משתמש:סקרלט/ארגז חול בונו
ערך זה מועתק, אך ניתן להשתמש בנתונים המופיעים לכל המעונינים לשכתבו
פול דייוויד יוסון, הידוע יותר בשם בונו (נולד ב-10 במאי 1960), הוא מנהיג וסולן להקת הרוק האירית, U2.
ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
פול יוסון נולד בעיר דאבלין, אירלנד. אביו, בוב יוסון, היה נוצרי קתולי, אימו הייתה פרוטסטנטית, ויוסון גדל כמאמין גדול מאוד בנצרות ובכנסייה. כששאלו אותו האם הוא קתולי או פרוטסטנטי, הוא תמיד ענה שהוא יושב באמצע ולא שייך לזרם מסוים. אימו של יוסון נפטרה כאשר הוא היה בן 14, והרבה שירים של U2, במיוחד באלבומים הראשונים ("I Will Follow", "Out of Control", "Tomorrow"), מתייחסים לתקופה זו בחייו של בונו.
בונו הצטרף לבית הספר כנסיית הגבעה הכללית, שהיה בית ספר מעורב לקתולים ולפרוטסטנטים. באוקטובר 1976, תלמיד בשם לארי מולאן, שהיה אז בן 14, פרסם בלוח המודעות של התיכון מודעה לגבי חיפוש מוזיקאים עבור להקה חדשה. התוצר היה להקה בשם “Feedback” עם מולאן על התופים, אדם קלייטון על גיטרה בס, דייב אוונס (דה אדג') ואחיו דיק אוונס על הגיטרה ובונו על תקן הזמר. לאחר כמה זמן, שינתה הלהקה את שמה ל“The Hype” ומאוחר יותר ל-U2. באותו זמן, בונו היה אחראי על השירה, על כתיבת השירים וגם ניגן בגיטרה; כשדה אדג' הפך לנגן הגיטרה המרכזי בלהקה, בונו עזב את הנגינה, למרות שבחלק מהשירים מאז הוא ניגן בגיטרה אקוסטית ובמפוחית פה.
בונו התחתן עם חברתו מהתיכון, אליסון "אלי" סטיוארט, ב-21 באוגוסט 1982. בונו ציין במספר ראיונות, שהחברות שלו עם סטיוארט והקמת U2 התחילו באותה תקופה בחייו. לזוג נולדו ארבעה ילדים: ג'ורדן (נולדה ב-1989), ממפיס איב (1991), אלייג'ה בוב פטריקיוס גוג'י קיו (1999) וג'ון אברהם (2001).
ב-1992, בונו, יחד עם הגיטריסט של U2, דה אדג', קנה, חידש ושיפץ את מלון קלארנס (בעל דירוג שני כוכבים) שבדאבלין, והפך אותו למלון בדירוג חמישה כוכבים. המלון זכה למוניטין ונחשב כאחד המלונות הטובים בעיר.
ב-2002, כתב בונו הקדמה לספר תהילים, אחד מתשעת ספרי התנ"ך שיצאו לאור באופן אינדיבידואלי בסדרת הספרים "כיס חוקי הכנסייה" בהוצאת קנונגייט בוקס.
שם החיבה שלו, "בונו ווקס", שקוצר לשם "בונו" - הוא שינוי השם בונה וקס, סמל מסחרי של מכשיר נגד חירשות שמתכוון בתרגום הלטיני ל"קול טוב". בונו בחר שם זה, משום שזה היה שמה של חנות שבונו אהב שנמצאת בדאבלין. המילה בונו בסלנג האיטלקי, משמעותה "סקסי" והיא באה ממילת המושא עקיף הלטינית בונוס.
פעילות הומניטרית[עריכת קוד מקור | עריכה]
בסוף שנת 1984, בונו הופיע ב-Band Aid, מופע גדול שאירגן הזמר בוב גלדוף, לתרומות למאבק העוני באפריקה. בשנת 2005, הוא חזר על עצמו והופיע ב-Band Aid 20. בונו גם היה אחד המארגנים במופע הלייב אייד שנערך ב-1985, ואחד המארגנים במופע הלייב 8 שנערך ב-2005. מאז שנת 1999, בונו הפך להיות מעורב מאוד בתעמולה למען מדינות העולם השלישי, במיוחד ביבשת אפריקה. במאי 2002, לקח בונו את מזכיר בית האוצר האמריקאי, פול אוניל, לטיול בארבע מדינות כושלות באפריקה. באותה שנה, הקים בונו את ארגון DATA, שנאבק בחובות הכספיים של אפריקה לשאר העולם, במחלת האיידס ובמסחר באפריקה.
בונו הכין נאום בעת הכתרת פול מרטין לראש ממשלת קנדה, בו הוא מתחייב לעזור במשברים בינלאומיים.
בונו ביקר בבית הלבן לשם ביקור מיוחד אצל ג'ורג' ווקר בוש, בו הציע בונו עזרה בסך של חמישה מיליארד דולר למדינות עניות ודלות אמצעים שמכבדות את זכויות האדם. בונו גם הצטרף לבוש בנאום מיוחד במדשאות הבית הלבן, בו טען שזהו צעד ראשון חשוב מאוד להשגת המטרה.
בחודש דצמבר 2005, בונו נבחר לאיש השנה של השבועון טיים, ביחד עם ביל ומלינדה גייטס.
בפברואר 2006, בונו נבחר יחד עם 191 אישים להתמודדות על פרס נובל לשלום [1].
ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- האתר הרשמי של U2
- ארגון הצדקה של בונו
- מבצע נגד עוני שבונו מעורב בו
בונו, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
