משתמש:Iyavneh/ארגז חול
 | |
| לידה |
24 בנובמבר 1923 (גיל: 100) תל אביב, ישראל |
|---|---|
| כינוי | צחיק |
| השתייכות |
 צבא הגנה לישראל |
| תקופת הפעילות | 1941–1987 (כ־46 שנים) |
| דרגה |
 אלוף משנה |
| תפקידים בשירות | |
| טייס קרב ומפקד בית הספר לטיסה בחיל האוויר הישראלי. פיקד על טייסות 101, 105, 107, 116. מיסד ופיקד על אית"ן – מערך איתור נעדרים בצה"ל | |
| פעולות ומבצעים | |
 מלחמת העצמאות מבצע קדש מלחמת ששת הימים מלחמת יום הכיפורים מלחמת לבנון | |
| תפקידים אזרחיים | |
| הקים ועמד בראש אגודת התעופה הכללית בישראל | |
יצחק (צחיק) יבנה (נולד ב-24 בנובמבר, 1923) מראשוני טייסי חיל האוויר הישראלי ומפקד בית הספר לטיסה של חיל האוויר.
ראשית הדרך[עריכת קוד מקור | עריכה]
צחיק יבנה נולד בתל אביב ליעקב ויונה, אשר עלו מאוקראינה. כשהיה בן שש, עברו לקיבוץ דגניה א', שם גדל עד שבגר. יבנה למד בבית הספר החקלאי בפרדס חנה, וב-1943 התגייס לפלמ"ח. בהמשך עבר קורס חבלה וקורס מפקדי מחלקות, וקיבל פיקוד על מחלקה. ב-1946 פיקד על מחלקת החבלה והיה סגן מפקד הפעולה בגשר הזיו, במבצע מרכולת הידוע כ-ליל הגשרים. כמו כן, היה מפקד החבלנים בפיצוץ משטרת שפרעם. ב-1947 למד לטוס והתמנה להיות מפקד מחלקת הטיס של הפלמ"ח, ובמלחמת העצמאות פיקד על טייסת הנגב. בהמשך נשלח לקורס טיס באקדמיה של חיל האוויר הצ'כוסלובקי, וב-1949 קיבל כנפיים באופן רשמי במסגרת מה שנקרא קורס 1-.
השירות בחיל האוויר[עריכת קוד מקור | עריכה]
ב-1954 קיבל יבנה פיקוד על טייסת הקרב הראשונה – טייסת 101. ב-1956, במבצע קדש, פיקד על טייסת המוסטנג 116 והוביל את המבצע הנועז לניתוק קווי הטלפון בסיני. הניתוק בוצע באמצעות הפרופלורים והכנפיים של המטוסים, לאחר שהאמצעים שהותקנו לשם כך כשלו. מינואר, 1956, לנובמבר, 1957, פיקד על בית הספר לטיסה של חיל האוויר. תרומותיו במסגרת זו כללו הנהגת קורס צניחה לחניכים ומיסוד הצ"ח (הצבות חרום). ב-1964 עמד יבנה בראש משלחת צבאית לטנגנייקה ולאוגנדה, שמשימתה הייתה להדריך את הטייסים האפריקאים להטיס מטוסי סילון. מ-1961 למד יבנה פסיכולוגיה וסוציולוגיה וסיים תואר ראשון. במלחמת ששת הימים לחם ביחד עם האלוף ישראל טל כנציג חיל האוויר באוגדת הפלדה. בנובמבר, 1967, השתחרר בדרגת סגן אלוף.
אחרי השחרור[עריכת קוד מקור | עריכה]
לאחר שחרורו מצה"ל, נסע יבנה לניו יורק ללימודים לקראת תואר דוקטור בסוציולוגיה באוניברסיטת קולומביה שבניו יורק. לאחר שובו לישראל, עסק בהדרכת טיסה אזרחית, וב-1974 הקים (ביחד עם עודד ויגודה) את אגודת התעופה הכללית בישראל, אשר תעמוד על זכויות הטייסים האזרחיים ובתי הספר לטיסה. יבנה עמד בראש האגודה עד 1984. גם בתקופה זו של חייו תרם יבנה תרומה חשובה ומשמעותית לצה"ל. החל מהיום השני של מלחמת יום הכיפורים ועד אפריל, 1974, התנדב להטיס ציוד וכוחות באמצעות מטוס "איילנדר" אזרחי של החברה בה עבד. בהמשך ייסד את יחידת איתור נעדרים (אית"ן) של צה"ל, ופיקד עליה משנת 1974 ועד 1987, כולל תקופת מלחמת שלום הגליל. במהלך שירות זה קודם לדרגת אלוף משנה.
צחיק יבנה היה נשוי לאביבה במשך 48 שנים עד לפטירתה ב-1996, והוא אב לבת ושני בנים וסב לשש נכדות וארבעה נכדים.