משתמש:אגם רפאלי/ברוך נבו

ברוך נבו (נולד ב-1941) הוא פרופסור אמריטוס ישראלי לפסיכולוגיה. נבו היה נשיא המכללה האקדמית צפת, המקים והמנהל הראשון של המרכז הארצי לבחינות והערכה.

קריירה[עריכת קוד מקור | עריכה]

את לימודיו לתארים ראשון, שני ודוקטורט בפסיכולוגיה השלים באוניברסיטה העברית בירושלים. שימש כפסיכולוג קליני בבית הילדים בני ברית, כפסיכולוג גדודי בסיירת חרוב, וכפסיכולוג אוגדתי בחדשים שלאחר מלחמת יום הכיפורים. בסיום לימודיו עבר להתגורר בחיפה והצטרף כחבר סגל לחוג לפסיכולוגיה באוניברסיטת חיפה. תחומי המחקר של פרופסור נבו הם: הערכה ומדידה, גיוס ומיון עובדים, בניית מבחנים ושאלונים, אינטליגנציה אנושית, מחוננות.

פרופסור נבו ביצע שורה של תפקידי מחקר והוראה במוסדות רבים מסביב לעולם ביניהם אוניברסיטת מיינץ בגרמניה, אוניברסיטת ייל, האוניברסיטה הלאומית של סינגפור, ואוניברסיטת ברנדייס.

תפקידים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ראש החוג לפסיכולוגיה באוניבריסטת חיפה
הקים והיה המנהל הראשון של המרכז הארצי לבחינות והערכה בירושלים בין השנים 1982 ו-1987.
דיקן הפקולטה למדעי החברה באוניברסיטת חיפה בין השנים 1996-1999
מנהל במשותף עם פרופסור גבי סלומון של המרכז לחקר החינוך לשלום באוניברסיטת חיפה בין השנים 2000 ו-2003
נשיא המכללה האקדמית צפת בין השנים 2003 ו-2006
חבר המועצה להשכלה גבוהה בין השנים 2007 ו-2012
הקים צוות פסיכולוגים במרכז להשתלמויות שופטים בבית המשפט העליון בין השנים 2007 ו-2017
מתאם ״פורום צבא-חברה״ במכון הישראלי לדמוקרטיה
יו״ר וועדת ההיגוי הלאומית לתיווך מחוננים

עבודה יצירתית[עריכת קוד מקור | עריכה]

תסריטאי שותף יחד עם אלי כהן של הסרט ״שתי אצבעות מצידון״ (1985)
תסריטאי שותף יחד עם ראובן הקר של הסרט ״רובאים״ (1990)
מחבר שותף יחד עם נורית אשכנזי של הספר ״הערב בשש תפרוץ מלחמה״ (2003)
מחבר שותף לספר ״השיבה מסירפאום״ (2006)

חיים אישיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

נבו הוא יליד קיבוץ גבעת השלושה. שירת בצה״ל בחטיבת הנח"ל כלוחם וכקצין. נישא בשנת 1966 לעפרה נבו-אשכול. לשניים 2 בנים (אשכול נבו ונועם נבו) ו-5 נכדים.