משתמש:OffekM/יוסף ישורון

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
יוסף ישורון
ענף מדעי פיזיקה,
מוסדות אוניברסיטת בר-אילן
תבנית {{מדען}} ריקה מתוכן. יש להזין פרמטרים בערך או בוויקינתונים.

יוסף ישורון הוא פרופסור אמריטוס לפיזיקה באוניברסיטת בר אילן, ישראל, המייסד וראש המרכז למדידות מגנטיות והמכון למוליכות על. במהלך השנים הוא עסק במחקר נסיוני בתחומים רבים של פיזיקת המצב המוצק, החל בחומרים פרואלקטריים ומוליכים אורגניים חד-ממדיים וכלה בזכוכיות ספין במתכות אמורפיות ומולקולות מגנטיות. בשנים האחרונות הוא מתמקד בתכונות המגנטיות של מוליכי-על ובתכונות הייחודיות למוליכי-על ננומטריים.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

פרופסור יוסף ישורון סיים את לימודיו האקדמיים בישראל, היה פוסט-דוקטורט באוניברסיטת אילינוי אורבנה-שמפיין וחזר לאוניברסיטת בר אילן כמרצה בכיר במחלקה לפיזיקה, שם הוא הקים את המעבדה למדידות מגנטיות ואת המכון למוליכות-על. מחקריו ממומנים ע"י קרנות מחקר ישראליות ובין-לאומיות. על ההישגים והתגליות בתחום מוליכות-על ומדידות מגנטיות לוקאליות הוענק למעבדה פעמיים התואר "מרכז מצוינות" על ידי האקדמיה הלאומית למדעים. עמותת "מינרבה" הגרמנית העניקה למעבדה את התואר "מרכז מינרבה למוליכות על". פרופסור ישורון הנחה יותר מ-40 סטודנטים לתארים גבוהים ופרסם כ-300 מאמרים בכתבי עת מדעיים [1]. הוא מקיים קשרי מחקר הדוקים עם אוניברסיטאות ומכוני מחקר מכל העולם כולל ישראל, ארצות הברית, צרפת, גרמניה, דנמרק, הולנד ויפן. כמו כן שהה בשנות שבתון במעבדות של IBM בארצות הברית, ב-Imperial college בלונדון, ב-City College of New York וב-New York University ושימש כפרופסור אורח במכוני מחקר שונים בארצות הברות, בריטניה, צרפת ודנמרק. פרופסור ישורון הינו חבר-עמית באגודה האמריקאית לפיזיקה וחבר-עמית באגודה הישראלית לפיזיקה. פרופסור ישורון שימש בתפקידים רבים באוניברסיטת בר-אילן וביניהם ראש המחלקה לפיזיקה, דיקאן הסטודנטים, דיקאן לקליטת מדענים עולים, יושב ראש הועדה האוניברסיטאית למחשוב, סגן הרקטור ורקטור האוניברסיטה. הוא גם שימש בעבר כרקטור של מכללת אורות ישראל באלקנה והיה חבר פעיל בגופים לאומיים כמו המועצה להשכלה גבוהה והמועצה להשכלה גבוהה של יהודה ושומרון, המועצה הלאומית למחקר ופיתוח, ועדת ההיגוי הארצית למוליכות-על וועדת ההיגוי הארצית לקליטת מדענים עולים. פרופסור ישורון היה היושב ראש הראשון של המועצה הבינלאומית לשמירה על חופש אקדמי אותה הוא הקים בתגובה לחרמות אקדמיים על אוניברסיטאות ישראליות.

תחומי מחקר[עריכת קוד מקור | עריכה]

תחום מחקר מרכזי של קבוצתו של פרופסור ישורון הינו תחום מוליכות-על. מוליכי על הינם חומרים אשר מתחת לטמפרטורה מסוימת מראים תכונות פיזיקאליות ייחודיות, שהעיקריות שבהן הן היעדר התנגדות חשמלית ודיאמגנטיות הבאה לידי ביטוי בדחייה של שדות מגנטיים. חומרים אלא מהווים חלק קריטי ביישומים כגון מכשירי MRI, מאיצי חלקיקים ורכבות Maglev ויש להם פוטנציאל לחולל מהפכה בתחומים ויישומים רבים כגון אגירה והובלת אנרגיה והגנה ושמירה על איכות רשת החשמל. קבוצתו של פרופסור ישורון עוסקת הן במחקר בסיסי והן במחקר יישומי של מוליכי-על תוך שימוש בשיטות מדידה ופבריקציה מתקדמות ובסימולציות מחשב.

