא לאדם ספציפי. משפחה כזאת נחשבת לישות משפטית נפרדת. במצב כזה בן המשפחה המבוגר ביותר הופך ל"קרטה" - ראש המשפחה - והוא זוכה עקב כך להטבות מס.

בעבר נשים לא היו זכאיות להיות קרטה של המשפחה הבלתי מחולקת מהסוג הזה, עד שבינואר 2016 בית המשפט העליון של דלהי פסק שאישה יכולה לקבל את המעמד הזה, החלטה שטרם מיושמת בחוק מס ההכנסה.

החברה המקסיקנית מורכבת מיחידות תלת-דוריות המורכבות מסבים, ילדים ונכדים. קשרים קרובים אדם נולד בתרבות הזאת לשתי משפחות מורחבות. משפחה כזאת פועלת באופן מסורתי כיחידה מלוכדת המורכבת גם מבני זוג ואחים[16].

קיימת מחויבות בין דורית בתוך מה שמכונה "המשפחה הגדולה" הזאת, הכוללת אחריות כלכלית ושותפות באירועים המשפחתיים[17][18].

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא משפחה מורחבת בוויקישיתוף

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ Webster's New World Dictionary, p. 231 (2013)
  2. ^ Andersen, Margaret L and Taylor, Howard Francis (2007). The extended family may live together for many reasons, such as to help raise children, support for an ill relative, or help with financial problems. Sociology: Understanding a diverse society. p. 396 מסת"ב 0-495-00742-0.
  3. ^ Gender and Well-Being Interactions between Work, Family and Public Policies COST ACTION A 34 Second Symposium: The Transmission of Well-Being: Marriage Strategies and Inheritance Systems in Europe (17th-20th Centuries) 25th -28th April 2007 University of Minho Guimarães-Portugal http://www.ub.edu/tig/GWBNet/MinhoPapers/Constanta%20Ghitulescu.pdf (אורכב 04.03.2016 בארכיון Wayback Machine)
  4. ^ David I. Kertzer; Thomas Earl Fricke (15 ביולי 1997). Anthropological Demography: Toward a New Synthesis. University of Chicago Press. pp. 62–. ISBN 978-0-226-43195-6. {{cite book}}: (עזרה)
  5. ^ Robichaux, David Luke (1 בינואר 1997). "Residence Rules and Ultimogeniture in Tlaxcala and Mesoamerica". Ethnology. 36 (2): 149–171. doi:10.2307/3774080. JSTOR 3774080. {{cite journal}}: (עזרה)
  6. ^ 1 2 Browne, Ken (2011). Introduction to Sociology. p. 107 מסת"ב 0-7456-5008-2.
  7. ^ Pillitteri, Adele (2009). Maternal and Child Health Nursing: Care of the Childbearing and Childrearing Family. p. 42 מסת"ב 1-58255-999-6.
  8. ^ "איך הפכה ה"סבתא בסלון" לעמוד התווך של המשפחה הסובייטית". הארץ. נבדק ב-2023-10-07.
  9. ^ כל האמת על טאפוצ'קי: מה עומד מאחורי החינוך הסובייטי, באתר mako, ‏2020-10-01
  10. ^ אריאלה לבנשטיין, פואד נאחס, מרון אסטפן, דפוסי בילוי הזמן הפנוי של הזקן בכפר הערבי בישראל, גרנטולוגיה 7, אוקטובר 1976, עמ' 41-47
  11. ^ "The Return of the Multi-Generational Family Household | Pew Research Center's Social & Demographic Trends Project". pewsocialtrends.org. 2010-03-18. נבדק ב-8 באוגוסט 2014. {{cite web}}: (עזרה)
  12. ^ Pritchard, Colin Pritchard (2006). Mental Health Social Work: Evidence-Based Practice. Routledge. p. 111. ISBN 9781134365449. ... in cultures with stronger 'extended family traditions', such as Asian and Catholic countries...
  13. ^ Brooks, Story by David. "The Nuclear Family Was a Mistake". The Atlantic. ISSN 1072-7825. נבדק ב-2020-10-02.
  14. ^ HUF (Hindu United Family) - Meaning & Benefits (End-to-End Guide), Orowealth Blog (באנגלית אמריקאית)
  15. ^ Henry Orenstein and Michael Micklin (1966). "The Hindu Joint Family: The Norms and the Numbers". Pacific Affairs. 39 (3/4): 314–325. doi:10.2307/2754275. JSTOR 2754275. Autumn, 1966
  16. ^ The Family on the Threshold of the 21st Century: Trends and Implications By Solly Dreman
  17. ^ Lomnitz, Larissa A.; Perez-Lizaur, Marisol (2003). "Dynastic Growth and Survival Strategies: The Solidarity of Mexican Grand Families". In Cheal, David (ed.). Family: Critical Concepts in Sociology. Psychology Press. p. 377. ISBN 978-0415226325. נבדק ב-13 במרץ 2016. {{cite book}}: (עזרה)
  18. ^ Jelin, Elizabeth (1991). Family, Household and Gender Relations in Latin America. Kegan Paul International. ISBN 978-9231026577.