שוודית

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
(הופנה מהדף שבדית)
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
שוודית (svenska)
מדינות בהן מדוברת: שוודיהFlag of Sweden.svg  שוודיה
פינלנדFlag of Finland.svg  פינלנד
אולנדFlag of Åland.svg  אולנד
אזורים בהם מדוברת: צפון אירופה
סך כל הדוברים: כ-9,000,000
דוברי שפת אם: 7,825,000
כתב: אלפבית לטיני
סיווג משפחתי: הודו-אירופית
גרמאנית
צפונית
צפונית יבשתית
שוודית
מעמד רשמי
שפה רשמית במדינות: שוודיהFlag of Sweden.svg  שוודיה
פינלנדFlag of Finland.svg  פינלנד
אולנדFlag of Åland.svg  אולנד
שפה רשמית בארגונים: האיחוד האירופי
גוף מפקח: Svenska språknämnden – מועצת השפה השוודית
ראו גם: שפהרשימת שפות
תפוצת השפה

שוודית () היא שפה סקנדינבית מזרחית מקבוצת השפות הגרמאניות של משפחת השפות ההודו-אירופיות, המדוברת בפי תשעה מיליון איש בעולם, שמונָה וחצי מתוכם בשוודיה. משנת 2009 הוכרה השוודית כשפה רשמית בשוודיה.

מלבד בשוודיה, מדוברת השוודית גם במחוז אולנד (Åland) השייך לפינלנד. בפינלנד היבשתית ישנו מיעוט של ששה אחוזים דוברי שוודית, וזו שפה רשמית ובעלת מעמד שווה לפינית. בנוסף, כמה אלפי אנשים באסטוניה דוברים שוודית.

השפה התפתחה מהנורדית העתיקה, בדומה לדנית ולנורווגית, מהן אינה שונה באופן מהותי. למעשה, דובריה יכולים להבין דנית ונורווגית, ובייחוד את האחרונה, הדומה לשוודית במבטאה. בימי הביניים עברה השפה שינויים רבים עד שעברה סטנדרטיזציה במאה ה-16. ב-1786 נוסדה האקדמיה השוודית שתפקידה לפקח על התפתחות השפה התקנית.

כשפה גרמאנית חולקת השוודית אוצר מלים נרחב גם עם הגרמנית והאנגלית. היא שאלה מלים רבות מהגרמנית התחתית בימי הביניים, מהגרמנית העלית (הגרמנית התקנית) במאות ה-16 וה-17, מהצרפתית במאה ה-18 ומהאנגלית ב-20.

הגייתה וכתיבתה של השפה השוודית[עריכת קוד מקור | עריכה]

עד המאה ה-13 נכתבה השוודית באמצעות האלפבית הרוני, אך עם התפשטות הנצרות בשוודיה החלה השפה השוודית להיכתב באמצעות האלפבית הלטיני. האלפבית הלטיני הנו בתוספת שלוש אותיות תנועה נוספות - å ,ä ו-ö, ולפעמים נעשה שימוש גם באות התנועה ü לכתיבת שמות ממקור גרמני.

עיצורים[עריכת קוד מקור | עריכה]

