משתמש:DimaLevin/ולטר דורנברגר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
דף זה אינו ערך אנציקלופדי
דף זה הוא טיוטה של DimaLevin.
דף זה אינו ערך אנציקלופדי
דף זה הוא טיוטה של DimaLevin.
תבנית {{אישיות}} ריקה מתוכן. יש להזין פרמטרים בערך או בוויקינתונים.
דורנברגר (משמאל, עם כובע) יחד עם פון בראון, לאחר כניעתם לבעלות הברית באוסטריה, מאי 1945

מייג'ור גנרל ד"ר וולטר רוברט דורנברגר (6 בספטמבר 189527 ביוני 1980) היה קצין ארטילריה של הצבא הגרמני שהקריירה שלו השתרעה על פני מלחמת העולם הראשונה ומלחמת העולם השנייה. הוא היה מנהיג של תוכנית V-2 של גרמניה הנאצית ופרויקטים אחרים במרכז המחקר הצבאי ליד הכפר פנמינדה (Peenemünde).

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

דורנברגר נולד בגיסן והתגייס ב-1914.[1] באוקטובר 1918, דורנברגר נתפס על ידי נחתים אמריקאים ובילה שנתיים במחנה שבויים צרפתי, בעיקר בבידוד בגלל ניסיונות בריחה חוזרים ונשנים.[1] בסוף שנות ה-20 סיים דורנברגר קורס הנדסה בהצטיינות במכון הטכני של ברלין[2] ובאביב 1930[3] דורנברגר סיים לאחר חמש שנים תואר שני בהנדסת מכונות ב-Technische Hochschule Charlottenburg בברלין.[1][4] בשנת 1935 קיבל דורנברגר תואר דוקטור לשם כבוד, מטעם קארל אמיל בקר ששימש כדיקן הפקולטה החדשה לטכנולוגיה צבאית.[5]

פיתוח טילים[עריכת קוד מקור | עריכה]

באפריל 1930,[6] מונה דורנברגר למועצה הבליסטית של מחלקת הנשק בצבא הגרמני (Reichswehr) כעוזר בוחן כדי לפתח בחשאי[4] רקטה צבאית מונעת בדלק נוזלי,[7] המתאימה לייצור המוני.[8][9] באביב 1932, דורנברגר, מפקדו (קפטן ריטר פון הורסטיג), ואלוף-משנה קארל אמיל בקר ביקרו ב-Verein für Raumschiffahrt (VfR) Raketenflugplatz ולאחר מכן הוציא חוזה להשקת התכנית.[4][5] ב-21 בדצמבר 1932, קפטן דורנברגר צפה במנוע טיל מתפוצץ בקאמרסדורף בעוד ורנר פון בראון ניסה להדליק אותו עם פח בנזין בוער בקצה מוט באורך 4 מטרים (13 רגל).[3][4][5]

בשנת 1933, Waffenamt Prüfwesen (Wa Prüf, "בדיקות נשק") 1/1, תחת ה-Heereswaffenamt (מחלקת הנשק של הצבא), החלה לעבוד בניהולו של קולונל/ד"ר. אינג דורנברגר.[3] במאי 1937 הועברו דורנברגר וארגונו בן תשעים איש מקומרסדורף לפנמינדה.[10] בספטמבר 1942 קיבל דורנברגר שני תפקידים: תיאום הפצצה המעופפת V-1 ותוכניות פיתוח הטיל V-2 והנחיית פעולות אקטיביות.[11] שיגור הניסוי המוצלח הראשון של V-2 היה שיגור הניסוי השלישי ב-3 באוקטובר 1942. בשעות הבוקר המוקדמות של 7 ביולי 1943, ד"ר ארנסט שטיינהוף הטיס[12] פון בראון והמייג'ור-גנרל דורנברגר ב-Heinkel He 111 שלו אל מטה מאורת הזאב של היטלר ולמחרת צפה היטלר בסרט ה-V-2 המצליח. שיגור מבחן והדגמים המוקטנים של הבונקר וואטן ורכבי שיגור.[13]

