משפחת צלליכין

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

משפחת צלליכין (צלאליכין) היא משפחה יהודית ענפה. ראשוני המשפחה הגיעו לארץ ישראל יחד עם הביל"ויים בשנת 1882, במהלך העלייה הראשונה. בני משפחה נוספים המשיכו לעלות לארץ ישראל במשך השנים.

אבי המשפחה משה צלאליכין גר בשקלוב שברוסיה הלבנה, והיה דיין ממשפחת דיינים.

המשפחה התערתה בארץ ישראל, וכיום היא מונה מאות רבות של צאצאים בישראל ומחוצה לה.

מקור שם המשפחה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מקור שם המשפחה יוסבר להלן בשלבים:

  1. שמות חיבה של גברים נוצרים לעתים באמצעות הסרת ההברה הראשונה של השם, לדוגמה: עקיבא הופך לקיבא, בצלאל הופך לצלאל או צלי, יעקב הופך לקובי.
  2. מקור נוסף לשם צלאליכין ע"פ בני המשפחה הוא פיצול השם לשתי מילים : בצאלאל ויכין.
  3. כינויי נשים נגזרו לעתים מכינוי בעליהן, לדוגמה: "הרבנית מבריסק" - כינויה של אשתו של משה יהושע ליב דיסקין שהיה ידוע בשם "הרבי מבריסק" או הרבנית חרל"פ (למרות שהן לא הוסמכו לרבנות), אשתו של הגר.

כינויי הנשים נגזרו גם ישירות משמות בעליהן. כינויי נשים אלו נוצרו תוך שימוש בסיומת הסלבית איחה/איכה ולכן סנדריכה היא אשתו של סנדר, ומוטליכה הנה אשתו של מוטיל. לדוגמה: בערך 'מרדכי דיסקין' שבאנציקלופדיה לחלוצי היישוב ובוניו נרשם:

Cquote2.svg

כשנתחדש היישוב בפתח-תקוה והמתנחלים השתכנו בכפר יהודיה הביא את משפחתו שמה, אשתו (שנקראה אז בפי התושבים "מוטיליכה" – כלומר: אשת "מוטל", הוא מרדכי) הייתה שותפת לו בעבודה הקשה ובסבל

Cquote3.svg
– אנציקלופדיה לחלוצי היישוב ובוניו, עמ' 439
  1. שמות נשים היוו מקור חשוב ומקובל ליצירת שמות משפחה (מהשם רבקה נגזרו למשל: ריבקין, ריבקינד, ריבקה'ס, ריבלין. מהשם דינה נגזר דיסקין, מהשם שרה נגזר שרהזון).
  2. במקרים רבים נגזרו שמות המשפחה מכינויי הנשים שנגזרו משמות בעליהן (או כינוי בעליהן).
  3. וכך השתלשלות השם צלאליכין הנו: בצלאל -> צלאל -> צלאליכה -> צלאליכין. והשם, בעצם, מציין את הצאצא של צלאליכה (אשתו של בצלאל).

התפתחויות נוספות של שם המשפחה:

  1. בארץ ישראל, הוסרה ה"א" מתוך השם בעת המאבק בין העברית ליידיש על השפה שתשמש אותנו בחיי היום-יום. לדברי עמוס בן יצחק צלליכין: המורה יוסף ויתקין שלימד את בני המשפחה בבית הספר חביב בראשון לציון בתקופה זו, לא היה מודע למקור ה"א" ולכן שכנע את תלמידיו שה"א" מקורה בשפה היידיש ולכן יש להשמיטה. וכך עשו.
  2. חלק אחר מהמשפחה תרגם את ה"לא" ל- "לו", לפי הגיית השפה העברית על ידי האשכנזים, והשם הפך ל-"צלוליכין" – הגרסה המופיעה לאחרונה אצל כל המהגרים מרוסיה לארץ ישראל ולארצות הברית. ובצורה דומה "צלוליחין".
  3. לחצים חברתיים ואחרים יצרו בארץ מוטיבציה לעברות שם המשפחה. חלק מבני המשפחה שחויבו לעברת את שמותיהם לקחו את המקטע הראשון של שם המשפחה "צליל" וחלק אחר את סוף השם "יכין". החוג הקרוב של בני משפחתם הצטרף כמובן לשמות החדשים.

הערה: לפי מחקר שבצע אלכסנדר ביידר הרי שבתחילת המאה היו נפוצים השמות במקומות הבאים: צלאליכין בגומל ובקייב, צלעליכין בויטבסק ובמוהילב.

כיום רושמים את שם המשפחה בווריאציות שונות כגון Tsalalichin, Tzalalikhin, Tsalalikhin, Tzalalikhin,, Zalalichin, Zalalikhin, Calalichin.

אחדים מבני משפחת צלליכין[עריכת קוד מקור | עריכה]

בני משפחת צלליכין מוותיקי ראשון לציון

  • יהודה צלליכין , הוא יהודא אידל צלאליכין, עלה עם הבילויים והשתקע בראשון לציון, והפך לבעל אדמות, גואל אדמות, ושמש במספר תפקידים ציבוריים.
  • חסיה בינינסון שעלתה עם הבילויים לראשון לציון, והתחתנה עם יהודא צלאליכין.
  • זאב (וולוול) צלאליכין , בן אחיו של יהודה אידל עלה יחד עם אחותו שרה בשנת 1899 והשתקע בראשון לציון.
  • דוד צלליכין ונדב בסקינד, צאצאיהם, ילידי ראשון לציון, היו בין ארבעת חברי ההגנה הראשונים בראשון לציון, ובין שאר פעילויותיהם הקימו את הסליק ביקב בראשון. דוד היה אחראי על המחלקה הניידת (הסיירת) ונדב אחראי על הגפירים (הנוטרים).
  • עו"ד נעם לאונר, נכדו של יהודה אידל, היה ראש עיריית ראשון לציון 1962-1965.
  • סרן שלמה צליל בנו של דוד. טייס חיל האוויר הישראלי. נפל בהתרסקות מטוס נורד ב-29.4.1964

בני משפחת צלליכין מוותיקי רחובות

  • יצחק צלאליכין, אחיו של יהודה אידל, הגיע לרחובות בימי העלייה הראשונה. מצאצאיו: משפחות דנקנר, חפץ, יכין.
  • הרב צבי הירש קאהן (צלאליכין) אח נוסף של יהודה אידל, עלה לפני שנות 1900 והשתקע בנחלתו ברחובות, פעל בנושאים דתיים, חינוך, הקים יקב וייצא יין לגרמניה.
  • שרה-דבורה צלאליכין שהגיעה עם אחיה זאב, התחתנה עם צבי רוזנשיין והשתקעה ברחובות.

צאצאים ידועים נוספים של משפחת צלליכין

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • ראשון לציון התרמ"ב-התש"א בעריכת דוד יודילביץ, ראשון לציון 1941.
  • הם לא ישברו אותנו: סיפורם של יצחק ושרה צלליכין – יכין, בישראל 2002.
  • ראשונים בהגנה - סיפור ה"הגנה" במרחב ראשון-לציון, 1990.
  • Alexander Beider, A Dictionary of Jewish Surnames from the Russian Empire, Teaneck (NJ): Avotaynu, 1993.