משתמשת:מישהי שאיכפת לה/ארגז חול/עידכונים לערך על השיתוק מוחין- c.p.

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

בבקשה לא לערוך את הדף ליאת.שיחה מישהי שאיכפת לה 18:27, 24 דצמבר 2005 (UTC)

בס"ד ארגז החול יתעדכן בהתאם לשינויים בערך המקורי


גורמים[עריכת קוד מקור | עריכה]

שיתוק מוחין איננה הפרעה או מחלה בודדת, אלא שם קיבוצי למספר ליקויים שנגרמים בעת הלידה ולכן אין סיבה מוגדרת לתופעה זו. בין הסיבות העיקריות אפשר למנות את היפוקסיה ואספיקסיה (העדר חמצן ברקמות) של המוח, משקל לידה נמוך במיוחד (מתחת ל-1000 גרם), פגות, זיהומים שונים ועוד. אחרי הלידה הגורמים האפשריים הם רעלנים שונים, פגיעות מוחיות ומניעת הגעת החמצן אל המוח.

סוגי שיתוק מוחין[עריכת קוד מקור | עריכה]

למגבלה מספר סוגים:

  • מונופלגיה (Monoplegia). סוג זה מתאפיין בנכות בגפה אחת (יד או רגל).
  • דיפלגיה (Diplegia), נכות באזור פלג הגוף התחתון, בדרך כלל הגב ושתי הרגליים.
  • המיפגליה (Hemiplegia), נכות בצד אחד של הגוף: יד, רגל וגב באותו הצד.
  • טריפלגיה (Triplegia), נכות של שלוש גפיים וגב.
  • טטרפלגיה או קוודריפלגיה (Tetraplegia, Quadriplegia), נכות של ארבע הגפיים וגב.
  • אטטוזה: תנועתיות יתר ואי-יכולת לדייק בתנועה.

תסמינים[עריכת קוד מקור | עריכה]

יילודים הסובלים מ-CP עלולים ללקות בשלל בעיות, ביניהן בעיות ראיה, שמיעה, דיבור והליכה. הלוקים בשיתוק מוחין סובלים מבעיה במערכת העצבים המרכזית, ולכן קיים סיכוי להתפתחות מינית מוקדמת מהרגיל.

תסמינים נוספים היכולים להתלוות להפרעה:

החסימה גורמת ללחץ תוך גולגולתי שמשפיע על תפקודיים מוחיים ומוטוריים.

אבחון וטיפול[עריכת קוד מקור | עריכה]

את שיתוק המוחין מאבחנים מייד לאחר הלידה או בגיל מאוחר יותר. על מנת לזהות את ההפרעה, על הנבדק לעבור סדרת בדיקות מקיפות. אין תרופה לשיתוק מוחין, אם כי טיפול פיזיוטרפיים ואחרים יכולים להקל במידת מה על הנכה. הטיפול מתמקד בדרך כלל בסימפטומים ומטרתו להגדיל את רווחת המטופל ולא לרפאו.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

שיתוק מוחין בספרות[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • אני אתגבר מאת דבורה עומר (הוצאת שרברק, 1979). סיפורה האמיתי של ילדה הסובלת מ-CP והתמודדותה עם ההפרעה.