לדלג לתוכן

עובד בן עמי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
עובד בן עמי
עובד בן עמי, 1960
עובד בן עמי, 1960
לידה 23 ביולי 1905
פתח תקווה, האימפריה העות'מאניתהאימפריה העות'מאנית האימפריה העות'מאנית עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 17 באוקטובר 1988 (בגיל 83) עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ישראלישראל ישראל
מקום קבורה נתניה
מפלגה הציונים הכלליים
ראש מועצת נתניה הראשון וראש העירייה הראשון, הרביעי, והשביעי שלה
מייסד הערים נתניה ואשדוד, ממיסדי אבן יהודה
עורך עיתון, בעל מלטשת יהלומים, ראש התאחדות תעשייני היהלומים בישראל
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

עובד בן עמי[1] (23 ביולי 190517 באוקטובר 1988) היה איש עסקים ופוליטיקאי ישראלי, מייסד וראש עיריית נתניה (תחילה כמועצה; בתקופה לא רציפה בשנים 1933-1974, עם 30 שנות כהונה מצטברות), וכן מייסד העיר אשדוד (וממייסדי המועצה המקומית אבן יהודה); מראשי תעשיית היהלומים בישראל וממייסדי העיתון "מעריב". ממקימי התנועה למען ארץ ישראל השלמה.

בן עמי נולד בשם עובד דנקנר בפתח תקווה, למאיר דנקנר יליד רומניה, מראשוני פתח תקווה, ולשושנה רייזל צלליכין ממשפחות הביל"ויים. למד בבית הספר יק"א פיק"א בעיר. מנעוריו גילה נטייה לעיתונות. בגיל 15 החל לכתוב בעיתון "דואר היום" של איתמר בן-אב"י, בתור כתב העיתון, במושבה פתח תקווה. בגיל 17 נתמנה לעורך בעיתון[2]. היה ממקימי חוג נוער, על פי עקרונות תנועת הצופים העולמית (חוגים כאלו התאחדו מאוחר יותר לתנועת הצופים העבריים בישראל)[דרוש מקור].

פעילות ציבורית

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1922 התהדקו היחסים בין בן עמי לבן אב"י, והשניים יזמו את הקמתו של ארגון ההתיישבות "בני בנימין", שנועד לתת מענה לילידי הארץ, שחשו שאינם מיוצגים מספיק בתנועה הציונית, אל מול "ההגמוניה הרוסית"[2]. במסגרת ארגון זה, פעלו בן עמי ובן אב"י להקמת היישוב הראשון של "בני בנימין", כפר אהרון (על שמו של אהרון אהרונסון, ממקימי ניל"י), ליד רחובות. נשיא הארגון היה אלכסנדר אהרנסון והמזכיר היה בן עמי[3]. בן עמי ובן אב"י נסעו למסע גיוס תרומות בארצות הברית, על מנת להקים יישוב חדש בשרון. היישוב נקרא נתניה, על שם התורם נתן שטראוס[2].

ב-1932 הקים ארגון "בני בנימין" גם את היישוב אבן יהודה, על שמו של אביו של בן אב"י, מחיה השפה העברית, אליעזר בן-יהודה[4]. בן עמי כיהן כראש מועצת נתניה ומאוחר יותר כראש עיריית נתניה מ-1933 עד 1974 (לא באופן רציף)[5]. בן עמי הקים יחד עם גד מכנס ופעילים נוספים של ארגון "בני בנימין" את חברת "הנוטע", שרכשה קרקעות באזור השרון[6].

עובד בן עמי הצטרף לעסקי היהלומים בארץ ישראל, שאת תשתית תעשיית החיתוך והליטוש ייסדו בני הדודים דסקל ורוזנבג במפעל היהלומים הראשון בארץ ישראל שהקימו בפתח תקווה. בשנת 1939, בן עמי הזמין לארץ את שני תעשייני היהלומים אשר אנשל דסקל וצבי (הרמן) רוזנברג, ובסכומים הראשונים שגויסו הוקמה המלטשה הראשונה של העיר נתניה, "מלטשת אופיר". בשנת 1940 הקים את התאחדות תעשיית היהלומים הישראלית[7].

