מחוננות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
Gnome-colors-edit-find-replace.svg יש לשכתב ערך זה. ייתכן שהערך מכיל טעויות, או שהניסוח וצורת הכתיבה שלו אינם מתאימים.
אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה.

מחוננות היא יכולת אנושית שמתבטאת בעיקר בחשיבה, בהבנה ובסקרנות רבה. מנת המשכל (IQ) של מחוננים גבוהה בהרבה מהממוצע בקרב כלל האוכלוסייה. מחוננות מוזכרת בדרך כלל בהקשר של ילדים או נוער.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

לואיס טרמן היה הראשון שערך מחקר מדעי בנושא מחוננים. משנת 1925 הוא עקב אחרי קבוצה של כ-1,500 ילדים בקליפורניה, שמבחני מנת משכל מצאו אצלם IQ שבין 135 ל-196. טרמן וצוותו עקבו אחריהם במהלך 50 שנה, וכתבו דו"חות מפורטים בהם נבחנו ביצועיהם במספר קטגוריות החל בילדותם ועד לזקנתם. ממחקרו התברר, כי הקבוצה הזו הגיעה לרמת הישגים יוצאת דופן בתחומים רבים (הישגים בתחום המחקר, בפרסום הישגים יוצאי דופן ותפוקות גבוהות בתחום פרסומים מקצועיים).

בתוך קבוצת המחוננים נמצאו הישגים גבוהים יותר לגברים בתחום ההשכלה והתעסוקה (ונמצאו הבדלים בתחומי העיסוק שנבחרו על ידי גברים ונשים) ונמצא דיווח על עיסוק בפעילות ציבורית או חברתית. נמצאו הבדלים בתוך הקבוצה כאשר ההתייחסות הייתה אל מידת הצלחתם של המחוננים בתחנות חייהם השונות. למחקרו של טרמן הופנתה ביקורת רבה; העובדה שהילדים שהשתתפו במחקר היו מודעים לעובדה שאותרו כמחוננים, קבוצת המחוננים מלכתחילה הייתה מדגם מוטה מבחינה סוציואקונומית (עם הטיה מובהקת מבחינה אתנית-תרבותית) והעדרה של קבוצת ביקורת. המסקנה (שעמדה בניגוד לאינטואיציה של טרמן עצמו) שנבעה מכך היא שמחוננות כשלעצמה (לפחות כפי שהוגדרה במחקרו של טרמן), אינה מובילה להישגים יוצאי דופן.[1]

הגדרה ושכיחות[עריכת קוד מקור | עריכה]

המושג מחוננות קיבל הגדרה תאורטית החל מתחילת שנות ה-90. במרוצת השנים נוספו הגדרות שונות למושג על ידי חוקרים. כיום ההגדרה המקובלת היא זו של גרדנר הטוען כי ניתן להגדיר את המחוננות כאינטליגנציה בין אישית ותוך אישית. אף על פי שקיימת הגדרה מקובלת חוקרים חלוקים בדעותיהם לגבי שאלות האוניברסליות למושג מחוננות, יש הטוענים שאת ההגדרה למושג מחוננות צריך להעניק לפי אזורי מחיה.
שכיחות ההיקרות של מחוננות נובעת בין היתר מהגדרתה.[2] בארצות הברית מחוננות נקבעת בדרך כלל על פי מנת המשכל,[3] אשר מתפלגת בצורה נורמלית באוכלוסייה הכללית.
הגורם המשפיע הוא בחירת ציון ה- IQ שממנו והלאה אדם מסוים יחשב כמחונן. הקריטריון למחונן הוא ציון 130, ומשמעו ש- 3% מהאנשים נחשבים למחוננים.
אבחון מחוננות בישראל שונה מזה הנהוג במדינות רבות בעולם. הוא אינו מתייחס למנת המשכל של התלמיד כפי שנמצאה באבחון. במקום זאת, הוא תלוי בהגדרה יחידה של משרד החינוך - הצלחה במבחני מכון סאלד (במגזר היהודי) או מכון קרני (ביתר המגזרים).[4]

