לדלג לתוכן

ליל הגשרים

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
מבצע מרכולת / ליל הגשרים
מערכה: המאבק היהודי בשלטון המנדט הבריטי בארץ ישראל
תאריכים 16 ביוני 194617 ביוני 1946 (לילה אחד)
קרב לפני ההתקפה על משטרת רמת גן
קרב אחרי ההתקפה על בתי המלאכה של הרכבת
מקום גבולות ארץ ישראל
עילה התנגדות לשלטון המנדט
תוצאה 11 גשרים פוצצו
הצדדים הלוחמים

המנדט הבריטיהמנדט הבריטי המנדט הבריטי

מנהיגים
  אלן גורדון קנינגהם
מפקדים

משה סנה (תנועת המרי)
יגאל אלון (פלמ"ח)

אבדות

14 לוחמי פלמ"ח

לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
גשר אלנבי לאחר שפוצץ על ידי הפלמ"ח בליל הגשרים
גשר אלנבי לאחר ליל הגשרים

ליל הגשרים (בשמו המבצעי "מבצע מרכולת") הוא כינויה של פעולה מתואמת של הפלמ"ח, במסגרת תנועת המרי העברי, בליל י"ח בסיוון תש"ו (הלילה שבין 16 ל-17 ביוני 1946), שבמהלכה הותקפו בו בזמן 11 גשרים בכל גבולות ארץ ישראל. תשעה מהגשרים פוצצו, אחד מהגשרים ניזוק קשות ואחד הגשרים לא פוצץ. הצלחת הפעולה גרמה לניתוק זמני של נתיבי האספקה שהיו בשימוש הבריטים. פעולת פיצוץ גשר א-זיב הסמוך לאכזיב השתבשה ו-14 מאנשי הכוח התוקף נהרגו. בשאר הפעולות לא היו נפגעים לכוחות הפלמ"ח.

תכנון הפעולה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

את הרעיון לפגוע בגשרים המחברים את ארץ ישראל עם שכנותיה הגה מפקד הפלמ"ח, יגאל אלון ותכנון הפעולה הוטל על קצין המבצעים, דב צסיס. נבחרו מטרות אשר היו אמורות לפגוע בבריטים על ידי ניתוק חלק גדול מצירי האספקה העיקריים בין ארץ ישראל והמדינות השכנות, באמצעות פיצוץ אחד עשר גשרים מרכזיים. המשימה הוטלה על הזרוע המגויסת של 'ההגנה' - הפלמ"ח. במקביל, הוטל על לח"י לפגוע בבתי המלאכה של הרכבת בחיפה.

תכנון הפעולה החל כבר בינואר 1946. התכנון המקורי היה להוציאה אל הפועל במרץ 1946. אולם סיבות מדיניות (ביקורה של הוועדה האנגלו-אמריקאית באותה עת בארץ ישראל וההמתנה לתגובת בריטניה למסקנות הוועדה) גרמו לדחייתה. ארבעה גשרים ומעברים הוצאו מראש מהרשימה המתוכננת על ידי ההנהגה המדינית של ההגנה. הגשר שבין מנהרות ראש הנקרה, ושלושת הגשרים שעל הירדן ועל הירמוך אשר הובילו אל מפעל החשמל בנהריים, אחרי שלעובדים בנהריים הובטח בתקופה קודמת כי ההגנה לא תגרום לניתוקם הפיזי.

בחודשים לפני הפעולה נאסף מידע רב על המטרות. נערכו תצפיות וסיורים מקדימים באתרי הפשיטה. נבדקו צירי הגעה ונסיגה. הושגו תוכניות הגשרים ממע"צ וכך תוכנן מיקום מטעני חומר הנפץ. נאסף ציוד רב אשר נדרש לפעולה, במיוחד כמויות גדולות של חומר נפץ אשר נלקחו ממחסני סולל בונה. בגלל הרצון לבצע את כל הפיצוצים באותה עת, נדרש היה תיאום בין כל הכוחות המבצעים. תוכננו והוקצו גם כוחות למשימות של הסחה ושל חסימה בחלק מאתרי הפשיטה. בגלל הצורך לשאת כמויות גדולות של חומר הנפץ נדרשו כוחות גדולים יחסית לביצוע הפשיטות. במיוחד באתרים אשר היו מרוחקים ודרשו הליכה ארוכה אל היעד.

