משתמשת:Maayan itzhacky robinov/נביא שקר: במקרא

הנביא ירמיהו, גוסטב דורה 1868

הנביאים הם תופעה מיוחדת לישראל ולמזרח הקדום (אשור, בבל ומארי). תופעה זו לא מצוינת בשירה או בשום תחום יצירת אנוש, מלבד המקרא.

לצד נביאי האמת היו גם נביאי שקר. דבריהם של נביאי השקר לא הגיעו אלינו מאחר ונגזר עליהם כי "בכתב בית ישראל לא יכתבו" (יחזקאל, י"ג, ט'). על עמדתם ניתן ללמוד מדברי יריביהם, כלומר מנביאי האמת, אשר מצטטים לעיתים גם דברים משל נביאי השקר תוך פולמוס עמם.

ביהדות

ביהדות, נביא שקר הוא נביא שמתיימר לדבר בשם אלוהים או מתנבא בשם אלים אחרים. לפי המסורת, בעוד נבואתו של נביא אמת מתגשמת - נבואתו של נביא שקר אינה מתגשמת, ועונשו מוות:

יח נָבִיא אָקִים לָהֶם מִקֶּרֶב אֲחֵיהֶם, כָּמוֹךָ; וְנָתַתִּי דְבָרַי, בְּפִיו, וְדִבֶּר אֲלֵיהֶם, אֵת כָּל-אֲשֶׁר אֲצַוֶּנּוּ. יט וְהָיָה, הָאִישׁ אֲשֶׁר לֹא-יִשְׁמַע אֶל-דְּבָרַי, אֲשֶׁר יְדַבֵּר, בִּשְׁמִי--אָנֹכִי, אֶדְרֹשׁ מֵעִמּוֹ. כ אַךְ הַנָּבִיא אֲשֶׁר יָזִיד לְדַבֵּר דָּבָר בִּשְׁמִי, אֵת אֲשֶׁר לֹא-צִוִּיתִיו לְדַבֵּר, וַאֲשֶׁר יְדַבֵּר, בְּשֵׁם אֱלֹהִים אֲחֵרִים--וּמֵת, הַנָּבִיא הַהוּא.

— ספר דברים, פרק י"ח, פסוקים י"ח–כ'

ההגדרה לעיל, היא הגדרתו של נביא השקר בתורה, אך צירוף המילים למושג "נביא שקר" עצמו מקורו במשנה (סנהדרין, פרק א', משנה ה') אך נזכר גם בתנ"ך:

כה שָׁמַעְתִּי, אֵת אֲשֶׁר-אָמְרוּ הַנְּבִאִים, הַנִּבְּאִים בִּשְׁמִי שֶׁקֶר, לֵאמֹר: חָלַמְתִּי, חָלָמְתִּי. כו עַד-מָתַי, הֲיֵשׁ בְּלֵב הַנְּבִאִים--נִבְּאֵי הַשָּׁקֶר; וּנְבִיאֵי, תַּרְמִת לִבָּם.

— ספר ירמיהו, פרק כ"ה, פסוק כ"ו

בספר דברים ישנן שתי הגדרות להבחנה בנביא שקר:

1. נביא שמדיח את העם לעבודת אלילים (פרק י"ג, פסוקים א'–ו');
2. נביא שמדבר בשם ה' למרות שלא נצטווה לכך, ואפשר להכירו אם דבריו אינם מתקיימים (פרק י"ח, פסוקים כ'–כ"ב).

על פי הרמב"ם, נביא מוגדר כנביא שקר אם הוא מכחיש את נבואת משה, מוסיף או גורע ממצוות התורה, וכמובן נביא שנבואתו לא התקיימה.

במקרא

לפי המקרא, יתכן שאלוהים שם דברים בפיו של נביא השקר מהטעם "כי מנסה ה' אלוהיכם אתכם" (דברים י"ג, ד). נוכח העובדה ששניים מנבאים באותו עניין דברים מנוגדים בשם ה', לא קלה ההבחנה בין נביא אמת לנביא שקר. כיצד יבחין העם, שנוח לו להאמין למנבאי הטוב ללא תנאי, המבטיחים שלום (ראה ירמיה, ו' יד', ח' יא'), למבשרים הצלחה חומרית, כלכלית צבאית ומדינית, ללא מאמץ וללא צורך בביקורת עצמית. כיצד יבחין העם, שלא "עמד בסוד ה'" מיהו הנביא אשר שלחו ה' באמת ומי "הנביאים נביאי השקר". להלן כמה  סיבות לקושי שהיה כרוך בלהבדיל בין נביא אמת לנביא שקר.