העיצורים
הסימון
הגראפי
תעתיק IPA הערך הפונטי
Bb b נהגה כהגיית בי"ת
Ch/ch ɕ נהגה כהגיית שי"ן שורקת לפני התנועות e i y ä ö
ɧ נהגה כהגיית כ"ף רפה שורקת לפני התנועות a o å u
Dd d נהגה כהגיית דל"ת כשהלשון צמודה לאחורי השיניים
Dj/dj j נהגית כהגיית יו"ד עיצורית
Ff f נהגית כהגיית פ"א רפה
Gg j נהגה כהגיית יו"ד עיצורית לפני התנועות e i y ä ö
g נהגה כהגיית גימ"ל בכל מקום אחר
Gj/gj j נהגה כהגיית יו"ד עיצורית
Hh h נהגה כהגיית ה"א
Hj/hj ‏j נהגים כהגיית יו"ד עיצורית
Jj
Kk k נהגה כהגיית כ"ף לפני התנועות a o å u
‏ɕ נהגה כהגיית שי"ן שורקת לפני התנועות e i y ä ö
Kj/kj נהגה כהגיית שי"ן שורקת
Ll l נהגה כהגיית למ"ד
Lj/lj j נהגה כהגיית יו"ד עיצורית
Mm m נהגה כהגיית מ"ם
Nn n נהגה כהגיית נו"ן
Ng/ng ŋ נהגה כצליל ng באנגלית
Pp p נהגה כהגיית פ"א
Rr r נהגה כהגיית רי"ש מתגלגלת
Rd/rd ɖ בצפון שוודיה ובמרכזה נהגה כהגיית דל"ת כשקצה הלשון מופנה אחורנית;
בדרום שוודיה נהגה כפי שנכתב
Rl/rl ɭ בצפון שוודיה ובמרכזה נהגה כהגיית למ"ד כשקצה הלשון מופנה אחורנית;
בדרום שוודיה נהגה כפי שנכתב
Rn/rn ɳ בצפון שוודיה ובמרכזה נהגה כהגיית נו"ן כשקצה הלשון מופנה אחורנית;
בדרום שוודיה נהגה כפי שנכתב
Rs/rs ʂ בצפון שוודיה ובמרכזה נהגה כהגיית סמ"ך כשקצה הלשון מופנה אחורנית;
בדרום שוודיה נהגה כפי שנכתב
Rt/rt ʈ בצפון שוודיה ובמרכזה נהגה כהגיית ת"ו כשקצה הלשון מופנה אחורנית;
בדרום שוודיה נהגה כפי שנכתב
Ss s נהגה כהגיית סמ"ך
Sk/sk sk נהגה סְקְ לפני התנועות a o å u
‏ɧ נהגה כהגיית כ"ף רפה ושורקת לפני התנועות e i y ä ö
Sch/sch נהגה כהגיית כ"ף רפה שורקת
Sj/sj
Skj/skj
Stj/stj
Tt t נהגה כהגיית ת"ו עם הלשון צמודה לאחורי השיניים
Tj/tj ɕ נהגה כהגיית שי"ן שורקת
Vv v נהגים כהגיית בי"ת רפה
Ww

תנועות[עריכת קוד מקור | עריכה]

מיקום מדויק לתנועות בשוודית
התנועות
הסימון
הגראפי
תעתיק IPA הערך הפונטי דוגמה
Aa [ä]
נהגית כהגיית פתח
ː‏[ɑ]
בגרסתה הארוכה נהגית כהגיית פתח אחורית מעט‏[1]
Ää []
נהגית כהגיית צירי פתוח מעט
ː‏[ɛ]
בגרסתה הארוכה נהגית כהגיית צירי פתוח מעט‏[2]
Åå [ɔ]
נהגית כתנועה בין חולם ~ קמץ תימנית
ː‏[o]
בגרסתה הארוכה נהגית כהגיית חולם
Ee [ə]
נהגית כהגיית a במלה האנגלית About
ː‏[e]
בגרסתה הארוכה נהגה כהגיית צירי סגורה מעט‏[3]
Ii [i]
נהגית כהגיית חיריק
Oo [ʊ]
נהגית כהגיית קובוץ‏[4]
ː‏[u]
בגרסתה הארוכה נהגית כהגיית שורוק
Öö ø̞ נהגית כהגיית צירי מעוגלת‏[5]
ː‏[ø]
בגרסתה הארוכה נהגית כהגיית ö הגרמנית או בדמיון ל-ir במלה האנגלית bird‏[6]
Uu נהגית כהגיית U, רק מעט יותר לחוצה
ː‏[ʏ]
נהגית כהגיית i במלה האנגלית in אך מעוגלת‏[7]
Yy ʏ
ː‏[y]
נהגית כהגיית חיריק מעוגלת
  • Qq, Ww, Zz, Cc - מופיעות במלים זרות ונהגות בהתאם לשפה ממנה המלים שאולות.
  • התנועות נהגות כקצרות כאשר מופיעות לפני שני עיצורים, בכל מקום אחר נהגות כארוכות.