ההגדרה הכללית למחוננות היא יכולת אנושית, הבאה לידי ביטוי באינטליגנציה גבוהה המצויה בשיעור של אחוז אחד או שניים בקרב אוכלוסיית הילדים. מושג המחוננות יכול להשתנות בהתאם לזמן ולמקום. כל חברה מגדירה מחוננות לפי יכולותיה וצרכיה (לנדאו, 1990, זיו, תש"ן ודויד, 1997). למחוננים יש פוטנציאל להגיע להישגים גבוהים יותר בחיים, והם בעלי אסטרטגיות למידה והבנה נרחבים יותר.[5]

מאפיינים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מחוננים רבים מתאפיינים בזיכרון גבוה לטווח הארוך, סקרנות ורצון לדעת ולהתנסות, חשיבה מהירה ופתרון בעיות מהיר, והעדפה לפתור בעיות מורכבות יותר. רבים מבטאים מוטיבציה גבוהה, ומשקיעים מאמץ כאשר ניצב בפניהם אתגר. לרבים יש דמיון מפותח המתבטא בכישורים יצירתיים ואמנותיים. מאפיינים אלו הם תוצאה של רמת האינטליגנציה הגבוהה וכן יכולת לקשר בין ידע קודם לידע חדש.[6][7]

מקובל לחשוב שהצרכים הרגשיים והבעיות החברתיות של ילדים מחוננים הם כשל שאר הילדים בני גילם. יחד עם זאת, ישנם מספר מתאמים סטטיסטיים לקשיים אשר אותם ילדים חשופים להם יותר; חלקם נובעים מהיכולות הקוגניטיביות של הילד, וחלקם מיחסי הגומלין שלו עם הסביבה.[8]

זיהוי מחוננות[עריכת קוד מקור | עריכה]

קיימות שתי גישות עיקריות להתמודדות עם הגדרת המחוננות: הגישה האיכותית והגישה הכמותית. בגישה הכמותית מניחים כי קיימים הבדלים תפקודיים של אוכלוסיית המחוננים ביחס לרוב בני האדם כך שכישורים מסוימים מפותחים באופן בולט משאר בני גילם. בגישה האיכותית נבחנת יכולת תפקוד הכוללת שילוב של יכולות קוגניטיביות גבוהות בשילוב יכולות רגשיות בהקשר חברתי היוצרת נקודת מבט שונה על הסביבה ותפקוד שונה באיכותו. הנטייה הרווחת היא להגדיר את המחוננות באמצעות הגישה הכמותית.

ילדים מחוננים יגלו לרוב יכולת אינטלקטואלית כללית הכוללת; זיכרון, הבעה עצמית וכושר חשיבה, כישורי למידה גבוהים; ידע, גילוי עניין מוגבר בתחום מסוים, יכולת מתמטית גבוהה וקריאה / כתיבה מוקדמת (ללא הקניה או לימוד). תכונות נוספות המאפיינות מחוננים הן מוטיבציה גבוהה ויצירתיות.

משרד החינוך מבצע מבחנים לאיתור מחוננים, באזורים בהם קיימות מסגרות מתאימות לתלמידי החינוך הממלכתי בלבד (לא נכללים תלמידי מסגרות 'מוכר שאינו רשמי' או 'חינוך ביתי' בתהליך האיתור). המבחנים נערכים בידי מכון סאלד או מכון קרני, לתלמידי כיתות ב' או ג', וכן בכיתה ו', והם בנויים משני שלבים עוקבים. שלב ראשון, בו עוברים כל תלמידי כיתות ב' או ג' מבחן סינון הבוחן את יכולותיהם בתחום הבנת הנקרא וחשבון. המבחן מבוצע במסגרת בית הספר. מבחן זה מאפשר לאתר את התלמידים בעלי היכולת הגבוהה ביותר בכל כיתה (כ-15% מכלל הנבחנים), בנוסף לתלמידים הללו, ניתנת אפשרות להמלצת המורים על תלמידים לקראת מבחן שלב ב'.

לאחר קבלת תוצאות המבחנים, על בית הספר להודיע להורי התלמידים אם ילדם נכלל או לא נכלל ברשימת הזכאים למבחן שלב ב'. בנוסף לתלמידים שעברו את מבחני שלב א', לצורך הסינון הראשוני, ניתן להוסיף תלמידים באמצעות המלצת צוות בית הספר.