1. ישנם שמות משותפים לדברים מנוגדים "קדושה" ו"קדשה", מזבח לאלוהים ולבעל. יש במקרא קוראים גם לנביאי השקר בשם "הנביאים".

2. הלבוש – הנביאים לבשו אדרת (ראה מלכים א' פרק י"ט, יט) ולבשו איזור (ראה מלכים ב' פרק א', ח'), לבוש שגם נביא השקר יכול היה ללבוש.

3. מטבעות לשון – גם נביאי השקר משתמשים במונח "כה אמר ה'" (ראה ירמיה, כ"ח, ב') ובמונח "נאום" (יחזקאל י"ג, ו').

4. אפקטים חיצוניים –  נביאים נסתייעו ב"נבל ותוף וחליל וכינור", אלו כלי נגינה נפוצים בתקופת המקרא לא רק בקרב נביאי אמת.

5. התשלום – נביא מן הגויים, כבלעם, קיבל תשלום, אבל גם אל נביאי האמת לא פנו בידיים ריקות, כפי שמסתבר משיחת שאול עם נערו לקראת לכתם אל שמואל הנביא (שמואל א פרק ט' ז'-ח'), מפניית אשת ירבעם אל אחיהו בדבר בנה החולה (מלאכים א' פרק י"ד,ג') וישנן דוגמאות נוספות. אכן שמואל, איש האלוהים, אחיהו ואלישע סירבו לקבל מתת, אבל בתודעת העם היה כי גם נביא אמת צריך לפצותו על טרחתו.

6. סוג השאלות – מלבד חמשת הדברים החיצוניים שמשותפים לשני סוגי הנביאים, משותפים לשניהם גם דברים ענייניים שבהם טיפלו. כך בלי לדון בפניות מלכים אל נביאי החצר, היו פניות אל נביאים בעניינים מדיניים מצד שאול, מצד אחאב ויהושפט, מצד יאשיהו ומצד צדקיהו. עם זאת פנו בעניינים משניים ואישיים גם אל נביאי האמת.

ששת הדברים הללו אינם מאפשרים אפוא הבחנה בין נביא אמת לנביא שקר. לעיתים היו היחסים בין השניים ללא מתח. היחסים מחריפים בעיקר בתקופת ירמיהו. שם חוזרת תכופות המילה "שקר", מזה 22 פעם נגד נביאי השקר ונבואותיהם. נביאי השקר מוזכרים בספר ירמיה ב-15 פרקים והוא קורא בשמותיהם של חמישה נביאים כאלה: פשחור, חנניה, אחאב בן קוליה, צדקיהו בן מעשיה ושמעיהו הנחלמי. מצד שני תבעו מאשימיו של ירמיהו בפרק כ"ו לדונו למוות, שכן הוא נראה להם כנביא שקר על כי ניבא בשם ה', שבית המקדש ייחרב.

הנביא ירמיהו, ירוסלבל 1654

לירמיהו היה קשה להאבק במתחריו שניבאו דברים דמיוניים, בהתאם למשאלות הלב, על שלום וניצחון, דברים שערבים לאוזני ההמון, הנוטה טבעית להאמין לדברי דמיון מרגיעים. בפרט שגם נביאי השקר השמיעו דברים בשם ה', ולהם היה גיבוי מצד המלך, השרים, הכהנים, ומצד העם עצמו. ירמיהו ניצב בפני הבעיה כיצד לשכנע את העם שמתחריו הם נביאי שקר וכי הוא נביא האמת. הוויכוח הרעיוני מגיע לשיאו בפרק כ"ג שבספר ירמיה, פרק המבטא אולי יותר מכל מקום אחר בתנ"ך את הקשיים בהבחנה בין נביאי אמת לנביאי שקר. נאום קשור עם ברק חיצוני, ואילו נבואה תציין האש הפנימית, זו העצורה בעצמות ומבקשת להתפרץ בקול בעל עצמה וחוצב להבות אש, ואילו נביאי שקר אין בלבם נבואה מה'. לא תמיד ניכרים דברים שאינם אמת, ואם נביא השקר הוא שחקן מוצלח, יוכל לדבר בלהט ובעוז כאילו קול אלוהים מדבר מתוך גרונו וכאילו יוצאים דבריו מן הלב.

