אבן יהודה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
אבן יהודה
WikiAir Flight IL-14-02 - Even Yehuda (6).JPG
אבן יהודה בתצלום אווירי
שם בערבית حتى يهودا
מחוז המרכז
מעמד מוניציפלי מועצה מקומית
ראש המועצה אבי הררי
גובה ממוצע ‎36‏ מטר
תאריך ייסוד 1932
סוג יישוב יישוב 10,000‏–19,999 תושבים
נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף 2016[1]
  - אוכלוסייה 13,542 תושבים
    - דירוג אוכלוסייה
‎130
    - שינוי בגודל האוכלוסייה
‎2.4%‏ בשנה עד סוף 2016
  - צפיפות אוכלוסייה 1,641 תושבים לקמ"ר
    - דירוג צפיפות ‎136
תחום שיפוט 8,250 דונם
    - דירוג שטח שיפוט
‎148
32°16′16″N 34°53′10″E / 32.2711172293174°N 34.8860229505492°E / 32.2711172293174; 34.8860229505492
מדד חברתי-כלכלי - אשכול 8 מתוך 10
מדד ג'יני 0.4981
    - דירוג מדד ג'יני
‎6
לאום ודת
יהודים: 98.3% ערביי ישראל|ערבים-אסלאם|מוסלמים: 0% ערביי ישראל|ערבים-נצרות|נוצרים: 0% דרוזים: 0% אחרים: 1.7%Circle frame.svg
לפי הלמ"ס נכון לסוף 2015
אוכלוסייה לפי גילאים
 
 
 
 
 
 
 
 
 
0 10 20 30 40 50 60 70
גילאי 0 - 4 8.5%
גילאי 5 - 9 10.6%
גילאי 10 - 14 8.9%
גילאי 15 - 19 7.5%
גילאי 20 - 29 10.1%
גילאי 30 - 44 21.2%
גילאי 45 - 59 16.2%
גילאי 60 - 64 5.1%
גילאי 65 ומעלה 11.9%
לפי הלמ"ס נכון לסוף 2015
חינוך
סה"כ בתי ספר 8
–  יסודיים 6
–  על-יסודיים 5
תלמידים 3,867
 –  יסודי 2,073
 –  על-יסודי 1,794
מספר כיתות 138
ממוצע תלמידים לכיתה 28
לפי הלמ"ס נכון לשנת ה'תשע"ה (2014-‏2015)
פרופיל אבן יהודה נכון לשנת 2015 באתר הלמ"ס
http://www.even-yehuda.muni.il

קואורדינטות: 32°16′16″N 34°53′10″E / 32.2711172293174°N 34.8860229505492°E / 32.2711172293174; 34.8860229505492

אֶבֶן יְהוּדָה היא מועצה מקומית בשרון במחוז המרכז בישראל. היא הוכרזה כמועצה מקומית בשנת 1950.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אנדרטה לבני אבן יהודה שנפלו במערכות ישראל

המושבה הוקמה בינואר 1933 ידי אגודת "בני בנימין" על שטח של 5,000 דונם אשר 4,000 מתוכם נרכשו מהנדבן שמואל בלום ועוד 1,000 דונם ממשפחת חנון מטולכרם. השטח חולק בין בני מושבות שהתיישבו במקום ובין יהודים מחוץ לארץ, בהם פליקס דה מנשה, שחברת הנוטע נטעה עבורם פרדסים[2]. בשנה הראשונה עברו המתיישבים קשיים מרובים והתגוררו יחדיו בצריף גדול[3]. לאחר כשנה המקום כבר התפתח ו-14 בתים מודרניים, שכללו מטבחים, אמבטיה, מרפסת וחיבור לחשמל[4]. 1,500 דונם הוקצו ל-75 מבני המושבות, חברי אגודת בני בנימין[5]. בראשית דרכה נקראה המושבה "יהודייה" ולאחר מכן שונה שמה לאבן יהודה על שמו של אליעזר בן יהודה, מחיה השפה העברית.

עם ההתיישבות החל מפעל ייבוש הביצה הקטנה שמדרום (במקום צומת אבן-יהודה של היום) ונעשו הכנות לנטיעת פרדסים ובינתיים התפרנסו התושבים מעבודה כשכירים בפרדסים שעיבדה בשטחי המועצה ובאה רווחה לאזור כולו.

במהלך מלחמת העולם השנייה, כאשר ענף הפרדסנות כשל בגלל אי היכולת לייצא את פירות ההדר, התפרנסו התושבים מגידול עיזים, לולים וירקות.[6]

בשנת 1948 הוענק ליישוב מעמד של מועצה מקומית, הכוללת בשטח שיפוטה גם את היישובים הסמוכים: באר גנים (או כפר צור) שהוקמה ב-1932 על ידי יוצאי מפעלי ים המלח ותל-צור שהוקמה ב-1932 על ידי מורים מהגימנסיה הרצליה, בהנהגת חיים בוגר (בוגרשוב). (כיום יישובים אלו הפכו לשכונות במושבה). במלחמת העצמאות קלטה חלק מפליטי המושבה הר-טוב. בשנות החמישים קלטה המושבה מספר גלי עליות ממדינות צפון-אפריקה ותימן, שהקימו שכונות משלהם בתחומיה.