מבחן שלב ב' נערך על ידי מכון סאלד או קרני, מחוץ לבית הספר, בשעות אחר הצהריים. הוא מועבר במתכונת קבוצתית בדומה למבחן שלב א', אך הוא קשה יותר ודורש התמודדות אינטלקטואלית בלחץ של זמן. על סמך תוצאות מבחני שלב ב', נבחרים ללמוד בתוכניות למחוננים 1.5%-2.5% מכלל המועמדים, ולתוכניות המצטיינים מוזמנים תלמידים נוספים, כך שבשתי התוכניות לומדים כ-5% מכלל המועמדים. את התשובה לגבי קבלתו (או אי-קבלתו) של הילד לתוכניות השונות מקבלים ישירות ממכון סאלד או קרני.

תוכנית המחוננים כוללת יום שליפה למרכז מחוננים אזורי בשעות הבוקר (על חשבון יום לימודים), ואילו תוכנית המצטיינים כוללת לימודי העשרה במרכזי המחוננים בשעות אחר הצהריים. המסגרות פועלות מכיתה ג' עד י"ב (כולל).

בנוסף לתוכניות המתקיימות במרכזי המחוננים, קיימת אפשרות להאצה ("הקפצת כיתה" או קידום בתחום לימודי ספציפי), לימוד בכיתת מחוננים ייעודית או בבית ספר ייחודי (בעיקר במרכזים עירוניים) והשתלבות במסגרות העשרה שונות נוספות (באמצעות למידה מרחוק או בחופשות במסגרת פנימייתית). תוכניות מחוננים בערים גדולות מעודדות את התלמידים להשתתף בקורסים אקדמאיים במטרה לצבור נקודות לתואר ראשון במהלך בית הספר התיכון.

כיום, המבחנים מאתרים 1%-3% מהאוכלוסייה, שלהם מחוננות אינטלקטואלית, ואינם מאתרים מחוננים בתחומים אחרים. בממוצע רב שנתי, מספר הבנות שמתקבלות לתוכנית המחוננים נמוך באופן משמעותי ממספר הבנים: הבנות מהוות רבע עד שליש מהתלמידים.[9]

מלקולם גלדוול מבקר את שיטת מיון המחוננים כיום. לטענתו המחוננים שנבחרים אינם בהכרח מחוננים אלא פשוט בשלים יותר. נקודה זו הוצגה בספרו מצוינים שהיה לרב מכר. הספר מתחיל במחקר של גלדוול עם השאלה מדוע מספר לא פרופורציונלי של שחקני ההוקי הטובים ביותר בקנדה נולדים בחודשים הראשונים של השנה הקלנדרית. התשובה, הוא מציין, היא מפני שהקבוצות בליגות הנוער בהוקי בקנדה קובעות את הקבלה לפי שנה קלנדרית (ילדים שנולדו ב-1 בינואר משחקים בליגה יחד עם אלו שנולדו ב-31 בדצמבר באותה שנה). ילדים שנולדו בתחילת השנה הם גדולים יותר ובעלי בשלות רבה יותר מאשר המתחרים הצעירים שלהם ולכן הם מזוהים לעיתים קרובות כספורטאים טובים יותר, מה שמוביל לאימון נוסף שגורם לכך שהם ישתפרו עוד יותר מה שגורם לסבירות גבוהה יותר להתקבל לקבוצות הטובות בהוקי שם הם ישתפרו יותר וחוזר חלילה. הנקודה היא שבעוד בהתחלה הילדים לא היו טובים יותר אלא רק בשלים יותר כתוצאה מהאימונים הם נהייו באמת טובים יותר (מה שיוצר סוג של נבואה המגשימה את עצמה). תופעה זו, שבה "העשירים מתעשרים והעניים נהיים עניים יותר", גלדוול מכנה "יתרון מצטבר של גלדוול". גלדוול מציע שמיון המחוננים יערך בגיל מאוחר יותר כדי שהשפעות השוני בגילאים יהיו קטנות ככל האפשר.

