משתמש:אמרי אביטן/מודל הנבחרת

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

"מודל הנבחרת" הינו מתודולוגיה פדגוגית-חברתית המתמקדת בלמידה שיתופית. המודל כולל עשרות פרקטיקות שונות המתפתחות בקוד פתוח[1] ומבוסס על תפיסת העולם של מעבר מפרדיגמת הפירמידה לפרדיגמת הרשת[2]. המודל הוצג לראשונה בשנת 2010 ומאז מתפתח דרך מורים בערים ומועצות אזוריות בישראל – דוגמת בת-ים, טבריה, עמק המעיינות, חדרה[3] ונתניה, ובעולם – דוגמת בולגריה, רואנדה וספרד[4].

מרכיבי המודל[עריכת קוד מקור | עריכה]

במודל הנבחרת שני עקרונות יסודיים[5]:

א- "כל תלמיד הוא גם מורה" – לכל פרט יש חוזקות ועליו לתרום מיכולותיו לכלל מחד גיסא ולהיתרם מהאחרים מאידך גיסא. הנבחרת פועלת כקבוצה ויש שוויון בין חבריה, למרות השונות והמאפיינים הייחודיים לכל אחד מפרטיה.

ב- "מטרה משותפת, מדידה ומוצגת" – לנבחרת יש מטרה רציפה ומדידה שהיא עצמה הגדירה, וכל חבריה חותרים להשגתה, ללא תחרות בין השותפים בנבחרת אלא בשיתוף פעולה ותוך עזרה הדדית וערבות הדדית לצורך השגת המטרה. המטרה מוצגת על ידי גרף התקדמות המציג את מדדי ההצלחה ומייצר מוטיבציה אצל המשתתפים. המטרה הקבוצתית יכולה להיות הישגית-לימודית או ערכית-חברתית.

המטרה המשותפת מייחדת את מודל כיתת הנבחרת מפרקטיקות של למידה שיתופית אחרות, בכך שמייצר מוטיבציה ליצירת ערבות הדדית.

תשתית תאורטית[6][עריכת קוד מקור | עריכה]

המעבר מפירמידה לרשת כתפיסת עולם[עריכת קוד מקור | עריכה]

המבנה פירמידה, תא מעביר מידע בכפוף להיררכיה בה רעיונות מגיעים מכיוון מעלה בלבד. לכן התא הפרמידלי הוא ריק וביכולתו רק להעביר מידע. לעומתו, תא רשתי, מאופיין בצבע ייחודי ולכן הוא מעביר את הידע האותנטי שיש בו ומקבל מידע לכל הכיוונים. הנחת היסוד במודל הנבחרת היא שכל תלמיד הוא בעל ייחודיות וביכולתו ללמד וללמוד משאר התלמידים. המורה אינו בעל הידע היחידי בכיתה. מודל הנבחרת מתאר מבנה רשתי ללמידה, כל תלמיד בכיתת הנבחרת, תורם מהידע שלו לכלל.

חינוך 2.0[עריכת קוד מקור | עריכה]

מודל הנבחרת נקרא גם 'חינוך 2.0. המעבר מ-ווב 1.0 ל- ווב 2.0, מציין את המעבר מלמידה בה ישנו מקור בלעדי לידע המשתף את האחרים, אל ווב 2.0, בה הלמידה מתבצעת באופן רשתי, 'כל תלמיד הוא גם מורה'. בכיתה המסורתית המורה היה מעביר הידע אל התלמידים, בכיתת נבחרת כל תלמיד מייצר ידע וביכולתו להעביר את הידע לתלמידים אחרים.

למידה שיתופית[עריכת קוד מקור | עריכה]

הרעיון העומד בבסיס המודל הוא שילוב של שני כוחות שעל פניו נתפסים כמנוגדים: הישגיות ושאיפה למצוינות מזה ומעורבות הדדית ושיתוף פעולה מזה. מודל הנבחרת מציג פדגוגיה חברתית חדשה שבה שני הניגודים לכאורה – ההישגיות והחינוך החברתי – דרים בכפיפה אחת. המוטיבציה הגלומה בתחרות ובהישגיות מנותבת לטובת עבודה רשתית, שיתוף פעולה, והערבות ההדדית הופכת למנוע של הישגיות.

