משתמש:Avneref/מדע/קפלר

יוהאנס קפלר יוהנאס קפלר ושירת הכוכבים, סרטון באתר יוטיוב, אבשלום אליצור

משתמש:Avneref/פיסיקה/המפץ הגדול#קופרניקוס

• טיכו ברהה: אסטרונום דני ששכלל את טכניקת השימוש בטלסקופ, עד כדי כך שפרדריק השני, מלך דנמרק, מימן לו מצפה כוכבים פרטי באי ון, שנקרא Uranienborg ("טירת השמים"). תקציב המצפה בשיאו הגיע ל-5% מהתל"ג של ממלכת דנמרק – שיא עולמי בכל הזמנים של מימון ממשלתי למחקר. המקום התפרסם במסיבות השתיה והבידור שלו.
  • ברהה הגיע לדיוק גדול פי 10 מכל המדידות הקודמות (עד דקת-קשת אחת?) – אולי בזכות העובדה שיכול היה להסיר את אפו התותב בזמן השימוש במכשירי המדידה (המגושמים - ככל שהיו משוכללים יותר, נדרשה יותר מיומנות; ההפך ממחשבים), וגם כי שיכלל מאד את הטכניקות, בעזרת מחוגה, מטה-מוצלב, קואדרנט ; סקסטנט.
  • למרות שהחזיק בעותק של ספרו של קופרניקוס, ברהה האמין בגרסה משופצת של המודל הגאוצנטרי: הפלנטות מקיפות את השמש, אבל כולן יחד מקיפות את הארץ; אמנם הוא קבע שהפלנטות הקרובות (כוכב חמה ונוגה) מקיפות רק את השמש, ואילו הרחוקות (הידועות אז: מאדים, שבתאי, צדק) מקיפות בעיגולים גם את הארץ, אך הוא היה מיסטיקן וסרב להכיר שהארץ נעה.
  • המלך פרדריק מת בעקבות הילולת שתיה. המלך החדש, כריסטיאן הרביעי, מלך דנמרק, שנא את ברהה וזה נאלץ לעזוב את הטירה ולעבור לפראג. שם קיבל מינוי של המתמטיקאי הקיסרי של רודולף השני, קיסר האימפריה הרומית הקדושה. למזלו, הגיע לעיר יוהנס קפלר, לותרני נוסף שברח מגראץ, בין היתר בעקבות איום של ארכידוכס קתולי על חייו.
  • קפלר ניסה לשכנע את ברהה בנכונות התיאוריה ההליוצנטרית, ללא הצלחה. ברהה מת כנראה כתוצאה מסיבוך שנגרם מהתאפקות: לאחר שהפריז בשתייה והיה צריך להשתין, העדיף לציית לכללי הנימוס ולא לקום לפני הברון פון-רוזנברג. באותו לילה חלה ולאחר 10 ימים נפטר.
  • בעקבות מותו של ברהה, מונה קפלר במקומו למתמטיקאי הראשי, וניתנה לו גישה למחברותיו הסודיות, שהיו מלאות בתוצאות מפורטות של תצפיות. בחייו לא הרשה לאיש להציץ בהן, מפני שחלם לפרסמן בעצמו, ובוודאי לא רצה לתת אותן לפשוט-עם גרמני.
• קפלר: אסטרונום ואסטרולוג, בתקופה שהתחומים לא היו נפרדים. לותרני מאמין ששילב תאולוגיה בעבודתו המדעית. הגיע לפראג ביום הראשון של המאה ה-17, שם פגש את ברהה.
• נתן לעצמו 8 ימים לפתור את אי ההתאמות בין המודל של קופרניקוס לבין התצפיות של מסלולו של מאדים. בפועל זה לקח לו 8 שנים ו-900 עמודי פוליו של חישובים מפרכים. הצליח בכך כי היה הראשון שזנח את הדוגמה, שהפלנטות חייבות לנוע במעגלים מושלמים.
• קבע את חוקי קפלר: מסלולים של גרמי שמים הם אליפטיים, הגוף המוקף נמצא באחד ממוקדי האליפסה; חוק השטחים: המהירות הקווית אינה קבועה.
  • מספרים, שקרא בקול גדול: "אלוהים אדירים, אני חושב את מחשבותיך אחריך."
• ב-1604 פרסם ספר ששימש בסיס לאופטיקה#אופטיקה מודרנית, כולל ההבחנה שעוצמת האור נחלשת עם ריבוע המרחק (כדור!); וספר נוסף: “De Stella Nova”, "הכוכב החדש", על תצפיותיו על מה שהיום ידוע כסופרנובה.
• ב-1610 שמע לראשונה על המצאת הטלסקופ.
• באמצעות חיבור כל תקופות השנים המפורטות בתנ"ך, קבע את תאריך בריאת העולם ל-3992 לפני הספירה (על פי המסורת העברית: 3760 לפה"ס). ג'יימס אשר (Ussher), הארכיבישוף של ארמה, קבע את התאריך ל-22 באוקטובר 4004 לפני הספירה, בשעה 6 בערב.