במחקר שנעשה על תלמידים בישראל נמצא שהסיכויים של תלמידים שנולדו במחצית הראשונה של השנה להמצא מחוננים גבוהים משמעותית מסיכויי ילידי המחצית השנייה של השנה.[10]

קושי לאתר בעיות נוספות[עריכת קוד מקור | עריכה]

ישנם מצבים רבים אשר עשויים לפגוע בתפקודו או איכות חייו של האדם ולהתקיים במקביל למחוננות. כמו למשל פגיעה בתפקודים ניהוליים.[11] האדם המחונן יכול לנסות ולהצליח להתגבר על קשיים שונים בחייו באופן יעיל על ידי שימוש באינטליגנציה הגבוהה שלו. יש בכך בעייתיות כאשר המחוננות מסתירה קושי מסוים ובכך מונעת את איתורו ואת הטיפול בו.

לדוגמה, בהקשר של לקויות למידה או הפרעת קשב - ככל שיכולותיו השכליות של האדם גבוהות יותר, כך הוא נמצא בסיכון יתר לאי-גילויה של הלקות ולהתחלה מאוחרת של הטיפול בה, לעיתים מאוחרת הרבה יותר מדי.[3] למעשה, ייתכן גם מצב בו לאדם מסוים יהיה שילוב משולש של מחוננות, ליקוי למידה והפרעת קשב.[12]

היכולת של מחוננות להסתיר קשיים בתחומים אחרים נובעת בין היתר מכך שליקוי שבדרך כלל מקושר לפתולוגיה יכול להקנות יתרון בתחום היצירתיות בנוכחותן של יכולות קוגניטיביות אחרות, כמו אינטליגנציה.[13] למשל - מנת משכל גבוהה יכולה לשמש כגורם ממתן ומועיל עבור הנמכה בעכבה סמויה ובכך לשנות את הביטוי שלה מפגיעה בקשב להגברת היכולת היצירתית.[13]

היחס בין מחוננות ללקות פועל באופן הדדי בשני הכיוונים. קיימים גם מקרים רבים בהם לקות מטשטשת את המחוננות. לכן יש לאתר מחוננות גם בקרב אנשים בעלי לקויות בתחומים שונים (פסיכולוגי, נוירולוגי, פיזי, חברתי או משפחתי).[14]

מסגרות למחוננים[עריכת קוד מקור | עריכה]

קיימות מסגרות שונות לטיפוח מחוננים. לגיל הרך קיימים מספר מרכזים (כדוגמת מרכז רון ורדי לטיפוח ילדים מחוננים בראשון לציון ובית ספר אופק בירושלים), המקיימים יום העשרה שבועי בשעות בית הספר. תהליך האיתור מבוסס בגיל הרך על סינון ראשוני על ידי הצוותים החינוכיים. למסגרות אלה אופי חוגי וקיימת התייחסות רבה לתחומים הרגשיים והחברתיים של הילדים הפוקדים אותם ואף קיימים שיעורי חברה.

החל מכיתה ב', ילדים שאותרו כמחוננים או כמצטיינים יכולים לצאת למסגרת העשרה במרכז אזורי. ילדים מחוננים יתקבלו לתוכנית הבוקר ואילו המצטיינים יתקבלו לתוכנית אחר הצהריים. בנוסף למסגרת יום השליפה, קיימת אפשרות (בעיקר באזורים עירוניים גדולים) לכיתות מחוננים במסגרת בית ספר רגיל, כבר בכיתות היסוד ועד סיום בית הספר התיכון. בנוסף לאפשרות ההצטרפות לכיתת מחוננים בבית הספר היסודי, ניתן להיבחן במבחני המחוננות בכיתה ו' כדי להצטרף לכיתת מחוננים בחטיבת הביניים.

במסגרת חטיבת הביניים קיימת מתכונת של יום שליפה (כאשר בכוונת האגף למחוננים להרחיב את המסגרת בהמשך גם לחטיבה העליונה) וכיתות מחוננים. במסגרת החטיבה העליונה כיום קיימות מספר מסגרות חינוכיות למחוננים בהן כיתות מחוננים במסגרת בית הספר הרגיל ובתי ספר ייחודים למחוננים ומצטיינים.

בנוסף קיימת מסגרת ל'מחונני העל' המאתרת כ-15 ילדים מחוננים בעלי IQ מעל 160 בשנתון, הזוכים להנחיה אישית על ידי מנטורים, אנשי אקדמיה מובילים המתמחים בתחום העניין של הילד המחונן. לרוב הם כבר לומדים בכיתת מחוננים. הצטרפות למסגרת זו במהלך הלימודים בבית הספר התיכון, משמעה לימודים אקדמיים תוך ויתור מוחלט על מסגרת בית הספר התיכון.

