משפחת כבהא

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

משפחת כבהא (נכתבת גם קבהא ו-כבהה; בערבית: كبها) היא אחת המשפחות (חמולות) הערביות-מוסלמיות הגדולות בישראל. בני המשפחה יושבים בעיקר בסביבת ואדי עארה (נחל עירון).

בני המשפחה מתגוררים בכפרים ברטעה, אום אל-קוטוף (הכפר הוקם על ידי בני כבהא כיישוב בת של ברטעה[1]), עין אל-סהלה, אל-עריאן, ערערה, כפר קרע, עארה, באקה אל-גרבייה וכן בערים נצרת, יפו, שפרעם וחיפה.

חמולת כבהא נדדה מחצי האי ערב לפני כחמש מאות שנה לארץ ישראל[2].

הכפר ברטעה הוקם באמצע המאה ה-19 על ידי בני שבט כבהא. על פי מסורות בעל פה, בני השבט עברו באמצע המאה ה-18 מבית ג'יברין לעיירה יעבד. באמצע המאה ה-19 חלק מבני כבהא עזבו את יעבד בחיפוש אחר אזור מחיה ורכשו את שטחה של ברטעה, בו מצאו מעיין ומרעה למקניהם. עם הזמן התפתחה ברטעה ונוסדו מסביבה כפרי לוויין, המאוכלסים אף הם בבני כבהא: אום אל-קוטוף, עין אל-סהלה, ואדי עארה וטורא אל-גרביה[1].

בני משפחה ידועים[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1 2 Muhammad Amara, Politics and sociolinguistic reflexes: Palestinian border villages, John Benjamins Publishing Company, 1999, page 12
  2. ^ ביקור אצל השכנים - אום אל קוטוף בשרון. דו קיום בשלום, באתר "טיולים ואגדות" (הקישור אינו פעיל)
ערך זה הוא קצרמר בנושא ישראל. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.