משתמש:Avneref/מדע/היסטוריה של המדע#יוהאנס קפלר

• עני, לקוי ראיה בגלל אבעבועות בילדותו
• למד מדעים, וגם תאולוגיה כדי להיות כומר; האמין באלוהים, אבל באופן מקורי, עם רקע מדעי ולא כנסייתי - אמונה מסוכנת בימים ההם.
• השלים הכנסה בהכנה של הורוסקופים, שלהם בז כדבר הבל. (אם כי - האמין באמונות עממיות? גם פרויד ?)
• ברהה שיחרר לו מידע על תצפיותיו בקמצנות, עד שמת (ליד פראג??) והוריש לו הכל, בהכירו שהוא המתמטיקאי הטוב בעולם.
• עדיין, בעיותיו לא הסתיימו כי יורשי ברהה דחקו לפרסם את טבלאותיו, כדי להרוויח מהן; לחצו שלא "יעוות" את הנתונים כך שחלילה יאשר את המודל ההליוצנטרי; ונאלץ לעבוד כמתמטיקאי (למעשה, אסטרולוג) מלכותי, ולספק לקיסר (רודולף השני, קיסר האימפריה הרומית הקדושה) תחזיות אסטרולוגיות על סיכויי המלחמה עם הטורקים ומלחמות הדת - תחזיות שהיו בעיניו הבלים.
• התרוצץ בין פטרונים, מדתות שונות; המלחמות עיכבו את המדע, ולכן המשיך להתפתח באנגליה. אילו הסכים להיות קתולי היה מסתדר, אבל היה מאמין; לכן גם נפגע כשלא הורשה להשתתף במיסה. "ההרמוניה (האירוניה) של העולם", "תמצית האסטרונומיה של קופרניקוס"; בסוף היה דמות מעבר - גם מיסטיקן ששאף למסלולים מעגליים, גם מדען רציונלי.
• בדרום, באיטליה - אמנם יש גם שמרנות - אבל הייתה יציבות, וכל הרדיפות הן מאותה כנסיה.

מצאתי!, אביקם גזית

• אביו העבידו כמלצר בבית המרזח שלו; כיוון שהיה חולני (אבעבועות ושיתוק - בין גילים 9-11 לא הלך לביה"ס) לא התאים, ואביו החזירו לביה"ס; סיים בהצטיינות בי"ס פרוטסטנטי, אך ויתר על הכמורה.
• התכתב עם גלילאו גליליי - היה בין היחידים שתמכו בו (שיבח את "מסתרי היקום" של קפלר למרות שלא רצה להביע דעה מדעית; אבל לא השתמש במדידותיו - המשיך להאמין בתנועה מעגלית מושלמת; ולא הסכים להשאיל לקפלר את הטלסקופ...); אבל הקשר הניב מאמרים שלו על האופטיקה של הטלסקופ.
  • [1] קיבל ממנו ב-1610 אנגרמה: Haec immatura a me iam frustra leguntur oy, "דברי בוסר אלה שאני מחפש עתה לשוא". קפלר היה פותר חידות חריף, אבל לא הצליח; כעבור חודשיים כתב שוב: Cynthiae figuras aemulatur mater amorum, "אם האהבה מחקה את צורתה של סינתיה" - כלומר ונוס מחקה את ארטמיס - הירח.

• עסק בסידור כדורים בערמה , אופטימלי בנפח. שיער שסידור cF Face-centered cubic, fcc (שכבות-משושים, וכל שכבה ברווחים של קודמתה) הוא היעיל ביותר: ${\frac {\pi }{3{\sqrt {2}}}}\simeq 0.74048=74.05\%.$ מהנפח; בקוביה: 53%; בשכבות משושים זו-על-זו: 60% - אקסל תו הוכיח ב-1890 שזהו הסידור היעיל ביותר במישור (השלמה ע"י טות, , 1940). ב-1985 חישב רוג'רס גבול עליון תאורטי (מבלי שסיפק סידור בפועל): 77.97%. ב-1990 פורסמה הוכחה להשערת קפלר, אך נמצאה חסרה. ב-1998 פרסם היילס הוכחה אקזוסטיבית , נכונה בסיכוי 99%. כיום (מ-1996) - בעיה פתוחה?
• אמו הואשמה בכישוף (בעקבות ריב עם שכנתה); הפעיל קשרים, ואחרי 3 שנים ושנה בכלא הצליח לשחררה.
• לקוחות (ספנים, אסטרוונמים, אסטרולוגים) ציפו לפרסום של לוחות אסטרונומיים; התעכב בגלל כסף, ומלחמת שלושים השנים; כעבור 25 שנה (1627) יצאו, ובהם 1005 כוכבים (777 גילה ברהה), לוחות לוגריתמים - לראשונה בתחום זה.
• ב-3 שנותיו האחרונות נדד, חיפש עבודה - ודחה משרות-מרצה מבוקשות שהוצעו לו! אולי פיתח תסביך רדיפה. הייתה לו משרת אסטרונום הקיסר, אך הוא לא שילם במשך שנים. לבסוף נעשה המתמטיקאי של אלברכט פון ולנשטיין, אחרי שההצלחה שחזה לו כאסטרולוג - התקיימה...
• כשהותקן בביתו בית-דפוס, הדפיס לוחות, ספרים, וגם סיפור - כנראה המדע בדיוני הראשון: השפיע על ז'ול ורן ואחרים; כלל את ברהה; מקום בשם לאבאניה (לבנה), ומשם מסע אל הירח; מושגים שהגה אך אולי לא העז לפרסם - כבידה אוניברסלית;
• (חסרים עמודים 146,147)