עיתוי הפעולה המדויק נקבע לאחר הכרזתו של שר החוץ הבריטי, ארנסט בווין, ב-12 ביוני כי הממשלה הבריטית חוזרת בה למעשה מהתחייבותה לקבל את מסקנות ועדת החקירה האנגלו-אמריקאית לענייני ארץ ישראל לאפשר עליית 100,000 יהודים לארץ ישראל. בווין טען שפתיחת שערי הארץ לפני 100,000 יהודים תצריך משלוח של דיוויזיה בריטית נוספת והוצאה של 200 מיליון ליש"ט מאוצר המדינה. לפיכך קבלה על עצמה תנועת המרי העברי להוכיח כי סגירת שערי הארץ בפני יהודים עלולה אף היא להטיל עול צבאי כבד על הבריטים. בנוסף לכך, לאחר הצהרת שר החוץ הבריטי, נוצר בקרב הנהגת ההגנה צורך ורצון לעודד את הציבור היהודי בארץ המאוכזב מדחיית מסקנות הוועדה, ולהוכיח שהמאבק נמשך ואף מתגבר.[דרוש מקור]

הפעולה תוכננה להתבצע בלילה ללא ירח, במטרה להקשות על גילוי מוקדם של הכוחות הפושטים. אולם, הכתבה של הדרג המדיני בהגנה הביאה לביצוע הפעולה בלילה של ירח מלא דבר אשר גרם דאגה רבה בקרב מפקדי הכוחות. הסיבה לדחיפות ביצוע הפעולה נעוצה ככל הנראה ברצון לתת תשובה מידית לנאומו של בווין, ומתוך חשש שדחייה נוספת תגרור כבר לאי ביצוע הפעולה. לאחר הפעולה נודע כי למרות החשאיות שאפפה את ההכנות למבצע, קיבלו הבריטים - סמוך לתחילת המבצע - מידע מוקדם על הכוונה לבצע פעולה רחבת היקף, אך לא היה במידע די כדי לרמוז על כיוון הפעולה.[דרוש מקור]

הגשרים שהותקפו

[עריכת קוד מקור | עריכה]
הגשר ההרוס על הירמוך שפוצץ בליל הגשרים
גשר שיח' חוסיין קרס לתוך הירדן, 1946, ארכיון ההגנה

אחד עשר הגשרים שהותקפו הם:

  1. גשר מטולה צפון מערב, על הכביש המוביל לצידון, פוצץ על ידי כוח מהגדוד השלישי של הפלמ"ח בפיקוד דוד צ'רקסקי (הוא "איש הפלמ"ח ושמו דודו" משירו של חיים חפר).
  2. גשר מטולה צפון מזרח, על נחל עיון, (נמצא בקצה הצפוני של שמורת נחל עיון)[1]פוצץ על ידי כוח מהגדוד השלישי של הפלמ"ח בפיקוד דני נוימן. נפתחה אש על הכוח, אך הוא הצליח לשוב ללא נפגעים.
  3. גשר בנות יעקב, על נהר הירדן, פוצץ על ידי כוח מהגדוד השלישי של הפלמ"ח בפיקוד עודד מסר. זקיפים ערבים שאבטחו את הגשר נוטרלו והורחקו מהמקום.
  4. גשר אל חמה (חמת גדר), על נהר הירמוך, פוצץ על ידי כוח מהגדוד השלישי של הפלמ"ח בפיקוד אהרן ספקטור. הגשר, 130 מטר אורכו, היה הגשר הארוך ביותר באותה עת בארץ ישראל. הכוח נתקל ברוכבים בעת הנסיגה, פתח עליהם באש ושב ללא נפגעים לבסיסו.
  5. גשר שייח' חוסיין, על נהר הירדן, על כביש בית שאן - אירביד, פוצץ על ידי כוח מהגדוד הראשון של הפלמ"ח בפיקוד ברוך אקסלרוד.
  6. גשר אדם (גשר דמיה), על נהר הירדן,[2] פוצץ על ידי כח מהגדוד הרביעי של הפלמ"ח בפיקוד יוחנן זריז. הכח הגיע רכוב במשאית ובמונית. כפת ערבי שניסה לחצות את הגשר, הצמיד אל הגשר מטען חבלה בעל מנגנון השהייה ונסוג אל הרכבים.[3]. עקב חיפוש ורישום הרכבים על ידי פטרול בריטי בזמן ההמתנה, נסוג הכוח רגלית לכיוון קיבוץ מסילות. המטען לא התפוצץ במועד אך למחרת, בעת שקצין חבלה בריטי ניסה לפרקו, התפוצץ המטען והרס את הגשר. הקצין הבריטי נהרג בפיצוץ.[4]
  7. גשר אלנבי, על נהר הירדן, על כביש ירושלים - עמאן, פוצץ על ידי כוח מהגדוד השני של הפלמ"ח בפיקוד חיים בר-לב. במהלך הפעולה נפתחה אש על הכוח. הכוח השיב באש והצליח להצמיד את המטענים ולפוצץ את הגשר. הנסיגה בוצעה לכיוון ים המלח ומשם בסירה אל החוף המערבי של ים המלח ומסע רגלי עד רמת רחל.[5]
  8. גשר מסילת הברזל על נחל הבשור, על ציר עזה-רפיח, סמוך לדיר אל-בלח (נ.צ. 08830991) פוצץ על ידי כוח מהגדוד השני של הפלמ"ח בפיקוד אתיאל עמיחי. אזור הגשרים היה מאובטח. בזמן הגישה אליו נפתחה אש.
  9. גשר כביש עזה-רפיח מעל נחל הבשור, צמוד לגשר הרכבת, הותקף ונפגע קשות על ידי כוח משני של הכוח שפגע בגשר מסילת הברזל, בפיקוד ישעיהו גביש. הכוח אשר פגע בשני הגשרים נסוג במסע רגלי של 40 ק"מ אל דורות ורוחמה.[6]
  10. גשר א-זיב (מסילת ברזל), על נחל כזיב, הותקף על ידי כוח מהגדוד הראשון של הפלמ"ח בפיקוד נחמיה שיין. הגשר פוצץ, כנראה על ידי כדור שנורה לעבר כוח הפלמ"ח ופגע במטען שהוצמד לגשר. בפיצוץ נהרגו 13 לוחמים מהכוח התוקף, בהם מפקד הפעולה. כמו כן, נהרג מהירי יחיעם ויץ. אנשי חברה קדישא מחיפה יצאו עם בוקר לחפש את גופות הנופלים, ומצאו רק שרידי איברים בלתי ניתנים לזיהוי. שרידים אלה הובאו בחשאי לקבורה בחיפה. יום לפני יום השנה העשרים ושתיים לנופלם, בי"ז בסיוון תשכ"ח (13 ביוני 1968), הובאו השרידים למנוחת עולמים בטקס ממלכתי רב משתתפים ליד האנדרטה שהוקמה לזכר הנופלים בסמוך לגשרים. בשנת 2001 נמצא קבר אחים נוסף של שרידי הלוחמים בליל הגשרים, על ידי במאית הסרט "קבר יש רק אחד" שושי בן חמו, בשנת 2003 אוחדו הקברים בחלקה הצבאית ביד לי"ד באכזיב, בהלוויה ממלכתית. הפעולה, מציאת הקבר ואיחוד הקברים מונצחים בסרטה של בן חמו, המבוסס על מחקרו של דב גביש, שאחיו נהרג בפעולה.
  11. גשר א-זיב (כביש), על נחל כזיב, הותקף על ידי כוח מהגדוד הראשון של הפלמ"ח בפיקוד נחמיה שיין. עקב הירי שנפתח על הכוח ופיצוץ גשר הרכבת, נסוג הכוח והגשר לא נפגע.

