משתמשת:La Nave Partirà/Nictitating membrane

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

https://en.wikipedia.org/wiki/Nictitating_membrane

https://www.encyclopedia.com/plants-and-animals/zoology-and-veterinary-medicine/zoology-general/nictitating-membrane#:~:text=nictitating%20membrane%20In%20some%20vertebrates,those%20of%20the%20family%20Carcharhinidae).

https://www.postregister.com/outdoors/nictitating-membrane-protects-the-eyes-of-many-animals/article_b54cb12d-c040-5233-87ae-901ff7480094.html

קרום הניקטציה של קשת רעול פנים כשהוא נסגר מעל העין השמאלית, שמקורו בקנתוס המדיאלי

העפעף השלישי (באנגלית Nictitating membrane או Plica semilunaris - הקרום המעפעף) הוא קרום שקוף או שקוף למחצה שבתפקידו להגן על העין ועדיין לאפשר רמה מסוימת של ראייה. הוא מתחיל בזווית העין הקרובה למרכז הפנים ותנועתו היא לרוחב העין. הוא קיים בעיניהם של בעלי חוליות רבים, באדם קיים בזווית העין שריד וסטיגלי של העפעף השלישי, דהינו שריד אבולוציוני שאיבד את התפקיד הביולוגי שלו.

תיאור[עריכת קוד מקור | עריכה]

הקרום המנקה (סגור לחלוטין) של עגור שחור כתר, עין ימין

עפעף השלישי הקרום המנקה הוא עפעף שלישי שקוף או שקוף הקיים בבעלי חיים מסוימים, שניתן למשוך על פני העין להגנה ולהרטיב אותה תוך שמירה על הראייה. המונח בא מהמילה הלטינית nictare, שפירושה "למצמץ". זה נקרא לעתים קרובות עפעף שלישי או הוו, וניתן לכנות אותו בטרמינולוגיה מדעית בשם <i id="mwMg">plica</i> semilunaris, membrana nictitans או palpebra tertia . שלא כמו העפעפיים העליונים והתחתונים, הקרום המנקה נע אופקית על פני גלגל העין.

עפעף שלישי על כלב בית

במינים רבים, כל גירוי לגלגל העין (כגון נשיפה של אוויר) יגרום לתגובת ממברנה מעוררת רפלקס.

הפצה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הקרום המנקה (אמצע-מצמוץ) של עיט קירח

עפעף שלישי מלא קיים בדגים, דו-חיים, זוחלים, ציפורים ויונקים, אך נדירות בפרימטים כולל קופי אדם. [1] [2] בבני אדם, ה- plica semilunaris (הידוע גם כקפל החצי-לנרי) והשרירים הקשורים אליו הינם הומולוגיים לקרום המנקה הנראים אצל יונקים אחרים ובעלי חוליות אחרים. [3] ברוב המינים של הפרימטים, בדרך כלל לא קיים plica semilunaris, אם כי ניתן למצוא קרומי ניקטציה מפותחים במלואם בלמורים ובפרימטים לוריסואידים . [4] [5] לחלק מהיונקים, כמו גמלים, דובי קוטב, כלבי ים וחרדונים, יש קרומי ניקטציה מלאים, ויונקים רבים שומרים על חלק קטן ושריד מהקרום בזווית העין. בלוטה של העפעף השלישי (בלוטת nictitans) או בלוטת הארדר מחוברת לקרום הניקטציה של כמה בעלי חיים ועשויה לייצר עד 50% מסרט הדמעות .

פונקציות[עריכת קוד מקור | עריכה]

עין זהב מצויה המציגה את קרום הניקטציה השקוף האופייני לבעלי חיים צוללים
הקרום המנקה של כריש כחול

הקרום המנקה הוא בדרך כלל שקוף. בכמה חיות צוללות, כולל אריות ים, הוא מופעל ביבשה, כדי להסיר חול ופסולת אחרת - תפקידו ברוב בעלי החיים. בתנינים, הוא מגן על עיניהם מפני מים אך גם מעכב את המיקוד שלהם מתחת למים. בכמה חיות צוללות, למשל בונים ותחד נהרות, הוא שקוף ונע לרוחב העין כדי להגן עליו כשהיא מתחת למים.

ציפורים יכולות לשלוט באופן פעיל על העפעף השלישי שלהן. [6] בעופות דורסים, העפעף משמש גם להגנה על עיני ההורים מפני גוזליהם בזמן שהם מאכילים אותם, וכאשר בזים נודדים נכנסים ל 200 מייל לשעה (320 קמ"ש) צלילות, הם ימצמצו שוב ושוב עם הממברנות המנקרות שלהם כדי לנקות פסולת ולהפיץ לחות על העיניים. נקרים מהדקים את הממברנה המנקרת שלהם אלפית שנייה לפני שמקורם פוגע בגזע העץ כדי למנוע פגיעה ברשתית הנגרמת ברעידות. [7]

ניתן להשתמש בקרום המנקה כדי להגן על העין בזמן תקיפת טרף, כמו כרישים .

זה יכול גם להגן על העין מקרינה אולטרה סגולה, בדומה לתפקידו בדובי הקוטב למנוע עיוורון שלג .

דתיות[עריכת קוד מקור | עריכה]

ה- plica semilunaris של הלחמית הוא שריד של קרום ניקטט בבני אדם.

לממברנות מנקרות אצל חתולים וכלבים אין סיבי שריר רבים, ולכן הם בדרך כלל אינם נראים; יש להתייחס לנראות כרונית כסימן למצב ירוד או בריאות לקויה. עם זאת, ניתן לראות את הקרום בבירור כאשר פותחים בעדינות את עינו של בעל החיים הבריא כאשר הוא ישן, או על ידי דחיפה/הפעלת לחץ על גלגל העין, מה שיגרום להופעתו. בכמה גזעים של כלבים, הקרום המנקה עלול להיות נוטה לצניחת בלוטת העפעף השלישי, וכתוצאה מכך מצב הנקרא עין דובדבן .

ראה גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

הפניות[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Butler, Ann B.; Hodos, William (2 בספטמבר 2005). Comparative Vertebrate Neuroanatomy: Evolution and Adaptation. John Wiley & Sons. p. 215. ISBN 978-0-471-73383-6. {{cite book}}: (עזרה)
  2. ^ Paul Miller, Why do cats have an inner eyelid as well as outer ones? Scientific American. 20 Nov 2006. (Accessed 2 Nov 2011)
  3. ^ The Eye: Basic Sciences in Practice by John V. Forrester, p. 82
  4. ^ Osman Hill, W. C. (1953). Primates Comparative Anatomy and Taxonomy I—Strepsirhini. Edinburgh Univ Pubs Science & Maths, No 3. Edinburgh University Press. p. 13. OCLC 500576914.
  5. ^ Ankel-Simons, F. (2007). Primate Anatomy (3rd ed.). Academic Press. p. 471. ISBN 978-0-12-372576-9.
  6. ^ Frans C. Stades, Milton Wyman, Michael H. Boevé, Willy Neumann, Bernhard Spiess. Ophthalmology for the Veterinary Practitioner. 105–106
  7. ^ Wygnanski-Jaffe T, Murphy CJ, Smith C, Kubai M, Christopherson P, Ethier CR, Levin AV. (2007) Protective ocular mechanisms in woodpeckers Eye 21, 83–89.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=משתמשת:La_Nave_Partirà/Nictitating_membrane&oldid=38359994"