משתמש:אליזבט/עם הספר
אנשי הספר (בערבית: أهل الكتاب, אַהְל אל-כִתאב) או בעלי הספר הוא כינוי למאמיני הדתות להם, על פי האמונה המוסלמית, הורדו כתבים דתיים ומנהיגיהם זכו להתגלויות אלוהיות אמיתיות. בדרך כלל הקוראן ופרשנות אסלאמית דתית מאוחרת יותר משתמשים בכינוי זה כדי לתאר את הדתות המונותאיסטיות יהדות ונצרות. על פי אמונת המוסלמים, הקוראן, הוא הההתגלות הדתית החותמת, המטהרת את הדת מתפישות שגויות הקיימות בקרב היהודים והנוצרים המבוססות על הכתבים הדתיים הקודמים של התנ"ך והברית החדשה. בין ביתר בשל העובדה כי "אנשי הספר" מאמינים במספר רב של עקרונות דומים לאלו של המוסלמים, הם זכו להגנה מפגיעה מסוימת תחת חוקי השריעה, הגנה לה פגאנים ומאמיני דתות לא-מונוטאיסטיות לא זכו. הד'ימה, אלו שזכו להגנה, קיבלו אותה לצד הגבלת זכויותיהם הדתיות והאישיות, תמורת תשלום מס גולגולת המכונה ג'זיה.
הגדרת "אנשי הספר"[עריכת קוד מקור | עריכה]
ישנן הגדרות כוללניות יותר או פחות בנוגע למיהם אנשי הספר. הגדרה זו היא חשובה, משום שבעת כיבוש אסלאמי של שטחים בהם חיו הלא-מוסלמים (דָארֻ-אלְחָרְבּ, בית המלחמה) "אנשי הספר" זכו לשמור על חייהם גם מבלי להתאסלם תחת מעמד הד'ימה. אלו שלא זכו במעמד הד'ימה לא יכלו להישאר לחיות בתחום שנכבש על ידי המוסלמים, ונאלצו להגר, לההרג או להתאסלם. הגדרה כללית ודרך הטיפול ב"אנשי הספר" מוגדרת בקוראן:
הילחמו באנשים אשר אינם מאמינים באלוהים ולא ביום האחרון [יום הדין] ואינם מקדשים את אשר קידשו אלוהים ושליחו, ואינם מחזיקים בדת האמת - אלה בהם אשר ניתן להם הספר - עד אשר ישלמו את הג'זיה במו ידיהם, בעודם מושפלים.[1]
נהוג לכלול ב"בעלי הספר" את אלו אשר חולקים אמונות עיקריות עם האסלאם - אמונה בקיומו של אל יחיד, ביום הדין, בקיומם של שטן ומלאכים, גן עדן וגיהנום.
"אנשי הספר" בקוראן[עריכת קוד מקור | עריכה]
גישת הקוראן כלפי אנשי הספר היא ברובה שלילית, אך יש בו גם קריאות לסובלנות והתייחסות חיובית כלפי "אנשי הספר". את הגישה האמביוולנטית מייצג בצורה הטובה ביותר קטע רציף מסורת אל-עמראן (איאת 110-115) שקובע מחד גיסא כי בקרב אנשי הספר ישנם מאמינים שמתפללים לאלוהים, "זריזים במעשים טובים" ו"מצווים לנהוג בדרך ארץ ואוסרים את המגונה". מאידך, "מרביתם מופקרים" והם עניים ומושפלים משום ש"כפרו באותות אלוהים והרגו את הנביאים בלא צדק".
בקוראן נטען כי אנשי הספר שמחים בקללתם של המוסלמים (סורה 3, איה 120), הם "בני עוולה" שאלוהים אינו מנחה אותם (סורה 5, איה 51) כל מאמציהם לא נושאים פרי (סורה 5, איה 53).
סבלנות: סורה 29, איה 46 אלוהים יחליט לגביהם סורה 22 איה 17. לא יפגעו ביום הדין סורה 2 איה 62 לציין את הפרשנות השונה לפסוק, האם בוטלה על ידי סורה 3, איה 85.
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ המילה הערבית המקורית היא صاغرون, צאעִ'רוּן קרי, "מושפלים", "כנועים" או "נחותים". לאורך הדורות חכמי דת קיצוניים השתמשו בתיאור מעמדם של הד'ימה כמושפלים בעת תשלום המס, כדי להצדיק פגיעה במעמדם של "אנשי הספר".