תוצאות הפעולה

[עריכת קוד מקור | עריכה]
לוחית הנצחה ליד גשר הזיו

מיד לאחר הפעולה, החלו הבריטים לחפש את מבצעיה. הם ערכו חיפושים בחניתה ובמצובה, על רקע חשדם כי הקיבוצים שימשו בסיס יציאה לכוח אשר תקף את גשרי א-זיב, ועצרו במצובה 27 חברים. חיפוש דומה נערך בבית הערבה על רקע החשד כי הקיבוץ שימש כבסיס יציאה לכוח אשר פוצץ את גשר אלנבי. במקום התפתח מאבק אשר בסופו נפצעו 12 חברים (מהם שניים פציעה קשה) ונעצרו 70. בקיבוץ כפר גלעדי, אשר נחשד על ידי הבריטים כבסיס יציאה לכוח אשר פוצץ את גשרי מטולה, התפתח עימות חריף יותר. כאשר אנשי יישובי הסביבה ניסו להתקרב אל היישוב, על מנת לסייע לאנשי כפר גלעדי, נפתחה עליהם אש ממנה נהרגו שלושה ונפצעו שישה. חיפושים נערכו גם בבארות יצחק בכנרת ובמעגן.

בסך הכל, בפעולות הבריטים בימים שלאחר פיצוץ הגשרים, נהרגו ארבעה יהודים, נפצעו 18 ומעל ל-100 נעצרו. במקביל, החלו הבריטים בתכנון פעולה נרחבת אשר הייתה מיועדת לפגוע פגיעה חמורה בתנועות המרי העבריות ובמנהיגיהן. המבצע הבריטי, שנקרא "מבצע אגאתה", נערך בשבת, 29 ביוני, וזכה ביישוב העברי לכינוי "השבת השחורה".

עד ליל הגשרים התמקדו, בדרך כלל, פעולות ההגנה בנושאים אשר היו קשורים להעפלה, כגון: שחרור מעפילים ממחנה המעצר בעתלית, פיצוץ סירות משמר החופים הבריטי בליל הרכבות, פיצוץ תחנות הרדאר בחיפה ותקיפת תחנות משמר החופים בגבעת אולגה ובסידנא עלי. ליל הגשרים הייתה עליית מדרגה בפעילות תנועת המרי העברי ממספר סיבות. הפעולה כוונה לעבר 11 יעדים בו זמנית, מספר גבוה יחסית לפעולות קודמות. חלק מהמטרות שנבחרו היו מרוחקות מאוד ממרכזי היישוב היהודי שיכלו לשמש כבסיסי יציאה. בנוסף, למטרות שנבחרו, הגשרים, לא היה קשר ישיר למאבק בהעפלה.

יזהר סמילנסקי (בן דודו של יחיעם ויץ) כתב על "ליל הגשרים":

אחד האקורדים שבישרו קץ תקופת התנערות מהססת, ובואו סחף מאורעות החלטיים: נקישה שהיתה אות לקצב מואץ. דבר מדביק דבר וזה מאפיל על זה, עד שמכולם נצטברה אז הוויה מעורבלת אחת של ערב הקמת המדינה

ס. יזהר, "מכתבי יחיעם ויץ", עם עובד

עשרים שנה לאחר מכן כתב שלמה גינוסר כי בעקבות המבצע, ממשלת בריטניה "הבינה סוף סוף כי המאבק בארץ ישראל אינו פעולה של קומץ אנשי מחתרת, כי אם מדיניות ברורה של מוסדות היישוב הנבחרים".

