משתמשת:Danielc1511/נבואה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

טיוטה

דף זה אינו ערך אנציקלופדי
דף זה הוא טיוטה של Danielc1511.
דף זה אינו ערך אנציקלופדי
דף זה הוא טיוטה של Danielc1511.

ישעיהו השני ישעיהו השני היה נביא שפעל בתקופת שיבת ציון ונבואותיו נאמרו מיד לאחר הצהרת כורש בשנת 538 לפנה"ס. הוא נמנה עם הנביאים שניבאו בתקופת בית שני. רמז לתקופת נבואתו של ישעיהו הוא שהמלך היחיד המופיע בנבואותיו הוא כורש מלך פרס שמלך בין השנים 530-559 לפנה"ס. ישעיהו השני ידוע בשל נבואותיו הפיוטיות ויוצאות הדופן שאינן תואמות את הנביאים שקדמו לו, הן מבחינת התוכן והן מבחינת סוג הנבואה.

ישעיהו בן אמוץ אל מול ישעיהו השני

על פי המחקר, ספר ישעיהו מורכב משני חלקים הכוללים את נבואותם של שני נביאים שונים: ישעיהו בן אמוץ (פרקים א-ל"ט) וישעיהו השני (פרקים מ' ואילך). החוקר הגרמני ברנרד דוהם מציין כי הנבואות מפרק נ"ו ואילך שייכים בכלל לנביא אחר (ישעיה השלישי). דוהם טוען כי הנביא השלישי שמו "ישעיהו השלישי". נביא זה מציג בפני העם נבואות תוכחה בעקבות חטאיהם בהווה, בשונה מחטאי העם בעבר אותן מציג ישעיהו השני . חלוקה זו איננה מקובלת על פי רוב חוקרי המקרא. למרות ששמו של ישעיהו השני איננו נזכר במפורש בחלק השני של הספר, ההחלטה על חלוקת הספר לשני חלקים שונים (או שלושה) נובעת משום ההבדלים והשינויים בלשון ובעולם האמונות והדעות אותם מציגים שני הנביאים. הלשון בה משתמש ישעיהו השני מתאימה לעברית המאוחרת וניכרת בה השפעת השפה הארמית. בעוד ישעיהו השני מאמין בגאולה, ישעיה בן אמוץ מציג נבואת פורענות אשר לא מסמלת טוב עבור העם. מוטיב המופיע בפרקי ישעיהו השני ואינו מופיע בפרקי ישעיה בן אמוץ הוא תיאור האל כבורא העולם. נבואתיו של ישעיהו בשונה מנבואתיו של ישעיה בן אמוץ הינן נבואות נחמה שהופנו לגולי בבל. צירוף נבואותיו של ישעיהו השני כהמשך לנבואותיו של ישעיהו בן אמוץ מטרתו ליצור רצף היסטורי רציף בין נבואות הפורענות שניבא ישעיהו בן אמוץ על עתידו של עם ישראל, להבטחת עלייתו לארץ ישראל שניבא ישעיהו השני. לעומת התפיסה המחקרית, האמונה הרווחת על פי תפיסת המסורת היא כי כל ספר ישעיהו נכתב ונאמר על ידי נביא אחד בלבד והוא ישעיה בן אמוץ.

שמו של ישעיהו השני

ישעיהו השני נקרא בפי חוקרים רבים "הנביא האלמוני" ובפי חוקרים אחרים נקרא בשמו ישעיה. יש הסוברים כי השם ישעיה איננו ניתן לו כבדרך אגב אלא בשל הופעת השורש "ישע" פעמים רבות לאורך פרקי נבואתו. חוקרי המקרא מניחים כי ישעיה השני הינו יהושע (=ישוע) והנביא היחיד אשר ניבא בתקופת שיבת ציון ונקרא כך הינו יהושע בן יהוצדק הכהן .

אופי נבואתיו של ישעיהו השני

הבחירה בישעיהו השני כנביא באה לשרת מטרה אוניברסלית שהיא קירוב כלל העמים אל ישראל. ישעיהו השני נבחר לשמש כ"עבד ה'" לא רק כדי להקים את שבטי ישראל כי אם להיות אור לגויים ולהביע את ישועת ה' לכל קצוות הארץ. נבואותיו של ישעיהו השני נאמרו בהתלהבות רבה על רקע "הצהרת כורש" בשנת 538 לפנה"ס שבה העניק לעם ישראל רשות לעלות ארצה ולבנות את בית המקדש השני לה' בירושלים. הגאולה הכלל עולמית שאותה ישעיהו מזכיר בהקשר של אלוהיי ישראל כאל אוניברסלי, היא למעשה הישועה האמיתית על פי חזונו של ה'.