אין נביא האמת יוזם השליחות אלא הוא נקרא לשליחות בלי שירצה בה, ושלא בטובתו עליו להשמיע את דברי ה', המושמעים בפיו, למען ייהפכו חלק מאישיותו. השליחות נכפית עליו מגבוה, ועל האלוהים לאמצו בדברי עידוד לשם מילוי הייעוד, ואסור לנביא להזניח את תפקידו פן ייענש. סמכותו כשליח נובעת מכוח שולחו. בניגוד לנביא שקר, אין נביא אמת ומוכיח פועל לפי הרוח הנושבת בעם ולא ישחה עם זרם הכדאיות, אלא יפעל לפי צו מצפונו ויתריס נגד מלכים ושרים, נגד שופטים וחכמים, נגד עשירים וחזקים, נגד כהנים ונביאי שקר, ונגד העם. מטרתו לחנך את העם, לכוונו ולהעלותו למען ייטב לו.

בשאיפתו לחנך את העם ובהתראותיו עקב הפרת צווי האל, יש שעל הנביא לקבל עליו, לפי צו האל, סבל שיסמל שליחותו הכפויה, סבל המסומל בגופו. למשל הליכה כערום יחף כפי שנצטווה על ישעיהו (ישעיהו פרק כ). נביא האמת מסור לאלוהים אך גם לעם. בעת צרה רואה הנביא את עצמו כחלק מהעם כפי שביקש ירמיהו טוב למען העם "חטאנו לך" (ירמיה י"ד, כ').

הנביא הוא גם מגיד עתידות ואין לראותו כמטיף בלבד. באי התגשמות נבואותיהם יוכח ההפך ממה שניבאו נביאי השקר. ובניגוד לנביא השקר, החי באשליה, הרואה את החלום כמציאות וההופך את התת מודע שלו לאלוהות, נביא אמת הוא איש פוליטיקה ריאלית, הרואה בבהירות את אשר עתיד להתרחש. אולם התורה מוצאת יוצא מן הכלל שלפיו יתכן שהאות של הנביא יתאמת, ובכל זאת הנביא הוא נביא שקר (ראה דברים י"ג, ב-ו'). ירמיהו מוסיף עיקרון שני, לפיו יתכן שנבואה לא תתגשם, ובכל זאת יהיה הנביא נביא אמת (ראה ירמיה פרק כ"ח, ח-ט).

כל נביא היה נסבל כל עוד לא הוכח כי הוא נביא שקר, השאלה היא כיצד להבחין בין נביא אמת לנביא שקר. צדקתם של נביאי האמת אנשי האמונה והמוסר, שבנאמנותם לצו מצפונם שחו נגד הזרם ורצו לחנך עם, שרדפם בחייהם, צדקתם הוכחה לרוב אחרי מותם, ולעיתים חלפו דורות עד שהוכחה אמיתות חזונם.

ראו גם

• משיח שקר
• שבתי צבי
• נבואה
• נביאים
• חנניה בן עזור
• שמעיהו הנחלמי

לקריאה נוספת

• אופנהיימר, בנימין. "נבואה, נביא". אנציקלופדיה מקראית, כרך ה'. 1968, עמודים 690-732

קישורים חיצוניים

• צמח צמריון, ההבחנה בין נביאי אמת לנביאי שקר, 351-334
• מאמרה של דלית פרנקל על ההבחנה בין נביא אמת לנביא שקר
• יהודה איזנברג, שיחות בספר ירמיהו
• יהודה איזנברג, האנציקלופדיה יהודית, מתוך אתר דעת