מסקנותיהם של מרבית המחקרים אשר דנו בשיטה השיתופית מעידים כי האקלים החברתי משתפר וישנה ירידה במידת המתח והתחרות בין התלמידים, וההתנהגות השיתופית נפוצה בכל הבחינות (ריץ, 1996).

תפקיד המורה[7][עריכת קוד מקור | עריכה]

תפקידו של המורה, בדומה לתפקיד מאמן נבחרת, הוא טיפוח הערבות ההדדית, רוח גאווה ושאיפה לניצחון קבוצתי. התהליך להקמת הנבחרת דורש ראייה הוליסטית (לימודית, חברתית, רגשית) של הפרט כדי שכל אחד ימצא את הייחודיות הטמונה בו ובמקביל ימצא את הייחודי אצל עמיתיו. תנאי בסיסי להצלחת הנבחרת הוא כבוד הדדי והערכה איש לרעהו. תהליך זה תורם להעלאת ההישגים מתוך הנאה, מיצוי עצמי וערבות הדדית. ביצירת כיתת נבחרת, יש שינוי בתפקידו במסורתי של המורה מ-"מורה משדר" המעביר ידע שיש לו בצורה ישירה לתלמידיו ל-"מורה מרשת" - שיוצר תהליכים של למידה הדדית (במגוון דרכים) בה הוא "משדך" בין התלמידים ויוצר רשת למידה כיתתית. המטרה המשותפת משמשת כלי עזר להשגת המטרות הלימודיות. המורה (המאמן) מתכנן תכנית שנתית המחולקת לאימון (שיעור ותרגול) ומשחק (מבחן). התלמידים (הנבחרת) שותפים לדיון על אופן מימוש המטרה שהוצבה ולהצעת דרכים פוריות להשגתה.

מודל הנבחרת במערכת החינוך בישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • המודל פותח ב- 2010 ופעל כפיילוט בעיר טבריה.
  • החל מ- 2013, פועל מודל HOW2MOOC[8], ללמידת של קורסי MOOC דרך מודל הנבחרת[9] בחטיבות ביניים, תיכונים ובחינוך המיוחד, והוביל לעלייה בהישגים ובשיעורי הזכאות לבגרות[10].
  • החל מ- 2015, פועלת 'תוכנית השר למודל הנבחרת במתמטיקה 5 יחידות'. [11][12]
  • החל מ- 2016, הושק מאגר ידע בקוד פתוח, מבוסס ויקי הכולל פרקטיקות שונות ופיתוחים חדשים למודל של מורים ומורות מהשטח.[13]
  • על פי נתוני משרד החינוך, בשנת 2017, בלמעלה מ-1000 כיתות בישראל מיושם המודל.

ביקורת[עריכת קוד מקור | עריכה]

הבחינה המחקרית את מודל הנבחרת אינה מלאה. בשנת 2017, נכתב מחקר הערכה שזיהה שיפור ניכר באקלים החברתי בכיתות בהן יושם המודל[14]. מלבד עדויות של מורים, לא נמצא מחקר המזהה שיפור בהישגים כתוצאה משימוש במודל.

ביקורת מרכזית כלפי למידה שיתופית ככלל, מתייחסת לטענה שעבודת צוות לא תמיד, מתאימה לכל התלמידים. מחקרים מזהים[15] שמיומנויות עבודת צוות הינן הכרחיות בימינו, אך אין הם תורמות בהרכח ללמידה של כל פרט, כל עוד אין בחינה מדוקדקת של המגוונות האינדבידואלית בלמידה.


קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

קטגוריה:חינוך אלטרנטיבי קטגוריה:חינוך