משתמש:Danny1526/ממדי קייטה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

ממדי קייטה הוא מאסטר לתיפוף מערב אפריקאי מרפובליקת גינאה המכונה לעיתים גינאה קונאקרי. הוא מתמחה בתיפוף אפריקאי מסורתי בתוף הנקרא ג'מביי ומיסד בתי הספר לתיפוף טם טם מנדנג (Tam Tam Mandingu). ממדי שייך לקבוצה האתנית מנדנג והוא צאצא ישיר של המלך הגדול סונייאטה קייטה (Sundiata Keita) מייסד האימפריה של מאלי. ממדי קייטה הוא אחד המאסטרים והג'מביי-פולה המוכרים והמוערכים בעולם[1]. ג'מביי-פולה זו המילה בשפת המלינקה שמשמעותה נגן ג'מביי מקצועי. הוא נחשב כשגריר הג'מביי בעולם בעיקר בזכות פתיחת בתי הספר שלו במדינות רבות וכמו גם בזכות הסרט התיעודי עטור הפרסים "ג'מביי פולה" על חייו[2]. רבים קובעים כי ניתן לזקוף לזכותו את העובדה שהג'מביי הפך לכלי נפוץ כל כך ברחבי העולם ופרץ מגבולות אפריקה [3].

חייו המוקדמים[עריכת קוד מקור | עריכה]

קייטה נולד באוגוסט 1950 בכפר הקטן בלנדוגו (Balandougou) שבגינאה, באזור הצפון מערבי של סגירי (Siguiri), בסמוך לגבול מאלי. אביו היה מומחה בצייד וצמחי מרפא. מספרים כי לפני הולדתו של קייטה אמו התייעצה עם מגדת עתידות שחזתה כי קייטה יהיה בנה האחרון ושהוא יגדל "לעשות דברים גדולים, כל הכפר יחיה בצל תהילתו"[4]. קייטה הראה יכולת תיפוף ברגע שהיה מבוגר דיו לזחילה, הוא היה לוקח את הסירים והמחבתות במטבח של אמו כדי לתופף עליהם. בעקבות כך, תוך הכרה בכישרונו, אמו הכינה לו ג'מביי קטן כבר בגיל שנתיים והוא מספר שהיה הולך איתו לכל מקום, אפילו לישון. כבר בגיל חמש פיתח מאמדי קייטה טכניקה ייחודית לתיפוף, למד את מקצבי כפרו וניגן בכל הטקסים, החגיגות והפסטיבלים. מבחינה רשמית הוא התחיל ללמוד ג’מביי בגיל שבע ומורו היה קרינקידאן קונדה (Karinkadjan Kondé), מאסטר וג’מביי-פולה שהתגורר גם כן בבלנדוגו (Balandougou). קונדה לימד אותו את יסודות התיפוף על ג’מביי במטרה שיהפוך גם הוא ג’מביי-פולה בעתיד. בין היתר הוא טיפל בידיו של קייטה עם תמצית סודית של צמחים כדי להגן עליהן מפני שעות הנגינה הרבות. עד היום קייטה מספר שהידים שלו אף פעם לא כואבות או קשות בזכות אותו טיפול של קרינקידאן קונדה. קייטה התחנך על פי המסורת של הכפר שבו גדל ולמד את ההיסטוריה והמוזיקה של אנשי מלינקה. בגיל 12 הוא הפך לחבר בלהקת הבלט הפדרלי האזורי הראשון של מחוז סיגרי (Siguiri) שכללה נגנים, רקדנים ואקרובטים מקצועיים. זאת לאחר שבאלנקה סידיקי (Balanka Sidiki), המגייס של הלהקה, הגיע לכפרו בלנדוגו בחיפוש אחר אמנים שיכולים להופיע[5].

קריירה[עריכת קוד מקור | עריכה]