תרומות עיקריות[עריכת קוד מקור | עריכה]

הישיגיו החשובים של פרופסור ישורון הם בתחום של מוליכי-על ומגנטיות. הוא היה בין הראשונים לחקור את התכונות המגנטיות של מוליכי על בטמפרטורות גבוהות ובמיוחד את התופעה של זחילת שטף מגנטי. הוא זכה להכרה בינלאומית על גילוי תופעת ה-giant flux creep, אשר הצביעה על הגורם העיקרי המגביל את הזרם הקריטי במוליכי-על בטמפרטורה גבוהה ועל ההשלכות של מגבלה זו על פיתוח יישומים מוליכי-על מבוססי זרם גבוה.[1] תרומות נוספות בתחום הדינאמיקה של זחילת השטף התאפשרו על ידי פיתוח מערכת להדמייה מגנטו-אופטית בקצבים מהירים. מערכת זו אפשרה לזהות, לראשונה במוליכי-על בטמפרטורות גבוהות, מפולות שטף עם תצורות דנדריטיות ואפשרה העמקת ההבנה במנגנונים הגורמים למפולות שטף אלה. פרופסור ישורון ועמיתיו היו הראשונים לדווח על הקרנה של מוליכי-על בטמפרטורות גבוהות ביונים כבדים בעלי אנרגיה גבוהה ועל עלייה משמעותית בצפיפות הזרם הקריטית במוליכי העל המוקרנים.[2] בעשור האחרון עיקר עבודתו של פרופסור ישורון קשורה בחקר תופעות המאפיינות מוליכי-על במימדים ננומטריים. הישיגיו בתחום זה כוללים ייצור של מבנים ננומטריים מוליכי-על במימד אחד ובשלשה מימדים המנצלים DNA אוריגמי כבסיס.[3] קבוצתו של ישורון הדגימה כיצד טבעות-ננו מוליכות-על יכולות לשמש כ-SQUID גם ללא צמתי ג'וספסון ופבריקציה של רשת כפולה של סריגים של טבעות העשויות ממוליך-העל בטמפרטורות גבוהות הביאו לגילוי של אפקט Little-Parks הגדול בסדרי גודל מהאפקט הקלאסי. בקבוצתו של פרופ' ישורון מנצלים מוליכי-על גם לפיתוח של גלאי של פוטון בודד עם פוטנציאל ליישום בתחום התקשורת וההצפנה הקוונטית ולגלאי MKID הרגישים לפוטונים בתחום תדר רחב ביותר. הגלאים משמשים הן למחקר בסיסי של מוליכי-על והן למטרות אפליקטיביות.[4] [5]

בשנים האחרונות קבוצתו של פרופסור ישורון עובדת על מגוון רחב של פרוייקטים אפליקטיביים בתחומים של זרם גבוה, תוך שימוש במוליכי-על בטמפרטורות גבוהות. פרוייקטים אלה כוללים אגירת אנרגיה אלקטרומגנטית בהתקן SMES שבו מוזרם זרם בתוך סליל מוליך-על סגור והאנרגיה נשמרת בסליל חסר ההתנגדות לזמנים ארוכים וניתנת לפריקה מהירה בעת הצורך. פיתוח אחר מאפשר הגבלה של זרמי קצר ברשת החשמל בעזרת סלילים מוליכי-על. זרמי קצר גדולים מסוגלים לגרום לנזק משמעותי לרכיבים ברשת. להתקן של מגביל הזרם המבוסס על מוליכי-על יש יתרון משמעותי על פני מגבילי זרם אחרים: במצב שגרה הם אינם מוסיפים עכבה לרשת, אבל בעת שנוצר זרם קצר העכבה של ההתקן גדלה משמעותית והוא מגביל את הזרם. ההתקן זכה בפרסים בינלאומיים ואף הוכר על ידי משרד המדע כאחד מהפיתוחים פורצי הדרך שיצאו ממדינת ישראל.

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Yeshurun, Yu, and A. P. Malozemoff. "Giant flux creep and irreversibility in an Y-Ba-Cu-O crystal: an alternative to the superconducting-glass model." Physical review letters 60.21 (1988): 2202.‏
  2. ^ Effect of 5.3 GeV Pb-ion Irradiation on Irreversible Magnetization in Y-Ba-Cu-0 Crystals M. Konczykowski, F. Rullier-Albenque, E. R. Yacoby, A. Shaulov, Y. Yeshurun and P. Lejay Phys. Rev. B 44, Rapid Communication , 7167 (1991).
  3. ^ Shani, Lior, et al. "DNA origami based superconducting nanowires." AIP Advances 11.1 (2021): 015130.‏
  4. ^ Hakimi, Ilan, et al. "Enhancement of photon detection in superconducting nanowire single photon detector exposed to oscillating magnetic field." Applied Physics Letters 118.23 (2021): 232603.‏
  5. ^ Characterization of YBa2Cu3O7−δ coplanar resonator for microwave kinetic inductance detectors Ariel Roitman, Avner Shulov and Yosef Yeshurun Supercond. Sci. Technol. 36 (2023) 015002 (7pp) https://doi.org/10.1088/1361-6668/ac9eea