המושבה כוללת בתחום שיפוטה את כפר הנוער "הדסים" של ויצו הדסה- כפר נוער ובית ספר רחב ממדים. היא גובלת במזרח במועצות המקומיות קדימה ותל מונד, בצפון במועצה אזורית לב השרון, במערב בנתניה ובמועצה אזורית חוף השרון בדרום-מערב. בשנת 2007 עבר בית הספר האמריקאי הבינלאומי (The Walworth Barbour American International School in Israel) לקמפוס חדש באבן יהודה. ראש המועצה הנוכחי הוא אבי הררי.

אוכלוסייה[עריכת קוד מקור | עריכה]

לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) נכון לסוף 2016, מתגוררים באבן יהודה 13,542 תושבים (מקום 130 בדירוג רשויות מקומיות בישראל). האוכלוסייה גדלה בקצב גידול שנתי של ‎2.4%‏. לפי נתוני הלמ"ס נכון לסוף 2015, לאבן יהודה דירוג של 8 מתוך 10, במדד חברתי-כלכלי - אשכול. אחוז הזכאים לתעודת בגרות מבין תלמידי כיתות י"ב בשנת ה'תשע"ה (2014-‏2015) היה 78.5%. השכר החודשי הממוצע של שכיר במשך שנת 2014 היה 12,918 ש"ח (ממוצע ארצי: 8,465 ש"ח).[7]


להלן גרף התפתחות האוכלוסייה ביישוב:

באר גנים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1932 נרכשו בידי "אגודה חקלאית כפר צור", שברובה כללה פקידים ופועלים במפעלי ים המלח, שטח של בין 1,000-2,000 דונם להתיישבות[4] בקרבת כפר צור הערבית. השטח יועד בעיקר לפרדסים ול-85 מגרשים לבניין. עד נובמבר 1933 סודרה במקום באר והוקם מבנה ציבור עבור פועלים שבאו להכין את המקום להתיישבות[8]. לקראת סוף 1933 קבעה ועדת השמות של הקרן הקיימת את שם המקום באר גנים[9]. תוכנית ההתיישבות לא הצליחה ועלתה כוונה ליעד את המקום לבני המעמד הבינוני. גם תוכנית זאת לא צלחה בראשיתה ובדצמבר 1935 היה במקום בית בודד של שומר המקום, שניסה למשוך מתיישבים לבוא להתגורר בו[10]. עד תחילת 1938 הצטרפו למשפחת השומר עוד שלוש משפחות, למרות המצב הביטחוני שנבע מהמרד הערבי הגדול. במקום היה בית אחד שנקרא "הבית הלבן" ולידו מספר צריפים[11].

היישוב הורכב משני חלקים: באר גנים א' היה היישוב העיקרי בעוד באר גנים ב' הייתה חווה נפרדת שלימים הוקמה בקרבתה מעברה לעולי תימן, שהיום מהווה שכונה באבן יהודה הנקראת "עין יעקב".

היישוב הוקם סביב כביש מרוצף אחד, שקישר אותו עם היישובים הסמוכים אבן יהודה וכפר נטר. הבתים היו פרטיים ובעלי משק צמוד. במטרה לשמור על ביטחון התושבים, הוקם במקום בית ביטחון, שכלל בתוכו באר ועמדה על גגו. ב-1950, עם הקמת המועצה המקומית אבן יהודה, סופח אליה היישוב, יחד עם תל-צור הסמוכה אליה. שמו המקורי של היישוב היה כפר צור, כשם הכפר הערבי שעל אדמותיו הוקם המושב. לימים הוחלף השם לבאר גנים, עברות השם הערבי של המקום המופיע במפות מהמאה ה-19 כ"ביר אלע'נים".

החל מראשית שנות התשעים, עוברת השכונה גל פיתוח והרחבה גדול. השכונה הורחבה מערבה ודרומה, הוקמו כיכרות ותשתיות וחוברה ברצף בניה לאבן יהודה עצמה. שם השכונה שונה ל"פאר גנים" והיום מורכבת אוכלוסייתה בעיקר מבני העשירון העליון ומנהלים בכירים במשק. בעתיד מתוכננת הרחבה נוספת וגם קריית המועצה המקומית ומוסדות החינוך עתידים לעבור אליה.

בשנת 1995, הורחבה שכונת "באר גנים" מערבה. בשנים הראשונות הייתה השכונה פתוחה מערבה, לאחר מאבק ציבורי נסגר הרחוב בצידו המערבי, ונסללה דרך עוקפת המקשרת כיום את אבן יהודה עם שכנותיה כפר נטר ובית יהושע.

מיקומה הגאוגרפי של שכונת באר גנים הוא בין שתי גבעות החולשות עליה מצפון ומדרום, ולפיכך יש בה ריבוי משקעים בחורף לעומת אזורים אחרים באבן יהודה. בשכונה קשיים ניכרים של קליטת רשתות סלולריות של כל החברות כתוצאה ממיקומה הגאוגרפי.