הטעם[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשוודית הטעם נופל בדרך כלל על ההברה הראשונה, אך להברה המוטעמת יכולים להיות שני טונים: עולה ויורד.

  • טון עולה - הברה מוטעמת רגילה, מופיע במלים הארוכות משתיים-שלוש הברות ובמלים בנות הברה אחת במילונים מסוימים מסומן באמצעות סימן עולה, á וכו.
  • טון יורד - ההברה המוטעמת יורדת בצלילה וההברה הבאה אחריה מתחילה בצליל גבוה יותר, מופיע בעיקר במלים בנות שתי הברות, במילונים מסוימים מסומן באמצעות סימן יורד, à וכו.

הדקדוק השוודי[עריכת קוד מקור | עריכה]

מערכת הפועל השוודי[עריכת קוד מקור | עריכה]

תכונה של השפה השוודית (וכן של הדנית והנורווגית) המקלה מאוד על לומדיה היא העדר מוחלט של נטיית פעלים לפי הגופים השונים. "אני הולך" ייאמר בשוודית jag går; "הם הולכים": de går; "הוא הולך": han går. כלל זה תקף אפילו עבור פעלים יוצאים מן הכלל, כגון "להיות".

בסיסי הפעלים הרגילים בשוודית עשויים להסתיים בעיצור או בתנועת a מה שאומר שלא ניתן להבחין בבסיס הפועל בצורת המקור, אך הבסיס מתגלה בצורת הציווי ביחיד. הבסיס נראה בבירור בנטיות ההווה (כפי שיפורט בהמשך) ומאחר שיש צורך בידיעת בסיס הפועל ליצירת כל צורות הפעלים הרגילים, צורת ההווה עדיפה לשינון מאשר צורת המקור.

פועלי העזר בשוודית[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשוודית משתמשים במספר פועלי עזר המסייעים לבנות משפטי תיאור ומשפטי פעולה בזמנים שונים.

פועלי העזר בשוודית
צורת ההווה צורת העבר צורת המושלם צורת בינוני העבר צורת בינוני ההווה
vara - להיות är var varit vard varande
ha(hava) - שייכות har hade haft havd havande
Bli (bliva) - להיהפך blir blev blivit bliven blivande
skola - skall skulle skolat skolad skolande
  • פועל העזר vara – להיות, משמש במשפטי תיאור בזמנים שונים.
  • פועל העזר ha – שייכות, משמש בזמני הפרפקט.
  • פועל העזר bli – להיהפך, משמש בצורת הסביל.
  • פועל העזר skola – צורת ההווה שלו (skall, או בקיצור ska) משמשת ליצירת משפטים בעתיד, צורת העבר שלו (skulle) משמשת ליצירת תנאי ההווה, תנאי היפותטי.
  • צורת הפרפקט משמשת יחד עם פועל העזר ha ליצירת זמני הפרפקט, בניגוד לשפות אחרות כמו אנגלית וגרמנית שם נעשה שימוש בבינוני לצורך כך.
  • בינוני העבר משמש כתואר (כתואר נוטה לפי נטיות התארים), ומשמש את צורת הסביל יחד עם פועל העזר bli – להיהפך.
  • בינוני ההווה משמש כתואר (כתואר נוטה לפי נטיות התארים), ומשמש גם כשם הפעולה. בניגוד לאנגלית, הוא אינו יוצר זמנים מתקדמים עם הפועל "להיות".