באותה התקופה, זמן קצר לאחר שחרור מהקולוניאליזם הצרפתי, גינאה נשלטה על ידי אחמד סקו טורה ( Ahmed Sékou Touré). טורה, שצידד בברית המועצות בזמן המלחמה הקרה, ניסה להנהיג אידיאולוגיה קומוניסטית, ובין היתר שם דגש מיוחד על התרבות הגינאית באמצעות הופעות חיות ומערכת של תחרויות מקומיות, אזוריות ולאומיות שגייסה את גדולי האמנים בגינאה ללהקה. במהלך הפסטיבל הלאומי בשנת 1964, קייטה אז רק בין ארבע-עשרה, נבחר על ידי שר התרבות של גינאה, יחד עם עוד כחמישים מתופפים ואמנים נוספים, להצטרף להקמת להקת הבלט הלאומי של ג'וליבה (Le Ballet National Djoliba) שנועדה לשמש כחלון ראווה למהפכתו של טורה בגינאה. לאחר תשעה חודשי אימונים הוא נבחר להיות אחת מתוך חמישה המתופפים שנשארו בלהקה[6]. כעבור שנה, בשנת 1965, כשהוא רק בן 15, הוא מונה לתפקיד הסולן הראשי של הבלט ג'וליבה ובשנת 1979 הפך למנהל האומנותי שלה. עם הבלט הוא יצא לסיבובי הופעות בכל העולם כנציג של המשטר שביקש להראות את האיכויות אמנותיות של גינאה ברחבי העולם. הוא נשאר בבלט ג'וליבה עד שנת 1986. לאחר יותר מ 20 שנים בלהקת המחול הלאומית, הסכימו השלטונות לשחרר אותו מתפקידו ולאפשר לו לעזוב את גינאה. הוא עבר להתגורר באביג'אן, העיר הגדולה ביותר בחוף השנהב, והצטרף ללהקת הבלט קוטבה (Ballet Koteba).ב1988 עבר קייטה להתגורר בבלגיה שם עבד כפרפורמר ומורה לתיפוף. בשנת 1991 פתח את בית הספר הראשון שלו לתיפוף טם טם מנדנג (Tam Tam Mandingue) בבריסל [7] . קייטה הכשיר תלמידים שלו שבחר בקפידה להיות מורים של תורתו ולהעביר אותה הלאה וכך הסמיך את תלמידיו לפתוח בתי ספר נוספים באירופה, ארה"ב ואסיה [8]. כל אחד מהם מנוהל על ידי מנהל שהוסמך באופן אישי על ידי קייטה על פי מיומנויות הנגינה ויכולות ההוראה שלו. קייטה שואף שהמוזיקה, המקצבים והתרבות העתיקה שלמד בכפר בו נולד ובבלט של גינאה לא תעבור מהעולם ותישאר כתרבות חיה. שאיפה זו היא המניע שהוביל אתו להוראה ולפתיחת בתי הספר שנועדו להעביר את התורה שבעל-פה של המקצבים המערב אפריקאים ולהותירם מתנגנים גם במאה ה21. מאז, קייטה הופיע עם להקתו סווה קאן (Sewa Kan) והקליט יחד איתם ולבדו מספר אלבומים. קייטה גם מלמד בכל העולם, מקיים סדנאות בין לאומיות באירופה, אסיה, ארה"ב ואוסטרליה. אחד מתלמדיו, פייר שאיין, עלה בשנת 2004 מצרפת לישראל והקים בית ספר לתיפוף בחסות ממדיי קייטה במסגרתו הוא מכשיר תלמידים ומעביר להם את התורה והמקצבים שלמד מהמאסטר . קייטה הגיע לישראל ב 1998, 2006, 2011, בכל פעם לשבוע ימים בהם העביר סדנאות תיפוף לתלמידים מתחילים, מתקדמים ומורים לתיפוף[9].קייטה פרסם חומר רב על לימוד ג’מביי בדיסקים, סרטים וכן ספרי הדרכה ואפילו אפליקציה. כיום הוא מתגורר במונטריי שבמקסיקו ובשל מצבו הבריאותי ממעט בנסיעות בעולם ומלמד בעיקר במקסיקו.

אלבומים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • 1989: Mamady Keïta & Sewa Kan, Wassolon, Fonti Musicali
  • 1992: Mamady Keïta, Nankama, Fonti Musicali, 1992
  • 1995: Mamady Keïta, Mögöbalu (double CD), Fonti Musicali
  • 1996: Mamady Keïta, Hamanah (with Famoudou Konaté), Fonti Musicali
  • 1998: Mamady Keïta & Sewa Kan, Afö, Fonti Musicali
  • 2000: Mamady Keïta, Balandugu Kan (double CD), Fonti Musicali
  • 2001: Mamady Keïta, Mamady Lèè, Fonti Musicali
  • 2002: Mamady Keïta, Agiatè, Fonti Musicali
  • 2004: Mamady Keïta, Djembe Master (compilation of tracks from previous albums), Nocturne (rough trade)
  • 2004: Mamady Keïta, Sila Laka, Fonti Musicali
  • 2005: Mamady Keïta & Sewa Kan, Live @ Couleur Cafe, Fenix Music & ZigZag World
  • 2007: Mamady Keïta, Mandeng Djara, Fonti Musicali
  • 2010: Mamady Keïta & Sewa Kan, Hakili (DVD & CD package), ZigZag World & CristalRecords

