משפחת אבוקארא

מִשְׁפַּחַת אַבּוּקַארַא (בספרות ובעיתונות העברית שמה נכתב גם: אבוקרא, אבוקארה, אבוקרה, א-בוקרה ובוקארה) הייתה משפחת רבנים, דיינים ותלמידי חכמים מקהילת הגראנה שבקרב יהדות תוניסיה.

אישים בולטים

אברהם אבוקארא הראשון (הגדול)

רב ודיין, שימש אב בית הדין הגורני בתוניס. ב"פנקס הקהילה היהודית הפורטוגיזית בתוניס" מצוין כי אברהם אבוקארא חתום על מספר רב של תעודות ותקנות, ובכלל זה התחייבות לתמיכה בכולל טבריה ותקנות בדבר עסקאות מכר ומשכונות. נפטר בכ"ד בתשרי ה'תקע"ח, 1817.

אברהם בן חיים אבוקארא

רב ודיין בבית הדין הגורני בתוניס, בן דורו של דניאל קרטוזו. נפטר בשנת ה'תרל"ב, 1872.

אברהם בן משה אבוקארא

ערך מורחב – אברהם אבוקרא

רב, דיין ומקובל, נכדו של אברהם אבוקארא הראשון ובן דורו של אברהם (בן חיים) אבוקארא. שימש אף הוא דיין בבית הדין הגורני בתוניס, ולאחר פטירתו של דניאל קרטוזו, מונה לאב בית הדין. חיבר את הספר "ביאורים וחידושי דינים בשולחן ערוך יורה דעה" בארבעה כרכים: "בית הספקות" על כללי הספקות, "בית האסירים" על דיני מאכלים אסורים, "בית המשתה" על דיני יין נסך ו"בית המטבחיים" על דיני שחיטה. מן הספר שרד רק הכרך הראשון, שיצא לאור תחת השם "בן אברהם" בהוצאת יעקב בוקארה שנתיים לאחר פטירתו בי' בכסלו ה'תר"ם, 25 בנובמבר 1879.

גבריאל אבוקארא

רב ומלמד. נפטר בכ"א בכסלו ה'תקי"א, 1751

יעקב אבוקארא

ערך מורחב – יעקב בוקארה

רב ומנהיג ציוני בתוניסיה, נכד דודתו של אברהם (בן משה) אבוקארא. שימש דיין בית הדין של יהודי תוניסיה ומשנת 1914 ועד פטירתו שימש הרב הראשי של קהילת הגראנה. ייצג את יהדות תוניסיה בקונגרס הציוני העולמי העשירי וייסד את האגודות הציוניות "אגודת ציון" ו"יושבת ציון".

שמשון אבוקארא הראשון

תלמיד חכם ודיין בבית הדין הגורני, בן דורו של מסעוד רפאל אלפסי. למד בבית המדרש של יצחק לומברוזו, וכאשר האחרון נפטר הוצע לו להתמנות לרב הראשי של יהדות תוניסיה, אלא שהוא סירב להצעה. נפטר בשנת ה'תקכ"ט, 1769.

שמשון אבוקארא השני

סופר סת"ם ותלמיד חכם. חותנו של אברהם (בן משה) אבוקארא. כתב את הספר "עת לדבר", שיצא לאור בשנת ה'תר"ך, 1860, ובו פרשנות להגדה של פסח על דרך המדרש.

לקריאה נוספת

• יצחק אברהמי (מהדיר), פנקס הקהילה היהודית הפורטוגיזית בתוניס, לוד, אורות יהדות המגרב, תשנ"ז

קישורים חיצוניים

• יוסי פרי, משפחת אבוקארא-בוקארה, באתר תוניסיה מורשת, ‏22 בנובמבר 2022