הזמנים הרגילים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בפעלים רגילים זמן ההווה נוצר באמצעות תוספת ‎-r לבסיסי פעלים המסתיים בתנועת a, ובאמצעות תוספת ‎-er לבסיסי פעלים המסתיימים בעיצור. פעלים בני הברה אחת בצורת המקור הם לרוב בלתי רגילים וצורת ההווה שלהם נוצרת לרוב באמצעות תוספת ‎-r.

בפעלים רגילים זמן העבר נוצר באמצעות תוספת ‎-de לבסיסי פעלים המסתיימים בתנועת a או בעיצור קולי, ובאמצעות תוספת ‎-te לבסיסי פעלים המסתיימים בעיצור אטום.

זמן העתיד נוצר באמצעות שימוש בפועל העזר skola בזמן ההווה ובצורת המקור של הפועל העיקרי.

דרך התנאי נוצרת באמצעות שימוש בפועל העזר skola בזמן עבר ובצורת המקור של הפועל העיקרי, מציין תנאי הווה שהוא תנאי היפותטי.

זמני הפרפקט[עריכת קוד מקור | עריכה]

זמני הפרפקט מופקים באמצעות שימוש בנטיות פועל העזר ha – שייכות בזמנים שונים וצורת הפרפקט. בפעלים רגילים צורת הפרפקט נוצרת באמצעות תוספת ‎-t לבסיס הפועל.

  • פרפקט ההווה – נוצר באמצעות צורת ההווה של הפועל ha וצורת הפרפקט של הפועל העיקרי. מציין פעולה שהתרחשה בעבר.
  • פרפקט העבר – נוצר באמצעות צורת העבר של פועל העזר ha וצורת הפרפקט של הפועל העיקרי. מציין פעולה שהתרחשה לפני פעולה אחרת בעבר, מעין פלאשבק.
  • פרפקט העתיד – נוצר באמצעות זמן העתיד של פועל העזר ha – שייכות (skall ha) וצורת הפרפקט של הפועל העיקרי. מציין פעולה שהתרחשה לפני פעולה אחרת בעתיד.
  • פרפקט התנאי – נוצר באמצעות זמן התנאי של פועל העזר ha – שייכות (skulle ha) וצורת הפרפקט של הפועל העיקרי. מציין תנאי עבר, תנאי שלא התממש והוא בטל.

הבינוני[עריכת קוד מקור | עריכה]

בינוני ההווה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בפעלים רגילים נוצר באמצעות תוספת ‎-nde לצורת המקור של הפועל בפעלים בני מעל הברה אחת, בפעלים בני הברה אחת נוצר באמצעות תוספת ‎-ende לצורת המקור של הפועל.

בינוני ההווה משמש כשם תואר וכאשר הוא משמש שם תואר הוא נוטה לפי נטיות התארים. בינוני ההווה משמש גם כשם הפעולה.

ראוי לציין, כי בניגוד לאנגלית בינוני ההווה אינו יוצר זמנים מתמשכים עם הפועל "להיות".

בינוני העבר[עריכת קוד מקור | עריכה]

בפעלים רגילים שבסיסם מסתיים בתנועת a, נוצר באמצעות תוספת ‎-d לבסיס הפועל. בפעלים רגילים שבסיסם מסתיים בעיצור, נוצר באמצעות תוספת ‎-d לבסיסים המסתיימים בעיצור קולי, ותוספת ‎-t לבסיסים המסתיימים בעיצור אטום.

בינוני העבר משמש כשם תואר וכאשר הוא משמש שם תואר הוא נוטה לפי נטיות התארים. בינוני העבר משמש גם את דרך הסביל כאשר מופיע לאחר נטיות פועל העזר bli, שמשמעותו "להיהפך" בזמנים שונים.