בנוסף לכל המסגרות הייחודיות קיימת אפשרות של האצה באמצעות הקפצת כיתה או באמצעות למידה של תחום דעת ספציפי עם תלמידים מכיתות גבוהות יותר. פתרונות מסוג זה, אם יוצעו, יתבססו על הערכת יכולתו של הילד להתמודד עם שינוי שכזה גם באספקטים רגשיים וחברתיים.

מדיניות מדינת ישראל ומשרד החינוך לגבי ילדים מחוננים[עריכת קוד מקור | עריכה]

המדיניות של מדינת ישראל לגבי המחוננים עברה שינויים במשך השנים: בשנת 1984 הנושא המרכזי במערכת החינוך היה טיפוח הילדים המחוננים, שמו דגש בעיקר על טיפוח הילדים המחוננים מהשכבות החברתיות הנמוכות. בשנת 1988, נקבעה המדיניות לאיתור המחוננים, הגדרתם, הכנות תוכניות לימוד מיוחדות בעבורם והעברת תקציב להכשרת מורים מיוחדים בשבילם. למדינת ישראל חשוב לפתח טכנולוגיה גבוהה ומדענים מצוינים אך היא לא מקדישה שעות לטובת המחוננים לכן אילוצים שונים נבנים בתוכנית הלימודים. בשנת 1993, בעקבות הביקורת שנעשתה בעניין המחוננים נתגלה שחלק נרחב מן המדיניות שנקבעה לא הושמה. כגון: ועדה מיוחדת להגדרת המחוננות ותוכניות לימוד מיוחדות לתלמידים המחוננים לא פותחו במידה מספקת. כיום- יש יותר דגש על אוכלוסיית המחוננים אך עדיין ישנם מקומות שבהם טיפוח המחוננות ואיתור הילדים לא נעשה. ישנם מקומות שבהם אכן נתנו דגש והתייחסות למחוננים ולאיתורם אך רק בגילאים מסוימים.

בעקבות דו"ח של מבקר המדינה על מדיניות הממשלה לגבי טיפוח ילדים מחוננים, משרד החינוך התבקש לבחון ולבצע דרכים נוספות על מנת שטיפוח ילדים מחוננים יתבצע בכל שכבות הגיל ובכל חלקי הארץ.[15] בשלושת הערים הגדולות בישראל קיימות כיתות מחוננים שפועלות כל השבוע אצל המגזר היהודי - חילוני. במגזר המוסלמי או הנוצרי קיימות מסגרות "יום שליפה" בו הילדים המחוננים יוצאים ביום ראשון לרוב (יום חופש) ליום בו הם לומדים ברמה גבוהה יותר.

המחונן בקולנוע[עריכת קוד מקור | עריכה]

ישנם כ- 35 סרטים וסדרות שעוסקים בדמות ראשית הנתפסת כמחוננת, מכיוון שחולקים אותם מאפיינים שצוינו למעלה: מחולק לסרט עלילתי, דוקומנטרי, אנימציה וסדרות:

המחונן בסרטים עלילתיים

שם הסרט שנה במאי דמות המחונן בסרט/סדרה שחקן ילד/מבוגר
לסניור באהבה Stand And Deliver 1987 Ramón Menéndez Jaime Escalante Edward James Olmos מבוגר
איש הגשם Rain Man 1988 בארי לוינסון ריימונד דסטין הופמן מבוגר
ללכת שבי אחריו Dead Poets Society 1989 Petrt Weir ג'ון קיטינג רובין וויליאמס מבוגר
איש קטן ושמו טייט Little Man Tate 1991 ג'ודי פוסטר פרד Adam Hann-Byrd ילד
השמן של לורנצו Lorenzo's Oil 1992 גורג מילר אוגוסטו אודון Nick Nolte ילד
מהלכים תמימים Searching For Bobby Fischer 1993 Steven Zaillian Josh Waitzkin Max Pomeranc מבוגר
חידון האשליות Quiz Show 1994 רוברט רדפורד Herbie Stempel גון טורטרו מבוגר
ניצוצות Shine 1996 Scott Hicks דיוויד הלפגוט Geoffrey Rush, Alex Rafalowicz ילד / מבוגר
סיפורו של ויל האנטינג Good Will Hunting 1997 Gus Van Sant ויל האנטינג מאט דיימון מבוגר
הילארי וג'קי Hilary And Jackie 1998 Anand Tucker Jackie Du Pré, Hilary Du Pré אמילי ווטסון ורייצ'ל גריפית' מבוגר
פאטץ' אדמאס Patch Adams 1998 טום שאיידק פאטז' אדמאס רוביין ויליימס מבוגר
שמי אוקטובר October Sky 1999 Joe Johnston הומר היקאם ג'ייק ג'ילנהול מבוגר
בילי אלייוט Billy Elliot 2000 Stephen Daldry בילי Jamie Bell ילד
נפלאות התבונה Beautiful Mind 2001 רון הווארד ג’ון פורבס נאש Russell Crowe מבוגר
לרכב על הליוויתן Whale Rider 2002 Niki Caro פאי Keisha Castle-Hughes מבוגר
ביחד He ni zai yi qi 2002 צ’ן קאיגה Liu Xiaochun Yun Tang ילד
הכוכבים של שלומי Bonjour Monsieur Shlomi 2003 שמי זרחין שלומי בר דיין אושרי כהן מבוגר
חיוך של מונה ליסה Mona Lisa Smile 2003 מייק ניואל קטרין אן ווטסון גוליה רוברטס מבוגר
ויטוס Vitus 2006 Fredi M. Murer Vitus von Holzen Teo Gheorghiu ילד
לחלום באותיות Akeelah And The Bee 2006 Doug Atchison אקילה Keke Palmer ילדה
נער החידות מבומבי Slumdog Millionaire 2008 דני בויל ג'מאל מאליק Dev Patel מבוגר
בן קרסון Gifted Hands The Ben Carson Story 2009 Thomas Carter בן קרסון Cuba Gooding Jr. מבוגר
חיבור פשוט Gifted 2017 Marc Webb Mary Adler Mckenna Grace ילדה

המחונן בסרטים תיעודיים

שם הסרט שנה במאי דמות המחונן בסרט/סדרה ילד/מבוגר
ודייק Spellbound 2002 Jeffrey Blitz eight teenagers ילדים
Genius Within: The Inner Life Of Glenn Gould 2009 מישל הוזר ופטר רימונט Glenn Gould מבוגר
Bobby Fischer Against The World 2011 ליז גרבוס בובי פישר מבוגר
הרקדן Dancer 2016 Steven Cantor Sergei Polunin מבוגר

המחונן בסרטי אנימציה

שם הסרט שנה במאי דמות המחונן בסרט/סדרה שחקן ילד/מבוגר
לפגוש את הרובינסונים Meet the Robinsons 2007 Stephen J. Anderson לואיס Daniel Hansen

Jordan Fry

ילד
גשם של פלאפל Cloudy with a Chance of meatballs 2009 פיל לורד וכריסטופר מילר פלינט לוקווד ביל היידר ילד/ מבוגר

המחונן בסדרות

שם הסרט שנה במאי דמות המחונן בסרט/סדרה שחקן ילד/מבוגר
סימפסון 2017- 1989 ליסה Yeardley Smith ילדה
המפץ הגדול 2007-2018 שלדון ג'ים פרסונס מבוגר
Scorpion 2014-2017 Nick Santora 6 דמויות 5 מבוגרים וילד

תחומי הידע של המחונן[עריכת קוד מקור | עריכה]

ברובם של הסרטים המחונן יאופיין במשיכה לתחומי המדע והמתמטיקה. לדוגמה בסרט "איש הגשם", ריימונד, בעל חוש זיכרון מפותח ובעל יכולות חישוב מתמטיות גדולות. אך ישנם גם מיעוט סרטים ששם דגש על האפשרות של המחוננות גם בתחומים האמנותיים ואחרים. כגון "בילי אליוט" (ריקוד) "ויטוס" ו"הילארי וג'קי" (נגינה) "מהלכים תמימים" (שחמט).