הפעולה המוצלחת גרמה נזק כספי רב לבריטים וזכתה להדים תקשורתיים בעולם כולו. הנזק הכספי מהרס הגשרים ומהשיתוק הזמני של המסחר שעבר עליהם מוערך בכ-250,000 לירות ארצישראליות. הוכחה בה יכולתם המבצעית של ההגנה והפלמ"ח לבצע משימות מורכבות ולפגוע במטרות אסטרטגיות.

אזכורים בתרבות

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  • זאב מייזלר, שנטל חלק בפיצוץ גשר שיח' חוסיין, כתב אחרי הפעולה את "שיר הגשר" ללחן עממי רוסי.[7][8]
  • השיר "דחילק מוטקה", שקיבל נוסח עברי על ידי חיים חפר (במקור, "Put the Blame on Mame",(אנ'), מתוך הסרט גילדה, מילים ולחן: דוריס פישר ואלן רוברטס)[9]. השיר, אשר בוצע על ידי הצ'יזבטרון,[10] מזכיר את המבצע במילים:
    "בשש עשרה לחודש יוני
    ארבעים ושש,
    בטרם הוא הלך לגשר
    והריח אש ..."
  • בשירה "בכל שנה בסתיו[11]", הזכירה נעמי שמר את "יחיעם", הוא יחיעם וויץ שנפל בליל הגשרים.
  • המבצע מוזכר בספרה של דבורה עומר "לאהוב עד מוות". הספר מספר את סיפור אהבתם של שמואל קופמן וזהרה לביטוב, שהשתתפה במבצע כחובשת בגשר א-זיב.
  • בסדרה "פלמ"ח" של Yes בערוץ TeenNick המגוללת את סיפורם של בני נוער ומעפילים בתקופה שלפני הקמת המדינה, הם יוצאים למבצע "ליל הגשרים" בפרקים 19 ו-20.

לקריאה נוספת

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  • אריה יצחקי, שלדים בארון (הפרק תעלומת הי"ד מגשרי אכזיב ,עמ' 79–105), הוצאת ספרים א"י, אילניה, 2009
  • דב גביש, אולי הוא עוד יבוא... - ליל הגשרים באכזיב, 16 ביוני 1946, הוצאת כרמל, 2013.
  • חיים נדל, "'ליל הגשרים' - יוני 1946", בספר: אריה שמואלביץ' (עורך), זירת קרב - קרבות הכרעה בארץ ישראל, משרד הביטחון – ההוצאה לאור, 2007.
  • מאיר פעיל, אברהם זהר ועזריאל רונן, פלמ"ח: פלוגות המחץ של ה"הגנה", 1949-1941, תל אביב: הוצאת משרד הביטחון ועמותת גלילי, 2008.
  • ליל הגשרים, אוריאל אופק, הקיבוץ המאוחד; תשמ"א 1981.

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ [1]
  2. ^ פיצוץ גשר דאמיה (אדם), באתר הפלמ"ח
  3. ^ שלבי הביצוע בפעולת גשר דאמיה, באתר הפלמ"ח
  4. ^ הבריטים מחפשים והגשר מתפוצץ, באתר הפלמ"ח
  5. ^ מאיר פעיל, אברהם זהר ועזריאל רונן, פלמ"ח: פלוגות המחץ של ה"הגנה", 1949-1941, תל אביב: הוצאת משרד הביטחון ועמותת גלילי, 2008, עמודים 155-162.
  6. ^ ביצוע פיצוץ גשרי עזה, אתר הפלמ"ח
  7. ^ שיר הגשר, באתר של עפר גביש
  8. ^ מילות השיר "שיר הגשר" והאזנה לו, באתר זמרשת
  9. ^ על השיר המקורי ועל דחילק מוטקה, באתר של עפר גביש
  10. ^ מילים לשיר "דחילק מוטקה", אתר שירונט
  11. ^ נעמי שמר, בכל שנה בסתיו גיורא, באתר שירונט