פועלי מצב[עריכת קוד מקור | עריכה]

פועלי מצב בשוודית
צורת ההווה צורת העבר צורת המושלם צורת בינוני העבר צורת בינוני ההווה
Vilja - לרצות vill ville velat velad viljande
Kunna - להיות יכול kan kunde kunnat kunnad kunnande
Måsta - להיות מוכרח måste måste måst måstad måstande
Låta - לאפשר låter lät låtit låten låtande
Få - להיות רשאי ל... får fick fått fådd fående
Må - להתאפשר måtte mått mådd mående
Böra - להיות אמור ל... bör börde bort börd börande
Töra - להיות עשוי ל... tör torde tort törd törande
Bruka - להיות רגיל ל... brukar brukade brukat brukad brukande
Behöva - להיות זקוק ל... behöver behövde behövt behövd behövande
Lära - להיות מה שנאמר עליו lär lärde lärt lärd lärande

נטיות שמות עצם[עריכת קוד מקור | עריכה]

נטיות שמות העצם ביחיד[עריכת קוד מקור | עריכה]

יחיד לא מיודע[עריכת קוד מקור | עריכה]

בעבר, התקיימו בשוודית שלושה מינים דקדוקיים (זכר, נקבה ונייטרלי), בדומה לשפות גרמאניות אחרות. עם הזמן, מיני הזכר והנקבה התאחדו למין אחד. כתוצאה מכך, כיום לשמות העצם ביחיד שני מינים בלבד בשוודית, אוטרום (מבחינה היסטורית איחוד של הזכר והנקבה) והמין הנייטראלי (ניטרום). התווית המסתמת en מופיעה לפני שם עצם ממין האוטרום, בעוד התווית המסתמת ett מופיעה לפני שם העצם מהמין הנייטרלי. תפקידה של תווית זו זהה לתפקידה בשפות אחרות (a/an באנגלית, למשל).

יחיד מיודע[עריכת קוד מקור | עריכה]

ליידוע שם העצם ממין האוטרום מתווסף en, כאשר ה־e נשמט אם שם העצם מסתיים בתנועה. ליידוע שם העצם מהמין הנייטרלי מתווסף et, כאשר ה־e נשמט אם שם העצם מסתיים בתנועה. כאשר לשם העצם המיודע מתווסף תואר, נוספת התווית den לפני שם התואר שלפני שם העצם ממין האוטרום, והתווית det נוספת לפני שם התואר שלפני שם העצם מהמין הנייטרלי.

ליידוע שם העצם מהמגדר הנפוץ ביידוע הצגתי (זה, זו), כאשר העצם קרוב לדובר נעשה שימוש בתווית היידוע den här ("זה שפה") או בקיצור denna. ליידוע שם העצם מהמגדר הנפוץ ביידוע הצגתי (זה, זו), כאשר העצם רחוק מהדובר נעשה שימוש בתווית היידוע den där ("זה ששם").
ליידוע שם העצם מהמגדר הנייטרלי ביידוע הצגתי (זה, זו), כאשר שם העצם קרוב לדובר נעשה שימוש בתווית היידוע det här או בקיצור detta.
ליידוע שם העצם מהמגדר הנייטרלי ביידוע הצגתי (זה, זו), כאשר שם העצם רחוק מהדובר נעשה שימוש בתווית היידוע det där.

נטיית שמות העצם ברבים[עריכת קוד מקור | עריכה]

רבים לא מיודע[עריכת קוד מקור | עריכה]

כמעט כל שמות העצם שאינם מיודעים מהמגדר הנפוץ המסתיימים בתנועת a, תנועה זאת מותמרת בהם לסיומת or.
רוב שמות העצם שאינם מיודעים מהמגדר הנפוץ המסתיימים בתנועה שאינה תנועת a נוספת להם הסיומת ar.
רוב שמות העצם שאינם מיודעים מהמגדר הנפוץ המסתיימים בעיצור נוספת להם הסיומת ar.
רוב שמות העצם שאינם מיודעים מהמגדר הנפוץ בהם הטעם הוא על ההברה האחרונה, או שהם בני הברה אחת, הריבוי נעשה באמצעות הסיומת er.
בחלק משמות העצם בהם הריבוי הוא באמצעות הסיומת er ישנו שינוי תנועה בשם העצם לפי התבנית הבאה: a>>ä o>>ö ä>>å.

