שנבוב

שנבוב
מצב שימור
	conservation status: least concern ללא חשש (LC)‏
מיון מדעי
ממלכה:	בעלי חיים
מערכה:	מיתרניים
על־מחלקה:	בעלי ארבע רגליים
מחלקה:	יונקים
סדרה:	שנבובאים
משפחה:	שנבוביים
סוג:	שנבוב
מין:	שנבוב
שם מדעי
	Orycteropus afer; ‏פאלאס, 1766
תחום תפוצה

שֶׁנַּבּוּב^[2] (שם מדעי: Orycteropus afer) הוא מין יונק ממוצא אפריקני הניזון בעיקר מנמלים וטרמיטים.

השנבוב הוא מאובן חי הקיים החל מתקופת המיוקן. זהו המין החי היחיד בסוג שנבוב (Orycteropus), שהוא סוג יחיד במשפחת השנבוביים (Orycteropodidae) ובסדרת השנבובאים (Tubulidentata). אירופאים שהגיעו לאפריקה חשבו בתחילה שזהו סוג של חזיר, אך התברר שהוא כלל אינו קרוב לחזיר.

השנבוב הוא חיה לילית מתחפרת, ומשתמש בטפרים החדים שלו לחפור באדמה^[3]

שמו בעברית של היונק הוא הלחם בסיסים על שום שיניו החלולות: שן + נבוב.

תכונות[עריכת קוד מקור | עריכה]

לשנבוב דמיון חיצוני מסוים לחזיר ועל כן הוא מכונה לעיתים "חזיר נמלים"; על גופו יש פרווה מעטה; גופו גדול וכבד עם גב עקום; רגליו קצרות. רגליו הקדמיות חסרות אגודלים – כלומר יש לו ארבע אצבעות – אך ברגליו האחוריות ישנן כל חמש האצבעות. לכל אצבע ציפורן גדולה ושטוחה בצורת יעה, צורת ביניים בין פרסה לטֶלֶף.

לשנבוב ראש מוארך גדול וצוואר קצר ועבה. אוזני השנבוב ארוכות והזנב עבה בתחילתו וצר בקצהו. באפו הֶעגול נחיריים. פיו של השנבוב קטן, בדומה לבעלי חיים אחרים המתקיימים מטרמיטים. לשנבוב לשון ארוכה וצרה.

השנבוביים יוצאי דופן בשיניהם: הן נעדרות את חלל המוך האופייני, ובמקום זאת הן בנויות מצינורות גליליים של דנטין שמכיל מוך ומוחזק עם צמנטום. לשיניים אין ציפוי אמייל והן נשחקות וגדלות מחדש ברציפות. בדומה לכלביים, השנבוב נולד עם שיניים חותכות קבועות בקדמת הלסת, אך אלו נופלות ואינן מוחלפות. לבוגרים יש רק שיניים טוחנות בלסת האחורית.

משקל ואורך[עריכת קוד מקור | עריכה]

השנבוב יכול לשקול 60–80 ק"ג ולהגיע לאורך 105–130 ס"מ.

מזונו[עריכת קוד מקור | עריכה]

השנבוב ניזון בעיקר מנמלים וטרמיטים^[3]

אבולוציה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בהתבסס על חקר מאובנים, הפלאונטולוג בריאן פטרסון (אנ') הגיע למסקנה כי קרובי משפחה קדמונים של השנבוב הופיעו באפריקה בסוף הפליאוקן.^[4]

האב הקדמון של משפחת השנבוביים היה ככל הנראה מיוריקטרופוס אפריקנוס (אי') שמאובנים שלו נמצאו במרבצי מאובנים מתקופת המיוקן. הדוגמה המוקדמת ביותר מהסוג שנבוב נמצאה בצפון אפריקה ובקניה במרבצי מאובנים מתקופת המיוקן התיכון.