משתמש:Although it does move/ז'אן מרטין סיסה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

ז'אן מרטין סיסה (6 באפריל 1926 - 21 בפברואר 2017) הייתה מורה ופוליטיקאית גינאית בעלת אוריינטציה לאומית. היא כיהנה כשגרירה באו"ם ובשנת 1972 הייתה לאישה הראשונה שמונתה להיות נשיאת מועצת הביטחון של האו"ם. היא כיהנה כשרת הרווחה בממשלת גינאה משנת 1976 ועד ההפיכה הצבאית ב-1984.

חייה המוקדמים והשכלתה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מרטין סיסה נולדה בקנקאן, גינאה, ב-6 באפריל 1926, הבכורה מבין שבעה ילדים. אביה (דריקאו מרטין סיסה) הועסק בחברת התקשורת PTT של הממשל הקולוניאלי הצרפתי, היה מלינקאי (אנ') ממוצא סונינקאי (אנ'), ואמה (דאמאייה סומה), מיילדת, הייתה בת לקבוצת סוסו (אנ') . [1] היא למדה בבית הספר להכשרת מורות אקול נורמל דה רופיסקה בדקר, סנגל.[2][3]

קריירה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מרטין סיסה הייתה אחת הנשים הראשונות שהוסמכו ועבדו כמורות בגינאה. היא הוצבה ללמד בבית הספר לבנות בקנקאן ב-1944. היא הפכה לחברה ב-Union Madingue ב-1946. בשנת 1947 היא פגשה את מי שהפך לימים לנשיא גינאה, אחמד סקאו טורה, שהיה בעת ההיא פעיל האיגוד המקצועי של PTT, והצטרפה ל- Rassemblement Démocratique Africain. בשנות ה-50 היא התגוררה בסנגל עם בעלה וייצגה את האיחוד הדמוקרטי של סנגל בקונגרס של הפדרציה הבינלאומית של נשים בצרפת באוקטובר 1954.[4] לאחר משאל העם של גינאה ב-1958, היא חזרה לגינאה, שם הפך בעלה לראש המטה של שר הבריאות ברפובליקה החדשה של גינאה.
שגיאות פרמטריות בתבנית:מקור
שימוש בפרמטרים מיושנים [ תאריך ] [דרוש מקור]

בשנת 1959, מרטין סיסה הייתה צירה בקונגרס של איגוד הנשים של מערב אפריקה בבמאקו, אשר ביקש לקיים תנועת נשים פאן-אפריקאית. היא הייתה המזכירה הכללית של ארגון הנשים הפאן אפריקאי מ-1962 עד 1972.[4][3] היא נבחרה לפרלמנט ב-1968 והצטרפה לוועד המרכזי לאחר מות בעלה ב-1971[2] . היא הייתה האישה הראשונה שכיהנה כסגנית הנשיא של האספה הלאומית של גינאה .[5] היא הייתה המזכירה הכללית של ועידת הנשים האפריקאיות עד 1974 והייתה צירה בוועדת האומות המאוחדות למעמד האישה בז'נבה ובוועדת האומות המאוחדות לזכויות אדם .
שגיאות פרמטריות בתבנית:מקור
שימוש בפרמטרים מיושנים [ תאריך ] [דרוש מקור]

בשנת 1972, מרטין סיסה מונתה לנציגה הקבועה של גינאה באו"ם. גינאה הייתה חברה לא קבועה במועצת הביטחון של האו"ם, והיא הפכה לאישה הראשונה שעמדה בראש המועצה.[5] היא גם נבחרה ליו"ר הוועדה המיוחדת של האו"ם נגד האפרטהייד .

מרטין סיסה חזרה לגינאה ב-1976, לבקשת הנשיא טורה, שמינה אותה לשרת הרווחה וחברה במפלגה הדמוקרטית של הלשכה המדינית של גינאה .[2][3] לאחר מותו של טורה ב-1984, היא נעצרה יחד עם מנהיגים פוליטיים אחרים והוחזקה במעצר למשך 13 חודשים עד ששוחררה ללא כל אישום. [6] לאחר ניסיון ההפיכה הכושל של דיארה טראורה ביולי 1985, היא עזבה את גינאה, עברה תחילה לסנגל ולאחר מכן לארצות הברית. ב-1988 היא הצטרפה לוועידה הבינלאומית לסולידריות לנשים וילדים בדרום אפריקה. בשנת 2004 היא הייתה חברה באיגוד הבינלאומי של נשים פרנקופוניות (אנ') .[4] בשנת 2006, נשיא ארצות הברית ג'ורג' בוש שלח ברכות לרגל יום הולדתה ה-80 של מרטין סיסה, והכיר ב"אומץ לבה ועבודתה".[7]

הביוגרפיה של מרטין סיסה, בת המילו, פורסמה בשנת 2008. [8] בשנת 2014, נשיא דרום אפריקה ג'ייקוב זומה העניק למרטין סיסה את אות אוליבר טמבו (אנ') כהוקרה על פועלה ועל היותה מנהיגה ומובילת דרך במאבק למען זכויות נשים באפריקה.[9] לצד זאת, היא זכתה לביקורת על כך שהקלה ראש בפשעים של טורה, שתחת משטרו נהרגו עד 50,000 איש.[10] [11]

פרסים והוקרה[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • פרס קואומבה עבור "תרומה משמעותית לאנשים אפריקאים", 1974 [12]
  • פרס לנין לשלום, 1975[13]
  • מסדר החברות של OR Tambo, בשנת 2014, על "תרומתה המצוינת בהוקעת האפרטהייד על הבמה העולמית של האומות המאוחדות ועמידתה נגד עוולות שהתרחשו בדרום אפריקה בתקופת האפרטהייד".[9] [14]