שכונת תל צור[עריכת קוד מקור | עריכה]

תל צור היא שכונה בתחומי אבן יהודה. במקור הייתה מושב שהוקם בשנת 1932 על ידי מורים מהגימנסיה הרצליה בהנהגת חיים בוגר (בוגרשוב). המושב הוקם כמשק חקלאי שישמש כמקור הכנסה עבורם בפנסיה. היישוב הוקם בשני חלקים: תל צור א' שכיום הפך לרח' תל-צור ושיכון מכבי באבן יהודה ותל צור ב' שהפך בחלקו לאזור תעשייה ובחלקו לשכונת דרוקר ביישוב.

מקור השם בכפר צור שבשומרון, אשר ממנו נרכשו במקור אדמות היישוב. עם הקמת הרשות המקומית אבן יהודה ב-1950, סופחו היישוב ושטחיו אליה יחד עם באר גנים הסמוכה.

בשכונה נמצא "רחוב שומשום" אשר לפי אנשי המועצה השלט הנושא את שם הרחוב נגנב על ידי חובבי תוכנית הטלוויזיה רחוב סומסום ואספנים[12]. כיום בשכונה רחוב זה נקרא "רחוב סומסום",זהה לשם תוכנית הטלוויזיה.

שכונת עין יעקב[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתחילת 1944 הגיעו לקרבת אבן יהודה 14 עולים מתימן שהתגוררו בשכונה של צריפים במקום והתפרנסו מעבודה בפרדסים[13]. בספטמבר 1944 פרצה במקום מגפת דבר ובעקבות זאת מוסדות הבריאות שרפו את הצריפים והתושבים שוכנו באופן זמני באוהלים[14]. שלטונות המנדט הבריטי העניקו לתושבים פיצויים[15] ובעזרתם בנתה סולל בונה שכונה חדשה לתושבים התימנים, במרחק כקילומטר מהשכונה הקודמת[16]. בדצמבר 1946 הוכרז על כוונה להחליף את צינור המים לשכונה מ-2 צול ל-6 צול על מנת לאפשר לתושבים לפתח משקי עזר ליד הבתים[17]. לאחר הקמת המדינה נודע השכונה בשם עין יעקב[18].

ראשי המועצה ותקופת כהונתם[עריכת קוד מקור | עריכה]

סמל המועצה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הסמל כולל בארבעת רבעי המגן את ענפי העיסוק העיקרים של אבן יהודה בעבר:

  • השדה - מסמל את החקלאות.
  • תרנגול - מסמל את ענף הלולים.
  • עץ התפוזים - מסמל את ענף הפרדסנות.
  • מכון התערובת.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ גודל האוכלוסייה לפי טבלת יישובים באתר הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, נכון לסוף 2016. צפיפות אוכלוסייה על פי גודל האוכלוסייה חלקי שטח שיפוט של הרשות המקומית.
  2. ^ עירית עמית-כהן, ‏בין מערב למזרח: הברון פליקס דה מנשה – עסקן, יזם וציוני, קתדרה 114, דצמבר 2004, עמ' 93
  3. ^ עובר אורח, איך הסתדרות בני בנימין קרי הנוטע עושה התיישבות, דבר, 19 ביולי 1933
    עובר אורח, להתיישבות בני בנימין, דבר, 27 ביולי 1933
  4. ^ 4.0 4.1 בתחומי השרון הצפוני, דבר, 1 במרץ 1934
  5. ^ מתחומי השרון הצפוני, דבר, 1 בפברואר 1933
  6. ^ יישוב מוריק בשרון הצפוני, דבר, 22 בפברואר 1946
  7. ^ פרופיל אבן יהודה באתר הלמ"ס
  8. ^ באר גנים, דבר, 8 בנובמבר 1933
  9. ^ שמות ליישובים שונים על אדמת הקרן הקיימת, דואר היום, 9 במרץ 1934
  10. ^ באר גנים, דבר, 15 בדצמבר 1935
  11. ^ י. פרויד, בשרון הצפוני, דבר, 22 בפברואר 1938
  12. ^ לירן טטרו, סיפורו של "רחוב שומשום" באבן יהודה, באתר nrg‏, 16 בנובמבר 2009
  13. ^ על דאגת הבוקר לעולי תימן, דבר, 4 בספטמבר 1944
  14. ^ לעזרת נגועי הדבר בתל צור, דבר, 6 באוקטובר 1944
  15. ^ פיצויים לניזוקי ההריסה בתל צור, דבר, 8 באפריל 1945
  16. ^ ש.ש., השכונה שמעבר לגבעות החול, דבר, 5 באפריל 1946
  17. ^ מהנעשה באבן יהודה, דבר, 1 בדצמבר 1946
  18. ^ ראו למשל: התמרמרות נגד קיצוץ הלחם באבן יהודה, דבר, 16 ביוני 1950, עדר צאן גדול נגנב על ידי מסתננים, דבר, 19 במרץ 1950