בינואר 1944, דורנברגר מונה למפקד ארטילריה בכיר 191 ומפקדה היה במייזון לאפיט ליד סן ז'רמן, ובדצמבר 1944 קיבל דורנברגר סמכות מלאה לפיתוח טילים נגד מטוסים (Flak E Flugabwehrkanonenentwicklung).[14] ב-12 בינואר 1945 על פי הצעתו של דורנברגר, אלברט שפיר החליף את ועדת הנשק ארוך הטווח ב"צוות העובדים דורנברגר".[15] בפברואר 1945, דורנברגר והצוות העתיקו את המטה מ-Schwedt-an-der-Oder לבאד סאקסה, ולאחר מכן ב-6 באפריל 1945, מבאד סאקסה להאוס אינגבורג באוברז'וך ליד הינדלאנג בהרי אלגאו בבוואריה.[16][17] לפני צאתו לאלפים, החביא גנרל דורנברגר תיעוד מקיף של V-2 במכרה ליד גוסלר, שאותרו על ידי גדוד המהנדסים ה-332 ב-16 במאי 1945 בפעולה חשאית כאשר גוסלר כבר נכבש על ידי הצבא הבריטי.[18]

ב-2 במאי 1945, דורנברגר, פון בראון וחמישה גברים נוספים יצאו מהאוס אינגבורג ונסעו דרך מעבר גאיכט לכיוון הכפר האוסטרי הקטן שאטוואלד. הם פגשו חיילים אמריקאים שהובילו את הקבוצה לעיירה ריוטה במחוז טירול[19] למשך הלילה.[20] הבריטים הציקו לדורנברג, אשר בשיחה עם גרהרד באסנז' אמר שהוא ורנר פון בראון הבינו בסוף 1944 כי דברים השתבשו וכתוצאה מכך היה בקשר עם חברת ג'נרל אלקטריק דרך שגרירות גרמניה בפורטוגל, במטרה להגיע להסדר כלשהו.[21]

לאחר המלחמה[עריכת קוד מקור | עריכה]

באמצע אוגוסט 1945, לאחר שהשתתף במבצע "גיבוי אש", לווה דורנברגר מקוקסהייבן ללונדון לצורך חקירה על ידי היחידה הבריטית לחקירת פשעי מלחמה בקשר לשימוש בעובדי כפייה בייצור V-2; לאחר מכן הוא הועבר למעצר למשך שנתיים בברידג'נד שבדרום ויילס.[22]

יחד עם עוד כמה מדעני טילים גרמנים, דורנברגר שוחרר והובא לארצות הברית בחסות מבצע מהדק נייר ועבד עבור חיל האוויר של ארצות הברית במשך שלוש שנים, בפיתוח טילים מונחים. מ-1950 עד 1965, הוא עבד בתאגיד המטוסים בל, שם עבד על מספר פרויקטים, והגיע לתפקיד סגן נשיא התאגיד. הוא מילא תפקיד מרכזי ביצירת מטוס ה-X-15 הצפון אמריקאי והיה יועץ מפתח לפרויקט Boeing X-20 Dyna-Soar. היה לו גם תפקיד ביצירת רעיונות ופרויקטים, שבסופו של דבר הובילו ליצירת מעבורת החלל.[23][24][25] דורנברגר פיתח גם את ASM-A-2 של בל, טיל האוויר-קרקע הגרעיני המודרך הראשון בעולם שפותח עבור פיקוד האוויר האסטרטגי.[26] דורנברגר ייעץ לגרמניה לגבי תוכנית חלל אירופית. במהלך שנות ה-50 היו לו כמה הבדלים עם פון בראון והיה גורם מרכזי בגיוס כמה מהנדסים מהצוות של האנטסוויל לפרויקטים של חיל האוויר. המדהים שבהם היה קראפט אריקה, שיצר מאוחר יותר את שלב המשגרקנטאור והשתתף באופן פעיל בכמה פרויקטים נוספים בתחום ההגנה.