תחילת נבואתו נבואותיו של ישעיהו השני מתחילות בפרקים מ'-ס"ו. בתחילת נבואותיו של ישעיהו בפרק מ' מופיע צירוף המילים "נַחֲמוּ נַחֲמוּ" (מ', א') המצביע על אופי נבואותיו של ישעיהו השני- נבואות נחמה. הוא אף מזכיר את ירושלים בתחילת נבואתו "דַּבְּרוּ עַל-לֵב יְרוּשָׁלִַם, וְקִרְאוּ אֵלֶיהָ--כִּי מָלְאָה צְבָאָהּ, כִּי נִרְצָה עֲו‍ֹנָהּ:" (, מ', ב'). ישעיהו עורך השוואה בין יציאת מצריים ליציאת בבל: "קוֹל קוֹרֵא--בַּמִּדְבָּר, פַּנּוּ דֶּרֶךְ יְהוָה; יַשְּׁרוּ, בָּעֲרָבָה, מְסִלָּה, לֵאלֹהֵינוּ" (מ', ג'). באמצעות השוואה זו ישעיהו מתאר לעם שיציאת בבל תהיה גדולה ומשמעותית כמו יציאת מצריים. הנביא מציג בפני העם מספר שאלות רטוריות כמו:"מִי-מָדַד בְּשָׁעֳלוֹ מַיִם, וְשָׁמַיִם בַּזֶּרֶת תִּכֵּן, וְכָל בַּשָּׁלִשׁ, עֲפַר הָאָרֶץ; וְשָׁקַל בַּפֶּלֶס הָרִים, וּגְבָעוֹת בְּמֹאזְנָיִם. מִי-תִכֵּן אֶת-רוּחַ, יְהוָה; וְאִישׁ, עֲצָתוֹ יוֹדִיעֶנּוּ" (מ', י"ב-י"ג). כלומר האם יש מישהו שיכול למדוד את כמות המים או את העפר? התשובה לשאלה זו היא ברורה- ה' הוא זה שיכול לעשות את כל הפעולות הללו. לאורך הפרק כולו מציג הנביא את האל בגדולתו ואת האלילים באפסותם. ישעיהו השני מוצג כנביא מעודד ומחזק את רוחו של העם שנמצא במשבר בעקבות החורבן והגלות. במהלך נבואתו כולה ישעיהו שב ומזכיר לעם כי ה' הוא אלוהי הנצח ולועג לאלילים וליוצרם.

סוף נבואתו ישעיהו השני בנבואתו האוניברסלית רואה במקדש " ִּבֵיתִי, בֵּית-תְּפִלָּה יִקָּרֵא לְכָל-הָעַמִּים" , ובכך מקדם בנייה משותפת של בית המקדש עם הגויים. אם כך, פסוק זה מבטא את המגמה הסותרת של ישעיהו השני לבין מגמתם של הנביאים שקדמו לו. נביא זה שואף לאוניברסליזם גם בתחום הפולחן ובסוף נבואתו מבטיח לבני הנכר השתלבות בפולחן הדתי הישראלי, "וְגַם-מֵהֶם אֶקַּח לַכֹּהֲנִים לַלְוִיִּם, אָמַר יְהוָה" . ההבטחה לשיתוף מלא של הנוכרים בפולחן הדתי הפכה את ישעיהו השני לנביא רדיקלי עד כי דורות רבים אחריו לא יכלו להשלים עם זאת וניסו לשנותה. מתוך כך ניתן להצביע על שני זרמים שונים, הראשון הנביא ישעיהו השני המתאים את הדרישה על פי חזיון האל לזמן ולמקום הנבואה ומציג זרם יותר פתוח ומשתף כלפיי כל העמים. השני הוא הזרם השמרני המקופל בדברי התורה המבדיל עצמו מבני הנכר ומשיתופם במצוות הדתיות בהם דוגלים.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים:[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • [1]1. "שאלת ישעיה השלישי", פרופ' שלום מ' פאול.
  • [2]. "ישעיה השני", פרופ' שלום מ' פאול.
  • [3]"זהותו של ישעיה השני סברה חדשה", י"ד בראך ויהודה ת. רדאי.
  • ספר ישעיהו מ', פסוק א'.
  • ספר ישעיהו, מ' פסוק ב'.
  • ישעיהו, פרק נ"ו, פסוק ז'.
  • ישעיהו פרק ס"ו, פסוק כ"א.
  • [4]8. "המגמה האוניברסיטלית והמגמה הבדלנית בתקופת שיבת ציון", משה ויינפלד.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ פרופ' שלום פאול, [שאלת ישעיה השלישי, פרופ' שלום פאול שאלת ישעיה השלישי], באתר הספריה הוירטואלית של מט"ח
  2. ^ פרופ' פאול שלום, ישעיה השני, באתר הספריה הוירטואלית של מט"ח
  3. ^ יהודה ת. רדאי, [file:///C:/Users/%D7%90%D7%95%D7%A8/Downloads/%D7%A8%D7%93%D7%90%D7%99%20-%20%D7%96%D7%94%D7%95%D7%AA%D7%95%20%D7%A9%D7%9C%20%D7%99%D7%A9%D7%A2%D7%99%D7%94%20%D7%94%D7%A9%D7%A0%D7%99%20(1).pdf זהותו של ישעיה השני סברה חדשה]
  4. ^ משה ויניפלד, המגמה האוניסרסיטלית והמגמה הבדלנית, המכון למדעי היהדות ע"ש מנדל