תחש נהרות
![]() | |
---|---|
![]() | |
מיון מדעי | |
ממלכה: | בעלי חיים |
מערכה: | מיתרניים |
על־מחלקה: | בעלי ארבע רגליים |
מחלקה: | יונקים |
סדרה: | תחשאים |
משפחה: | תחשיים |
סוג: | תחש נהרות |
שם מדעי | |
![]() ליניאוס, 1758 | |
תחום תפוצה | |
![]() | |
![]() |
תחש נהרות (שם מדעי: Trichechus) הוא הסוג היחיד במשפחת התחשיים (Trichechidae), הידוע גם בשם "פרת ים". מיניו הם יונקים מימיים גדולים. משפחת התחשיים שונה ממשפחת הריטינות (Dugongidae) הכוללת את תחש המשכן בצורת הגולגולת וצורת הזנב. זנב תחש הנהרות הוא בצורת משוט בעוד שזנב תחש המשכן ממוזלג. תחש הנהרות הוא אוכל עשב, ומבלה רוב זמנו ברעיה במים רדודים, ובשטחי חוף ביצתיים.
סוגי תחש נהרות ומקום המצאם[עריכת קוד מקור | עריכה]
- תחש נהרות אפריקני (Trichechus senegalensis), שוכן בחוף המערבי של אפריקה.
- תחש נהרות קריבי (Trichechus manatus), שוכן לחופי האיים בים הקריבי. תת-מין, תחש נהרות של פלורידה, שוכן בחופי פלורידה.
- תחש נהרות אמאזוני (Trichechus inunguis), שוכן בחופה המזרחי של אמריקה הדרומית.
- תחש גמדי (Trichechus bernhardi) בנהר האמזונס - קיומו מוטל בספק.
- תחש מערב-אמזוני (Trichechus hesperamazonicus) - נכחד.
תחש נהרות קריבי[עריכת קוד מקור | עריכה]
ערך מורחב – תחש נהרות קריבי
תחש הנהרות הקריבי הוא בעל חיים בסכנת הכחדה. אף שאינו מאוים על ידי אף טורף טבעי, התפשטות האדם צמצמה את בית הגידול הטבעי שלו בשטחי החוף הביצתיים, ותחשי נהרות רבים נפצעים ממדחפים של סירות מנוע. תחשי הנהרות בולעים לעיתים קרובות ציוד דיג (קרסים, משקולות מתכת) בזמן אכילה. נראה שחומרים זרים אלה אינם מזיקים לתחש הנהרות, למעט חוטי הניילון. אלה עלולים לסתום את מערכת העיכול של החיה ולהרוג אותה באיטיות.
לעיתים קרובות נוהגים תחשי נהרות להתאסף סמוך לתחנות כוח הפולטות לים מים חמים. הם נעשו תלויים במקור חום בלתי טבעי זה, והפסיקו להגר למים חמים יותר, בשל האספקה הקבועה של מים חמים. ב-2004, נסגרו תחנות כוח אחדות, ובשל כך ניסה אגף הדייג וחיות הבר של ממשלת ארצות הברית, למצוא דרך לחמם את המים עבור תחשי הנהרות.
תחש הנהרות של פלורידה[עריכת קוד מקור | עריכה]
תחש זה מסווג לעיתים כמין נפרד, אבל ארגון ה-ITIS מתייחס אליו כאל תת-מין של תחש הנהרות הקריבי, וזהו הסיווג המקובל כיום. תחש נהרות זה יכול להגיע לאורך של 4.5 מטר ויותר, והוא חי הן במים מתוקים והן במים מלוחים. פעם נהגו לצוד אותו בשל בשרו ושומנו, אך מזה שנים, הוא מוגן על ידי החוק.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- תחש נהרות, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)