בשנת 1947 היה בן עמי עציר פוליטי במחנה המעצר בלטרון[8]. ב-1948 תמך כלכלית בד"ר עזריאל קרליבך וחבורת הפורשים מהעיתון "ידיעות אחרונות", והיה שותף להקמת העיתון "מעריב". מאז עמד במשך שנים רבות בראש "הוצאת מודיעין", בעלת העיתון[9]. בן-עמי החזיק ב-20% ממניות ההוצאה והיה בעל זכות וטו על החלטות ההנהלה[10].

בשנת 1955 יזם שר האוצר לוי אשכול את הקמת העיר אשדוד. לצורך כך גייס את עובד בן עמי שנחשב למיליונר ישראלי[11]. בן עמי הקים יחד עם המיליונר פיליפ קלוצניק מארצות הברית את החברה הקבלנית "קבוצת בוני ערים", שבנתה את יחידות הדיור הראשונות בעיר אשדוד[12]. הממשלה הצטרפה לחברה כשותפה, ובן עמי התמנה לראש צוות ההקמה, והשפיע על עיצוב פני העיר[13].

החוזה שנחתם בין מדינת ישראל לבין עובד בן-עמי ופיליפ קלוצניק, 15 במאי 1956

בן עמי היה מקורב לחוגי הימין בישראל, ונמנה עם מקימי התנועה למען ארץ ישראל השלמה לאחר מלחמת ששת הימים. בין השאר מימן, בפסח 1968, את השכרת מלון "פארק" בחברון, מבעלי המלון חמולת קוואסמה, עבור קבוצת מתנחלים שחגגה את ליל הסדר, ונשארה חודש וחצי לאחר מכן[14]. אירוע שהביא לבסוף להקמת קריית ארבע וחידוש היישוב היהודי בעיר.

על שמו קרויים רחוב בנתניה ושדרה באשדוד.

עובד בן עמי היה נשוי ליפה ולזוג שלוש בנות. בתו ליאורה, נישאה לאלי לנדאו, שהיה ראש עיריית הרצליה.

אחיו, משה דנקנר היה שותפו בעסקי היהלומים ותעשיין בזכות עצמו. ילדיו של דנקנר הקימו את קבוצת דנקנר השקעות ושניים מנכדיו הם נוחי דנקנר ודני דנקנר[15]. אח נוסף, ישי דנקנר, היה בין מייסדי הרצליה[16].

לקריאה נוספת

[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא עובד בן עמי בוויקישיתוף

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ את שם משפחתו דנקנר החליף בשם בן עמ"י, כראשי התיבות של עובד, מאיר-מתתיהו - שם אביו, יוסף - שם סבו, שנרצח בגולה לעיני בנו מאיר
  2. ^ 1 2 3 טל שחף, עובד בן עמ"י: בונה ערים, מעריב, 18 באוקטובר 1988
  3. ^ עירית עמית כהן, ‏בין מערב למזרח: הברון פליקס דה מנשה – עסקן, יזם וציוני, קתדרה 114, דצמבר 2004, טבת תשס"ה, עמ' 82–87
  4. ^ הועידה והכינוס של בני בנימין, דואר היום, 6 באוגוסט 1933
  5. ^ מה שמע וראה הנציב בשרון הצפוני, דבר, 14 במרץ 1934
  6. ^ נפטר גד מכנס, מעריב, 7 במרץ 1954
  7. ^ חוסל המשבר בהנהלת יהלומני ארץ־ישראל, הארץ, 19 באוגוסט 1945
    אריה גלבלום, סיום מוצלח למו"מ עם סינדיקט היהלומים, הארץ, 30 במרץ 1947
  8. ^ פנינו לשלום עם הערבים, קול העם, 17 באוגוסט 1947
  9. ^ במודיעים ניטעו חורשות על שם עובד בן עמ"י, מעריב, 12 בנובמבר 1980
  10. ^ נחום ברנע, מה קרה למעריב?, כותרת ראשית, 3 ביולי 1985
  11. ^ נ. שרוני, עיר נמל ישראלית תמצח במולדתו של גלית הפלשתי, מעריב, 4 בדצמבר 1956
  12. ^ שיפוצים בחוזה אשדוד, למרחב, 18 באוקטובר 1961
  13. ^ אלה תולדות חוזה אשדוד, מעריב, 9 באוגוסט 1964
  14. ^ ישראל כהן, חזרה לחברון אחרי 39 שנה, דבר, 26 באפריל 1968
  15. ^ משה דנקנר הובא למנוחות בנתניה, מעריב, 19 ביוני 1984
  16. ^ מת ישי דנקנר מבוני הרצליה, מעריב, 29 באוגוסט 1976