תיאור חיצוני[עריכת קוד מקור | עריכה]

ברוב הגדול בסרטים המחונן הוא זכר. למעט: "הילארי וג'קי", "לחלום באותיות", "גשם של פלאפל", "חיוך של מונה ליזה", ו"חיבור פשוט". לרוב המחוננים יהיו לבנים. למעט: "לחלום באותיות" בו הגיבורה היא אפרו אמריקאית וב"נער החידות מבומבי" בו הגיבור הודי. לפי גישות הניאו מרקסיסטית ניתן לשייך זאת לשיטת ההגמוניה בה נטען שהתקשרות משמשת ככלי ושופר של קבוצה חברתית השולטת על מנת לבסס את מעמדה ולדכא מרידות. כך שלרוב הדמות הגיבור הדומיננטית תהיה גבר לבן בשנות ה-30. יש כ -13 סרטים שהגיבור הוא ילד. ואילו כ- 21 סרטים שהגיבור הוא מבוגר. (קישור למאמר ייצוג הילד בקולנוע) בסרטים "המציאותיים" אין תיאור חיצוני אחיד לדמויות לעומת זאת בסרטי האנימציה, הם יוצגו בעלי עניים גדולות המסמלות את הסקרנות והרעב לידע בניגוד ליתר החברה שיאופיינו בעיניים קטנות עד ללא עניים כלל כמו בסרט "גשם של פלאפל". כמו כן מרכיבים משקפיים. כמו הדמויות לואיס ב"לפגוש את הרובינסונים" וסאם ספארקס ב"גשם של פלאפל".

תיאור חברתי[עריכת קוד מקור | עריכה]

ברוב הסרטים המחונן נתפס כ"פריק", "חנון" ויהיה מנותק מהחברה עד להצלחה שלו. הקצנה של זה ניתן לראות בסרט "איש הגשם" בו המחונן הוא אוטיסט המתגורר במוסד סגור. וכן בסרט "בובי פישר נגד העולם" בו הוא מוצג כפרנואיד ולא שפוי לאחר פסגת הצלחתו באליפות העולם בשחמט ב 1972. (קישור למאמר דמות החריג בקולנוע).

תפיסת המחוננים את עצמם[עריכת קוד מקור | עריכה]

בסרט "ויטוס" הילד תופס את עצמו כמבוגר ומחליט כבר בגיל 6 להתחתן עם הביביסיטר שלו. הוא יוצא איתה לדייט, מתלבש עם חליפה ועניבה וכדומה. בסרט "הרקדן" הוא אומר "לא בחרתי בבלט זה מי שאני" . בסרט "ללכת שבי אחריו" התלמידים מבינים שהשאיפה למצוינות היא לא הכוח היחיד שלהם אלא הבחירה בחיים קצת יותר פרועים משוחררים והנאמנות למורה שלהם ג'ון קיטינג.

תיאור המחונן במשפחה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בחלק מהסרטים, המשפחה אינה תומכת בתחום המחוננות כגון: "גשם של פלאפל", בו האבא מעדיף שהבן שלו ימשיך אותו בעבודתו בחנות הדגים ויפסיק לפוצץ את הבית והעיר בניסויים המדעיים שלו. בסרט "לחלום באותיות" המשפחה לא מתפקדת כראוי והילדה המחוננת נאחזת במנהל בית הספר והמורה לאנגלית שמובילים אותה להצלחה בתחרות האיות. וכן בסרט "הכוכבים של שלומי" בו המנהל מעודד אותו ללמוד בבית ספר למחוננים ואילו המשפחה שמאוד נעזרת בשלומי כלכלית, מתנגדת לעזיבתו לפנימיית המחוננים. בחלק מהסרטים המשפחה דוחפת חזק מידי את המחונן להצלחה כגון "ויטוס" בו אמו מנסה להפוך אותו לפסנתרן מפורסם למרות אהבתו לאווירונאוטיקה דרך סבו. הסב והאם נלחמים בניהם כאשר כל אחד מושך את ויטוס להיות ילד רגיל מול טיפוח המחוננות. לעומת זאת ב"חיבור פשוט" הסבתא מגיעה לאחר נתק של שנים ונלחמת שהנכדה תלמד במסגרת למחוננים ולא "תבזבז" את כישוריה בבית ספר רגיל, שאיפת אביה. ולפעמים על המשפחה להקריב ולוותר בשביל טיפוח המחוננות. כמו בסרט ה"רקדן", המשפחה שלו טסה איתו למדינות שונות וזה פוגע בה. ובחלק המשפחה מסייעת לילד להתבגר ולהכיל את המחוננות בקצב שלו. בחלק מהסרטים המשפחה אינה נמצאת כלל. כמו בסרט "נער החידות מבומבי" בו האמא מתה ועל הילד להתמודד לבד עם החיים וכשרונו.

