משתמש:Amikamraz/אסיף (שיר עברי)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

"אסיף", המוכר יותר בשם "אסוף את המעשים" לפי מילותיו הראשונות, הוא שיר שכתב איתמר פרת והלחינה נעמי שמר. השיר זכה להצלחה גדולה ולביצועים רבים.

מבנה השיר[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשיר ארבעה בתים, שניים ראשונים בני שלוש שורות כל אחד, ושניים אחרונים בני ארבע שורות כל אחד. בשני הבתים הראשונים אין חריזה, ובשניים האחרונים השורה השלישית בכל בית מתחרזת עם השורה הראשונה בו, והשורה הרביעית מתחרזת עם השנייה.

נסיבות כתיבת מילות השיר[עריכת קוד מקור | עריכה]

את השיר כתב איתמר פרת לזכר אחותו תרצה (תיתה) רבינוביץ' מקיבוץ "חצרים", שנהרגה בתאונת דרכים בשנת 1976 בערב חג הסוכות תשל"ז, בהיותה בת 40 בלבד. הוא נכתב בעיצומם של ימי האבל בתוך חג האסיף ופורסם בחוברת זיכרון לזכרה, כאשר פרת עסק בעריכת אותה חוברת.

במלאת 30 שנה למותה של תרצה, הוסיף פרת לשיר שני בתים שאינם מופיעים בשיר המולחן, ושאותם הוא תיאר כאפילוג. שני בתים אלה התפרסמו בחוברת "חגיגת אסיף" שבה נאספו שיריו.[1]

תוכן השיר[2][עריכת קוד מקור | עריכה]

כאשר קוראים או שומעים את מילות השיר, מבלי להכיר את נסיבות כתיבתו, הן נתפסות כפשוטן כשיר נטורליסטי לחג הסוכות, חג האסיף, ובכלל לחגי תחילת השנה העברית. יש מי שמפרש את אווירת השיר כאווירה של ליאות במעבר לשנה חדשה, של זכרונות מהשנה שחלפה, של סיום שטומן בחובו התחלה חדשה ושל התחדשות לקראת השנה החדשה והמעבר מהסתיו לחורף.[3]

אך כאשר נסיבות כתיבת השיר מוכרות, ניתן לזהות אותו כשיר מִסְפֵּד, כפי שהגדירה אותו נעמי שמר,[4] מה שהביא אותה לכתוב למילותיו לחן נוגה. את הרמזים לאבלות ולעצב ניתן לראות בתופעות לשוניות שקיימות במילות השיר, גם בהתייחסות אליהן כשלעצמן, ללא הלחן הנוגה, ושמקורן בבקיאותו של המשורר במקורות היהדות ובשפה העברית:

  • השימוש בשורש אס"פ (4 פעמים כולל שם השיר) - מזכיר את הפועל "נאסף", שאחת המשמעויות שלו היא "נפטר", גם כשלעצמו וגם בתוך ביטויים שונים (במקרא: נאסף אל אבותיו, נאסף אל עמיו, נאסף אל קברותיו). צמד האותיות "ספ" משמש בשורשים נוספים שנגזרות מהם מילים הקשורות באבלות, כמו: נספה, הספד, סָפַק (כפיים או על ירך), וגם סוף, ויתכן שיש בכך כדי לחזק את התחושה.
  • הביטוי "כבד משאת".
  • הביטוי "בטרם עת".
  • המילים "אדמה" ו-"עפר".
  • הצבע "אפור".
  • השימוש בדימוי של "שלפים", שהם גבעולים יבשים שנותרו בשדה לאחר הקציר.
  • השימוש בביטויים "אין יותר" (פעמיים) ו"אין עוד".
  • האזכור של מילים מתפילת "כל נדרי" של יום הכיפורים הנורא והאיום, כפי שהוא מתואר בתפילת "ונתנה תוקף".

יחד עם זאת, חשוב לראות גם את הביטויים האופטימיים שמשולבים בתוך הקדרות:

  • "יבול ברכה" של זכרונות.
  • "הפריחה".
  • הפועל "גמל" שהוא בדרך כלל בעל קונוטציה של נתינה חיובית.
  • "הפרי" ו"הבר" שהם יבולי ברכה.
  • "הבטחת הרוח" ל"גשם בעיתו" - ביטוי של אופטימיות ביחס לעתיד, על אף הכל.
  • הפועל "יחונן" שנושא בחובו משמעות של נחמה.

הלחן[עריכת קוד מקור | עריכה]

בעלה של תרצה, שאול רבינוביץ', נתן לנעמי שמר, שמידי פעם הגיעה להופיע בקיבוץ, עותק של החוברת, הראה לה את השיר ואמר לה שהיה רוצה שדווקה היא תלחין את השיר, כי תרצה אהבה מאוד את שיריה. שמר השיבה שהיא מלחינה רק את שיריה-היא ושירים של "משוררים גדולים", אך כעבור שבועיים הודיעה לשאול שהתרשמה מאוד מהחוברת ומאישיותה של תירצה, שהשיר מצא חן בעיניה ושבכוונתה להלחינו. לפרת נודע על כך רק לאחר שהשיר כבר הושמע ברדיו. פרת, שתחילה לא אהב את הלחן, הגיב בסופו של דבר להצלחת השיר המולחן במילים: "שמר הצמיחה לתרצה כנפיים, ועכשיו היא אחות של כולם".[5]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

קטגוריה:שירים עבריים קטגוריה:שירי הספד קטגוריה:שירי נעמי שמר קטגוריה:שירי חגים ומועדים