לאחר פרישתו, נסע דורנברגר למקסיקו ואחר כך חזר לגרמניה, שם נפטר ב-1980 בבאדן-וירטמברג.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • Dornberger, Walter (1952). V-2, der Schuss ins Weltall: Geschichte einer grossen Erfindung [V-2, the Shot into Space: History of a Great Invention] (בגרמנית). Esslingen: Bechtle Verlag. OCLC 175065526.
  • Dornberger, Walter (1954). V-2. New York: Viking Press. OCLC 1223668.
  • Dornberger, Walter (1952). V-2, der Schuss ins Weltall: Geschichte einer grossen Erfindung [V-2, the Shot into Space: History of a Great Invention] (בגרמנית). Esslingen: Bechtle Verlag. OCLC 175065526.
  • Dornberger, Walter (1954). V-2. New York: Viking Press. OCLC 1223668.
  • Neufeld, Michael J. (1995). The Rocket and the Reich: Peenemünde and the Coming of the Ballistic Missile Era. New York: The Free Press. ISBN 9780029228951.
  • Ordway, Frederick I., III; Sharpe, Mitchell R. (1979). The Rocket Team. Apogee Books Space Series. Vol. 36. New York: Thomas Y. Crowell. ISBN 0-69001656-5.; edition for pagerefs unknown; 1979, 1982, 2003, 2008 editions.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא DimaLevin/ולטר דורנברגר בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1 2 3 McGovern, J. (1964). Crossbow and Overcast. New York: W. Morrow. p. 18.
  2. ^ Middlebrook, Martin (1982). The Peenemünde Raid: The Night of 17–18 August 1943. New York: Bobs-Merrill. p. 19.
  3. ^ 1 2 3 Dornberger 1952, pp. 17, 20, 26, 36

    Dornberger 1954

    Dornberger's detailed account of the V2 project was one of the first to be published by a major participant.
  4. ^ 1 2 3 4 Ordway & Sharpe 1979, pp. 21, 26, 27, 40
  5. ^ 1 2 3 Neufeld 1995, pp. 19, 33, 55.
  6. ^ Heashall (1985). Hitler's Rocket Sites. St Martin's Press. p. 12.
  7. ^ Warsitz, Lutz: The First Jet Pilot - The Story of German Test Pilot Erich Warsitz (p. 23), Pen and Sword Books Ltd., England, 2009
  8. ^ Klee, Ernst; Merk, Otto (1965) [1963]. The Birth of the Missile: The Secrets of Peenemünde. Hamburg: Gerhard Stalling Verlag. p. 117. ASIN B001REHJ98.; The 1965 translation is Publisher: E. P. Dutton, New York – not Stalling; another translation?; citations may be to German edition; https://books.google.com/books/about/The_birth_of_the_missile.html?id=owgNMSQVl_EC.
  9. ^ Collier, Basil (1976) [1964]. The Battle of the V-Weapons, 1944-1945. Yorkshire: The Emfield Press. p. 24. ISBN 0-7057-0070-4.
  10. ^ Braun, Wernher von; Ordway III, Frederick I. (1985). Space Travel: A History. Harper & Row. p. 45.
  11. ^ Collier, Basil (1976) [1964]. The Battle of the V-Weapons, 1944-1945. Yorkshire: The Emfield Press. p. 20. ISBN 0-7057-0070-4.
  12. ^ Neufeld 1995, p. 191
  13. ^ Garliński, Józef (1978). Hitler's Last Weapons: The Underground War against the V1 and V2. New York: Times Books. pp. 73, 74.
  14. ^ Ordway & Sharpe 1979, pp. 61, 214
  15. ^ Dornberger 1954, p. 260
  16. ^ Ordway & Sharpe 1979, p. 301
  17. ^ Dornberger 1954, pp. 266, 271
  18. ^ Kurowski, Franz (1982). Alliierte Jagd auf deutsche Wissenschaftler (בגרמנית). Munich: Kristall bei Langen Müller. pp. 53–56. ISBN 3-607-00049-2.
  19. ^ Klee & Merk 1965, p. 110
  20. ^ Huzel, Dieter K (1960). Peenemünde to Canaveral. Prentice Hall. p. 187.
  21. ^ C.S.D.I.C Report Entitled G.R.G.G. 341 dated 7 August 1945 (summary of Dornberger's revelations)
  22. ^ Ordway & Sharpe 1979, p. 343
  23. ^ Paul Dickson (2009). A Dictionary of the Space Age. Johns Hopkins University Press. p. 199.
  24. ^ "SP-4402 Origins of NASA Names". NASA.
  25. ^ "The Space Shuttle Decision". NASA.
  26. ^ "PERSONNEL: Changes of the Week, Nov. 25, 1957". Time Magazine. Vol. LXX, no. 22. 25 בנובמבר 1957. p. 116. {{cite news}}: (עזרה)


קטגוריה:חיילי הרייכסווהר קטגוריה:עובדי נאס"א קטגוריה:מהנדסי אווירונאוטיקה גרמנים קטגוריה:נאצים קטגוריה:גרמנים שנולדו ב-1895 קטגוריה:גרמנים שנפטרו ב-1980