שנים[עריכת קוד מקור | עריכה]

כנאמר לעיל, המושג מחוננות קיבל הגדרה תאורטית משנות ה-90 . הסרט הראשון שעוסק במחונן הוא ב 1987. בשנות ה-90 נעשו כ- 10 סרטים על מחוננים. בשנות ה-2000, כ –16 סרטים. ב 2010 ואילך נעשו כ –6 סרטים.

במה מחוננת לקולנוע ואנימציה[עריכת קוד מקור | עריכה]

פרויקט במה מחוננת לקולנוע ואנימציה של משרד החינוך של בתי ספר ומרכזי מחוננים ומצטיינים בארץ מגילאי יסודי עד חטיבה. בהם התלמידים מפיקים סרט. מתקיימים שני ימי עיון בסינמטק תל אביב או מדעטק בחולון, בהם התלמידים מציגים פיצ'ים ואת הסרטים עצמם וכן סדנאות והרצאות בקולנוע. המטרה שהמחונן יוכל לבטא את עצמו דרך המדיום הקולנועי על פי תוכן עולמו. ניתן לראות דרך הסרטים שהתלמידים לא עוסקים דווקא במחוננות.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ מלקולם גלדוול, מצוינים- ממה עשויה הצלחה, 2009, כנרת זמורה-ביתן
  2. ^ לנדאו א' (1990). האומץ להיות מוכשר. דביר הוצאה לאור, תל אביב
  3. ^ 3.0 3.1 חנה דויד, ‏על לקויות למידה, הפרעת קשב וריכוז ואינטליגנציה, באתר פסיכולוגיה עברית, 15 בדצמבר 2010
  4. ^ מבחן סינון מחוננים ומצטיינים במנב"סנט, באתר משרד החינוך
  5. ^ משפחות של מחוננים, רווחת מחוננים ומורכבותו של המושג "מימוש פוטנציאל" באתר מחונ-נט
  6. ^ אבנר זיו, "מחוננים", ירושלים: כתר, 1990
  7. ^ אריקה לנדאו, "האומץ להיות מוכשר", הוצאת דביר, 1990, 2002
  8. ^ שני, ע. (2009). אינדיקטורים הנוגעים לאוכלוסיות התלמידים המחוננים במערכת החינוך, סקירה מוזמנת כחומר רקע לעבודת ועדת אינדיקטורים למשרד החינוך.
  9. ^ חנה דויד, ‏חמישה תלמידים מחוננים בכיתה אחת – תיאור מקרה, באתר "דעת", מתוך הגיגי גבעה, ז', תשנ"ט
  10. ^ Segev, Elad; Cahan, Sorel (2013). "Older children have a greater chance to be accepted to gifted student programmes". Assessment in Education: Principles, Policy & Practice 21 (1): 4–15. ISSN 0969-594X. doi:10.1080/0969594X.2013.822847. 
  11. ^ Thomas E. Brown (2006), Attention Deficit Disorder: The Unfocused Mind in Children and Adults, Yale University Press, ISBN 0-300-11989-5 
  12. ^ נופר ישי-קרין ועדי פרי, ‏אבחון של הפרעת קשב וריכוז (ADHD), באתר פסיכולוגיה עברית, 11 בדצמבר 2002
  13. ^ 13.0 13.1 Carson, Shelley H.; Peterson, Jordan B.; Higgins, Daniel M. (2003). "Decreased Latent Inhibition Is Associated With Increased Creative Achievement in High-Functioning Individuals". Journal of Personality and Social Psychology 85 (3): 499–506. ISSN 1939-1315. doi:10.1037/0022-3514.85.3.499. 
  14. ^ חנה דויד, ‏אבחון ילדים מחוננים, באתר פסיכולוגיה עברית, 29 במאי 2012
  15. ^ יובל וורגן, ‏טיפוח תלמידים מחוננים במערכת החינוך, באתר מרכז המחקר והמידע (ממ"מ) של הכנסת, 11 בדצמבר 2006