משתמשת:BlueHorizon/טיוטה2

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

סת' הגלונדשבדית: Carl Zeth Konstantin Höglund; ‏29 באפריל 1884 - 13 באוגוסט 1956) היה פוליטיקאי קומוניסטי שבדי, אנטי-מיליטריסטי, סופר, עיתונאי וראש עיריית סטוקהולם בשנים 1940-1950.

הוגלנד השתתף בפגישות רבות ברוסיה הבולשביקית ונבחר לוועדה המנהלת של הקומינטרן ב-1922. בשנים 1917, 1919-1924 הנהיג את מפלגת השמאל. בשנת 1926, חזר למפלגת הפועלים הסוציאל-דמוקרטית של שבדיה אך עדיין הגדיר עצמו כקומוניסט.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הגלונד בסיום לימודיו התיכוניים, 1902

הגלונד נולד בשנת 1884 בגטבורג כבן למשפחה מהמעמד הבינוני-תחתון. הגלונד היה הצעיר במשפחה ולו תשע אחיות גדולות. הוריו היו דתיים אך לא אהדו את ההיררכיה בכנסייה ואת השימוש הפוליטי שנעשה בדת. בהמשך חייו הפך הגלונד לאתאיסט.

בתיכון קרא הגלונד בכתביהם של סוציאליסטים גרמנים ושבדים כגון קרל מרקס, פרדיננד לסל, וילהלם ליבקנכט והיאלמר ברנטינג והחל להגדיר את עצמו כסוציאליסט. עם סיום לימודיו התמחה הגלונד בעיתון השבדי "Göteborgs-Posten" ובהמשך הועסק באותו עיתון.

בסתיו 1902 החל הגלונד בלימודי היסטוריה, מדעי המדינה וספרות באוניברסיטת גטבורג. במהלך לימודיו פגש והתיידד עם Fredrik Ström פרדריק סטרום, אז סטודנט בשנת לימודיו הרביעית שהיה סוציאליסט קיצוני. בהפגנת "יום מאי" (אנ') הוזמנו סטרום והגלונד לנאום עבור המפלגה הסוציאל-דמוקרטית בנוגע לדרישה למעבר ליום עבודה בעל שמונה שעות.

פריז[עריכת קוד מקור | עריכה]

בקיץ 1903 החליטו הגלונד וסטרום לעבור לפריז. הם היו סקרנים לגבי העיר שהייתה ערש מולדתה של המהפכה הצרפתית, מקום בו נלחמו וחיו גיבורי המהפכה ז'אן-פול מארה, ז'ורז' דנטון ולואי דה סן-ז'וסט. צמד החברים השתתף במספר מפגשים סוציאליסטים, הגדול שבהם היה נאומו של ז'אן ז'ורס לקהל של מעל 4,000 איש. השניים ניסו את מזלם בכתיבה עצמאית ושלחו מאמרים פוליטיים לשבדיה, שם פורסמו לעתים בעיתונים שונים. באחד הימים גילה סטרום שהוא והגלונד נמצאים תחת מעקבה של המשטרה הצרפתית.

הגלונד וסטרום לא היו בעלי אמצעים כספיים רבים ונאלצו לחיות בצמצום בפריז. בחורף 1903 כספם אזל והם נאלצו לחזור לשבדיה ונעזרו לשם כך בכסף ששלחו שתיים מאחיותיו של הגלונד.

המפלגה הסוציאל-דמוקרטית[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-1904 הצטרף הגלונד למפלגה הסוציאל-דמוקרטית והפך למנהיג תנועת הצעירים של המפלגה. ב-1905 הביע הגלונד תמיכה איתנה בזכותה של נורבגיה להגדרה עצמית ולעצמאות משבדיה. לאחר שהשמרנים השבדים הבהירו שהם מוכנים לדכא את נורבגיה בכוח, הגלונד כתב מאמר בשם "הורידו את הנשק!" (!Ned med vapnen) בו הצהיר בעקיפין שאם פועלי שבדיה יאולצו לצאת למלחמה מול נורבגיה, הם יפנו את נשקם במקום זאת אל עבר השכבה השלטת בשבדיה. המלחמה נמנעה ונורבגיה זכתה לעצמאות, אך הגלונד נשפט לשישה חודשי מאסר בכלא על התבטאותו. את עונש המאסר ריצה ב-1906.

בעוד שהיה מושא לגינויים ונכלא על ידי השכבה השלטת בשבדיה, זכה הגלונד להערכה מידי אחרים. הסוציאליסט הגרמני קרל ליבקנכט שיבח את מאמרו של הגלונד בספרו "מיליטריזם ואנטי-מיליטריזם" ולנין, המנהיג הקומוניסטי הרוסי, התייחס לנושא המאבק השוודי-נרווגי בספרו "זכות הלאומים להגדרה עצמית" ותמך בסולידריות שנוצרה בין מעמדות הפועלים בשוודיה ובנורווגיה.