כמעט כל שמות העצם שאינם מיודעים מהמגדר הנייטרלי המסתיימים בתנועה, נוספת להם הסיומת n. כמעט כל שמות העצם שאינם מיודעים מהמגדר הנייטרלי המסתיימים בעיצור, צורת הרבים שלהם היא כצורת היחיד.

רבים מיודע[עריכת קוד מקור | עריכה]

ליידוע שם עצם ברבים נוספת הסיומת na על סיומת הרבים (כאשר סיומת הרבים מסתיימת ב־n אז ביידוע נוסף רק a), שמות העצם שאינם מקבלים סיומת ברבים, ליידועם נוספת הסיומת en. כאשר שם העצם המיודע מתואר נוספת התווית de לפני שם התואר שלפני שם העצם ברבים.

ליידוע שם העצם ברבים ביידוע הצגתי (אלה/אלו), כאשר העצם קרוב לדובר נעשה שימוש בתווית היידוע de här או בקיצור dessa. ליידוע שם העצם ברבים ביידוע הצגתי (אלה/אלו), כאשר העצם רחוק מהדובר נעשה שימוש בתווית היידוע de där.

נטיות תארים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשפה השוודית התארים מתאימים לשם העצם במין ובמספר. ישנן שתי מערכות לנטיית התואר השוודי: הנטייה החזקה והנטייה החלשה.

הנטייה החלשה משמשת לתיאור שם עצם מיודע, ויש בה תוספת a לשם התואר ולפניו אחד הכינויים den או det בהתאם למגדר שם העצם ביחיד (den למגדר הנפוץ ו־det למגדר הנייטרלי) ו־de לפני שם העצם ברבים.

הנטייה החזקה משמשת לתיאור שם עצם בלתי מיודע. בנטייה זו צורת התואר הבסיסית משמשת את המגדר הנפוץ בצורת היחיד, ולצורך יצירת המגדר ביחיד נייטרלי נוסף t לשם התואר, אם שם התואר מסתיים ב־d או dd בצורה הנייטרלית זה מותמר ב־t או tt בהתאמה. לשם התואר ברבים נוסף a.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • מילון שוודי–אנגלי, ניתן להגיע מהתפריט השמאלי גם למילונים משוודית אל שפות אחרות, ולשמוע את הגיית המילים בשוודית.

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ הצליל המדויק הנו בדיוק באמצע קו [ɑ] ~ [ɔ] - או בקריטריון כמעט-פתוחה (ראה בטרפז משמאל)
  2. ^ הצליל המדויק הנו כמעט באמצע קו [ɛ] ~ [ɜ]. יש המזהים ומתייחסים אליו כ-[æ] (ראה בטרפז משמאל)
  3. ^ הצליל המדויק כמעט באמצע קו [e̞] ~ [e] (ראה בטרפז משמאל)
  4. ^ הצליל המדויק אחורי יותר וקרוב מאוד לקו [o] ~ [u] (ראה בטרפז משמאל)
  5. ^ הצליל המדויק אחורי יותר וקרוב לאמצע קו [ø̞] ~ [ɘ]. יש המזהים ומתייחסים אליו כ-[œ] (ראה בטרפז משמאל)
  6. ^ הצליל המדויק אחורי ופתוח יותר (ראה בטרפז משמאל)
  7. ^ הצליל המדויק אחורי יותר בקו [ʏ] ~ [ʊ̈]. יש המזהים ומתייחסים אליו כ-[ʉ] או [ʉ͍] (ראה בטרפז משמאל)