סרטים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • 1967: Africa Dance (with Harry Belafonte).
  • 1987: La Vie Platinee. Directed by Claude Cadiou.
  • 1991: Djembefola. Directed by Laurent Chevallier.
  • 1998: Mögöbalu. Directed by Laurent Chevallier.
  • 2003: Djembe Kan. Directed by Monette Marino. Publisher: Tam Tam Mandingue USA.
  • 2005: Mamady Keïta and Sewa Kan: Live @ Couleur Café. Publisher: Fenix Music.
  • 2010: Hakili (DVD & CD package). Directed by Thierry Villeneuve. Publisher: ZigZag World & CristalRecords.
  • 2012: Messengers of Tradition. Publisher: Tam Tam Mandingue USA.

סרטי הדרכה לנגינה[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • 1998: Rythmes Traditionnels du Mandeng—Debutant
  • 1998: Rythmes Traditionnels du Mandeng—Moyens
  • 1998: Rythmes Traditionnels du Mandeng—Avances Djembe and dunun instructional VHS tapes, re-released in on DVD in 2011. Publisher: Djembefola Productions.
  • 2004: Guinée: Les Rythmes du Mandeng, Volume 1. Publisher: Fonti Musicali.
  • 2004: Guinée: Les Rythmes du Mandeng, Volume 2. Publisher: Fonti Musicali.
  • 2004: Guinée: Les Rythmes du Mandeng, Volume 3. Publisher: Fonti Musicali.

Djembe and dunun instructional DVDs for beginner, intermediate, and advanced levels.

  • 2009: Guinée: Les Rythmes du Mandeng, Volume 4—Solos, breaks, techniques No. 1. Publisher: Fonti Musicali. Djembe and dunun instructional DVD, focussed on soloing technique.

אלבומי הדרכה למקצבי תיפוף[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • 2004: Djembe Rhythms No. 1: Diansa
  • 2004: Djembe Rhythms No. 2: Djabara
  • 2004: Djembe Rhythms No. 3: Garangedon
  • 2004: Djembe Rhythms No. 4: Kotedjuga
  • 2004: Djembe Rhythms No. 5: Soli Rapide
  • 2004: Djembe Rhythms No. 6: Soko
  • 2004: Djembe Rhythms No. 7: Kuku
  • 2004: Djembe Rhythms No. 8: Mendiani
  • 2004: Djembe Rhythms No. 9: Soli des Manian
  • 2004: Djembe Rhythms No. 10: Yankadi
  • 2004: Djembe Rhythms No. 11: Soboninkun
  • 2004: Djembe Rhythms No. 12: Wassolonka Djembe and dunun instructional CDs. Each presents a Solo Original that illustrates typical solo phrases and style for the rhythm.
  • 2016 Anta! Available in Club TTM (TTMDA.com/clubttm)
  1. ^ Theory in an Uneven World, Oxford, UK: Blackwell Publishing Ltd, עמ' 88–107, ISBN 978-0-470-77566-0
  2. ^ J. Rajcáni, J. Krobová, D. Málková, Distribution of Lednice (Yaba 1) virus in the chick embryo, Acta Virologica 19, 1975-11, עמ' 467–472
  3. ^ Pamela Burnard, The Routledge International Handbook of Intercultural Arts Research, 2016-01-08 doi: 10.4324/9781315693699
  4. ^ Price, Rhythms of Culture: Djembe and African Memory in African-American Cultural Traditions, Black Music Research Journal 33, 2013, עמ' 227 doi: 10.5406/blacmusiresej.33.2.0227
  5. ^ Rainer Polak, Rhythmic Feel as Meter, Rhythm: Africa and Beyond 16, 2010-12 doi: 10.30535/mto.16.4.4
  6. ^ Vincent Zanetti, De la place du village aux scènes internationales: L'evolution de jembe et de son répertoire, Cahiers de musiques traditionnelles 9, 1996, עמ' 167 doi: 10.2307/40240598
  7. ^ TTMDA, Home, TTM Djembe Academy (באנגלית)
  8. ^ Kiran Tam Tam, Hima Tam Tam, James Bofill, 428: Fetal gastroschisis and seasonal variation in Mississippi, American Journal of Obstetrics and Gynecology 208, 2013-01, עמ' S187 doi: 10.1016/j.ajog.2012.10.594
  9. ^ טמטם- מעגל מתופפים, סדנאות לילדים, הפעלות למבוגרים, מעגלי מתופפים, www.tamtam.co.il