חייה האישיים ומותה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-1946, מרטין סיסה נישאה למוחמד קמארה, מפקח משטרה שלא הכירה. הוא נהרג בתאונת דרכים מאוחר יותר באותה שנה כשהיא הייתה בחודש השלישי להריונה.[13] ב-1948 היא נישאה לאנסומאנה טורה, ממייסדי המפלגה הדמוקרטית של גינאה. הוא מת בכלא מחנה בוירו (אנ') ב-1971 לאחר שנעצר בעקבות מבצע ים ירוק. למרטין סיסה היו שישה ילדים.[5] בעשורים האחרונים של חייה היא התגוררה בבולטימור, מרילנד, ארצות הברית.[15]

מרטין סיסה נפטרה ב-21 בפברואר 2017, בגיל 91.[16][17]

פרסומים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • "Woman, the first teacher". Prospects – Quarterly Review of Education. 5. 1975.
  • International Solidarity with the Struggle for Liberation in South Africa. 1976.
  • "Family Problems in Africa". Guild Prac. 37: 23. 1980.
  • La fille du Milo (בצרפתית). Présence Africaine. 2010. ISBN 9782708708020.

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Barthélémy, Pascale (2010). Africaines et Diplômées à l'époque coloniale (1918–1957). Presses universitaires de Rennes. p. 14.
  2. ^ 1 2 3 Camara, Mohamed Saliou; O'Toole, Thomas; Baker, Janice E. (2013). Historical Dictionary of Guinea. Scarecrow Press. pp. 79–80. ISBN 9780810879690. שגיאת ציטוט: תג <ref> בלתי־תקין; השם "HDG" הוגדר כמה פעמים עם תוכן שונה
  3. ^ 1 2 3 Serbin, Sylvia; Rasoanaivo-Randriamamonjy, Ravaomalala (2015). African Women, Pan-Africanism and African Renaissance. UNESCO Publishing. p. 65. ISBN 9789231001307. שגיאת ציטוט: תג <ref> בלתי־תקין; השם "women" הוגדר כמה פעמים עם תוכן שונה
  4. ^ 1 2 3 Sheldon, Kathleen (2016). Historical Dictionary of Women in Sub-Saharan Africa. Rowman & Littlefield. pp. 175–176. ISBN 9781442262935. שגיאת ציטוט: תג <ref> בלתי־תקין; השם "HDW" הוגדר כמה פעמים עם תוכן שונה
  5. ^ 1 2 3 "A Woman Presides the Security Council". Le Monde (בצרפתית). 2 בנובמבר 1972. נבדק ב-4 בפברואר 2017. {{cite news}}: (עזרה) שגיאת ציטוט: תג <ref> בלתי־תקין; השם "preside" הוגדר כמה פעמים עם תוכן שונה
  6. ^ "A trenton of dignitaries of the Sékou Touré regime are released". Le Monde (בצרפתית). 17 במאי 1985. נבדק ב-4 בפברואר 2017. {{cite news}}: (עזרה)
  7. ^ Fofana, Maimouna (12 בנובמבר 2008). "INFO GCI: Hadja Jeanne Martin Cissé en Guinée". GCI (בצרפתית). אורכב מ-המקור ב-5 בפברואר 2017. נבדק ב-4 בפברואר 2017. {{cite web}}: (עזרה)
  8. ^ "Jeanne Martin Cissé publishes her memoirs". Jeune Afrique (בצרפתית). 2 ביוני 2008. נבדק ב-4 בפברואר 2017. {{cite web}}: (עזרה)
  9. ^ 1 2 Camara, Amara Moro (23 באפריל 2014). "Militante anti-apartheid : Jeanne Martin Cissé sera décorée le 27 avril par Jacob Zuma". Guinee News (בצרפתית). אורכב מ-המקור ב-4 בפברואר 2017. נבדק ב-4 בפברואר 2017. {{cite web}}: (עזרה)
  10. ^ Sidibé, Mohamed (28 במרץ 2013). "Déclaration choquante de Jeanne Martin Cissé". Guinee Actu (בצרפתית). אורכב מ-המקור ב-25 ביולי 2019. נבדק ב-4 בפברואר 2017. {{cite web}}: (עזרה)
  11. ^ "'Mass graves' found in Guinea". BBC News. 22 באוקטובר 2002. {{cite news}}: (עזרה)
  12. ^ Black World/Negro Digest. Vol. 26. Johnson Publishing Company. באפריל 1975. pp. 29–30. {{cite book}}: (עזרה)
  13. ^ 1 2 Sheldon, Kathleen (2016). Historical Dictionary of Women in Sub-Saharan Africa. Rowman & Littlefield. pp. 175–176. ISBN 9781442262935.
  14. ^ "La militante anti-apartheid guinéenne Jeanne Martin Cissé décorée dimanche à Pretoria". Le Jour. 23 באפריל 2014. נבדק ב-4 בפברואר 2017. {{cite web}}: (עזרה)
  15. ^ Camara, Mohamed Saliou; O'Toole, Thomas; Baker, Janice E. (2013). Historical Dictionary of Guinea. Scarecrow Press. pp. 79–80. ISBN 9780810879690.
  16. ^ Freland, François-Xavier (22 בפברואר 2017). "La Guinée endeuillée par la disparition de Jeanne Martin Cissé, figure de l'indépendance et des droits des femmes". Jeune Afrique. נבדק ב-22 בפברואר 2017. {{cite news}}: (עזרה)
  17. ^ "Guinée : décès de Jeanne Martin Cissé (Présidence de la République)". Guinée Matin. 21 בפברואר 2017. {{cite news}}: (עזרה)
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=משתמש:Although_it_does_move/ז%27אן_מרטין_סיסה&oldid=37217215"